דירה נדלן
צילום: שלומי יוסף
דעה

האם משבר בהייטק טוב לשוק הדיור?

צמצום כוח האדם בענף ההייטק לצד עודף של מיליוני מ"ר נדל"ן משרדים הוא הזדמנות להסב חלק ממשטחי המשרדים המתוכננים למאות אלפי דירות - בסוף מה ששוק הנדל"ן צריך זה עוד היצע של דירות קטנות באזור המרכז, ולא פתרונות קסם; אבל בגלל העיוות בתשלומי הארנונה המציאות היא שהעיריות מעדיפות עסקים על פני תושבים
אמיר רוזנבלום | (3)

ההיסטוריה הכלכלית במדינת ישראל ובעולם הרחב הוכיחה פעם אחר פעם שניתן ואפשר להפוך משבר להזדמנות. כך היה, לדוגמא, בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה שעברה, כשהנשיא רוזוולט הזרים מיליארדים לפיתוח תשתיות, מה שיצר מיליוני מקומות עבודה חדשים, וכך היה גם אצלנו במשבר האינפלציה של שנות ה-80 כשראש הממשלה פרס ושר האוצר מודעי ייצרו תכנית כלכלית שהביאה בסופו של דבר את ישראל לצמיחה מרשימה.

במהלך החודשים האחרונים אנו שומעים חדשות לבקרים אודות משבר חסר תקדים בענף ההייטק המהווה כ-8% מכוח העבודה של ישראל, אולם בפועל החלק שלו ב"עוגה" הכלכלית גבוה פי כמה וכמה. משבר זה מלווה באופן טבעי בפיטורים של רבבות עובדים ובד בבד ירידה של עשרות אחוזים בביקוש למשרדים ובמיוחד למשרדים ב"מדינת תל אביב" באותם אזורים שהיו בעבר מבוקשים ביותר, כולל משרדים ברמת טריפל A.

משבר זה, דוגמת המשברים שצוינו לעיל, יכול בהחלט לייצר הזדמנות פז למה שכולנו מייחלים, פוטנציאל לא אכזב להיצע של מאות אלפי דירות חדשות, ובמיוחד דירות קטנות וקומפקטיות החסרות במיוחד בשוק ושיהיה להן ללא ספק ביקוש רב באיזור תל אביב, גוש דן והמרכז.

אין זה סוד שגם כך, ללא משבר ההייטק, קיים בשוק עודף של מיליוני מ"ר נדל"ן משרדים, תוצאה ישירה לא של צרכי השוק, אלא בשל העיוות בשיטת הארנונה - העיריות והרשויות המקומיות, מקבלות פי 3 ויותר ארנונה לעסקים לעומת ארנונה למגורים, מה שבאופן טבעי גורם להן לתעדף קידום תכניות של נדל"ן, משרדים על פי מגורים (האם מישהו מהפוליטיקאים יעז להציע להוריד את הארנונה לעסקים ולהעלות את הארנונה למגורים? לא סביר).

ובכן, דווקא המשבר הנוכחי מהווה לטעמי הזדמנות פז להמיר לכל הפחות חלק משטחי המשרדים המתוכננים, כאמור מיליוני מ"ר, לרבבות ואולי אף למאות אלפי דירות, זאת תוך שימת דגש על דירות קטנות וקומפקטיות.

הרווח שיהיה כאן יהיה כפול ומכופל: מחד גיסא ייווצר איזון נכון בין עודף שלא לצורך של שטחי משרדים לבין מחסור גדל והולך בדירות, ובמיוחד באזור הביקוש. מאידך גיסא ייווצר כאן תהליך חיובי של הפיכת לא מעט מתחמי מגדלי משרדים שלעת ערב הופכים למשמימים ולא נעימים, לבעלי שימושים מעורבים ופעילים 24/7.

דוגמא מובהקת לכך מהווה מתחם הבורסה ברמת גן שהינו אזור משרדים מובהק. לאחרונה תכוננו בו דירות לסטודנטים, אולם במתכונתו הנוכחית הוא עדיין ימשיך להיות אזור משרדים ועסקים מובהק. מעבר הדגרתי לקידום דירות במתחם, יהפוך אותו לבעל שימושים מעורבים, מה שיגרום רווח לכולם, גם לאנשי העסקים והפרימות הממוקמות בו וגם לדיירים החדשים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ברור כי המרת חלק משמעותי מהמשרדים לטובת מגורים, יצריך חשיבה אסטרטגית ותכנון מחודש בקרב מקבלי ההחלטות, כולל כמובן העיריות והרשויות המקומיות. תכנון מחודש זה אולי מנוגד לתפיסה הקלאסית שהייתה קיימת בעבר של חלוקה דיכוטומית בין אזורי מגורים(residential zones) לבין אזורי עסקים(business zones) אולם, וזה אולם גדול, בסופו של יום כולם ירוויחו מכך, קהילת העסקים, שוק הדיור, העיריות ובראש וראשונה מדינת ישראל.

 

*כותב המאמר אמיר רוזנבלום הוא יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן (ש.נ.י)

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוד 26/01/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
    איזה יופי, היה צריך לרסק את הענף שמכניס הכי הרבה כסף לקופת המדינה ומממן את כל אוכלי החינם כדי שאולי אולי ירדו מחירי הדיור. וואלה יופי, מדינה של קומוניסטים. אף אחד לא צריך להיפגע כדי שמחירי הדיור ירדו, איפה נשמע דבר כזה אם לא במדינה ישראל? אם לא ההייטק אנחנו מזמן ברשימה של מדינות עולם שלישי כי בתכלס מה יש פה? תחבורה יש? רווחה יש? אפשר להתפרנס בכבוד? מדינה של פוליטיקאים מושחתים שאוכלת את יושביה
  • 2.
    דוד 24/01/2023 20:34
    הגב לתגובה זו
    איזה יופי, היה צריך לרסק את הענף שמכניס הכי הרבה כסף לקופת המדינה ומממן את כל אוכלי החינם כדי שאולי אולי ירדו מחירי הדיור. וואלה יופי, מדינה של קומוניסטים. אף אחד לא צריך להיפגע כדי שמחירי הדיור ירדו, איפה נשמע דבר כזה אם לא במדינה ישראל? אם לא ההייטק אנחנו מזמן ברשימה של מדינות עולם שלישי כי בתכלס מה יש פה? תחבורה יש? רווחה יש? אפשר להתפרנס בכבוד? מדינה של פוליטיקאים מושחתים שאוכלת את יושביה
  • 1.
    מזל שיש משבר בדיור, זה טוב לכולם, כמעט. (ל"ת)
    דגש 24/01/2023 14:36
    הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים -1.95%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.