נטו, ברוטו או "פלדלת"? כך תדעו מהו שטח הדירה שלכם
כיצד תדעו שאכן שטח הדירה שאומרים לכם הוא אכן השטח האמיתי? נהוג לחשוב שתחום ההנדסה נמנה עם המדעים המדויקים. כשהיינו בבית הספר, לשאלה מהו שטחו של ריבוע, משולש או טרפז היתה רק תשובה אחת נכונה. מאז ימי בית הספר עברו כמה שנים והעולם הפך מורכב יותר, במיוחד אם רכשנו דירה. אז גילינו כי לשאלה מה שטחה של הדירה ישנה יותר מתשובה אחת נכונה, ולמעשה כשמדברים על שטח דירה יכולות להיות ארבע ואפילו חמש תשובות נכונות. השאלה איזה שטח ולמה ולמי הוא משמש.
ישנו השטח לצרכי ארנונה, ישנו שטח של הדירה שרשום בטאבו, וי שטח שרלבנטי ורשום בהיתר הבניה. וזה עוד לפני שמדברים על שטח הדירה שיוצג בפניכם על ידי מוכר הדירה שעשוי להיות מנופח בהרבה מכל אלה.
אז מהו באמת שטח הדירה? מי שמצוי מעט בענייני נדל"ן, מכיר ודאי את הביטויים "שטח נטו" ו"שטח ברוטו" אך מה משמעותם? החדשות הטובות הן שלפני קצת יותר משנה הוחלט לעשות סדר בבלגאן הגדול עם מינויה של ועדה בינמשרדית אשר תקבע אחת ולתמיד צורת חישוב אחידה אשר תשמש הן את הרישומים בטאבו ובהיתר הבנייה והן את חיובי מס הארנונה. החדשות הרעות הן שבשנה וחצי שחלפו מאז מונתה הוועדה, היא טרם השלימה עבודתה.
ובכל זאת לפחות בכל הקשור לרכישת דירות חדשות, הפכו הכללים לברורים יותר בשנים האחרונות, זאת הודות לתיקון בחוק המכר שאושר לפני מספר שנים, אשר מחייב את היזמים להציג בפני הרוכשים את שטח הדירה בהתאם ל"תקן שמאי מס 9" הקובע הגדרות ברורות לאופן שבו יש לחשב את שטח הדירה. השטח הזה מכונה בעגה המקצועית גם "שטח פלדלת". שטח זה כולל את כלל השטח התחום בין קירות הדירה, תוך הכללת מחצית משטח היטל הקירות המשותפים עם הדירות השכנות, והכללת שטח היטל הקירות החיצוניים במלואם. שטח זה אף הוגדר בחוק מכר דירות.
- דירה חדשה או יד שנייה: מה באמת עדיף לרכוש היום?
- דירה מיד ראשונה: יתרונות והמלצות שכדאי להכיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על אף שחוק המכר מחייב רק את מוכרי הדירות החדשות, התפשט אופן הצגת השטח על פי התקן גם אל שוק היד השנייה, וכיום שיח ה"ברוטו-נטו" נשמע פחות מאשר בעבר, ואף נחשב למעט מיושן. ובכל זאת, נמשיך להיתקל בו פה ושם, בעיקר במקרים שבהם לצרכים שיווקיים נוטים מתווכי הדירות להציג את מרכולתם בשיטת ה"ברוטו" וכך כמובן גם המוכרים של הדירה. אך גם במקרים שכאלה, על רוכש מתוחכם לשאול מהו שטח הדירה לפי תקן 9.
מרפסות, מחסנים חניות
האם שטח המרפסת הוא חלק משטח הדירה? גם כאן יש יותר מתשובה אחת. השטח "ברוטו" כולל את המרפסות במלואן, ה"נטו" מתעלם מקיומן ואילו התקן, כצפוי, באמצע. מחסנים וחניות ייחשבו כחלק משטח הדירה לפי שיטת ה"ברוטו" אך על פי התקן ייחשבו כהצמדה בלבד, ולא כחלק משטח הדירה.
עד כמה שיטות החישוב בשונות עשויות להיות אבסורדיות, ניתן לראות באופן חישוב הארנונה של עיריית תל אביב. שם שטח המרפסות במקרה שבו המרפסת כוללת רק קיר משותף אחד עם דירת המגורים (סוג המכונה גם "מרפסת קונזולית") לא תחושב בשטח הדירה כלל לצורך תשלום מס הארנונה. שטחה של מרפסת שלה שני קירות משותפים עם הדירה יחושב חלקית, ואילו שטחה של מרפסת התחומה על ידי 3 קירות המשותפים לה ולדירה יחושב במלואו כחלק משטח הדירה!
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- קרן האקוויטי One Invest רכשה 35% ב'אריאל גבאי' ב-160 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק...
בשוק המשרדים: הברוטו חוזר, ובגדול
אם אמרנו כי בתחום המגורים שיח ה"ברוטו" כבר כמעט שאינו קיים או נחשב כמיושן, הרי שבתחום הנדל"ן המניב, ובפרט בתחום המשרדים, שיח זה עדיין חי ובועט. בניגוד לעולם המגורים, בתחום המשרדים לא קיים תקן שמאי מחייב לאופן הצגת שטח המשרד, אך קיים אופן מקובל להצגת שטח של משרד.
חישוב סטנדרטי של שטח משרד כולל "העמסה" נרחבת של שטח משותף על שטח הנטו של הנכס, העמסה שעשויה להגדיל את שטחו בעוד כ- 35%. כאשר אתם קונים שטח משרדים, אתם בפירוש משלמים גם עבור השטחים המשותפים ובהם גם חלקכם היחסי בלובי הקומתי, בלובי הבניין ובשאר שטחי השירות. הדברים תקפים גם לגבי שטחי מסחר, אך בשיעורים נמוכים יותר, של 15%-20% תוספת לשטח הנטו של הנכס.
ארז כהן שמאי ומשפטן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין
- 5.רק בישראל צריך לעשות תואר בלהבין איך וכמה משלמים עלכלום (ל"ת)דויד 05/08/2022 23:41הגב לתגובה זו
- 4.בסוף השמאי המכובד שכח לכתוב תשובה למטרת הכתבה והיא 02/08/2022 16:58הגב לתגובה זובסוף השמאי המכובד שכח לכתוב תשובה למטרת הכתבה והיא-כיצד למדוד דירה שאנו עומדים לקנות או למכור
- 3.צחי 02/08/2022 14:06הגב לתגובה זובפועל המידע בכתבה מאוד מועט ואפילו לא עונה על השאלות בתחילת הכתבה.
- 2.אודי 02/08/2022 13:13הגב לתגובה זובתל אביב מרפסת מחוייבת באופן מלא !!!
- 1.אבנר 02/08/2022 12:48הגב לתגובה זולפי איך שהסברת אני מבין איך אתה עובד . לא הבנתי כלום
סמי מצלאווי. קרדיט: מגדלור מאיהמצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
כך אומר היזם סמי מצלאוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן למגורים, מצלאוי. הוא מאמין שהתחדשות עירונית זו שליחות, וטוען שהירידה בקצב מכירת הדירות ובמחיריהן - זמנית בלבד, בגלל המלחמה. "אחרי חנוכה הכל ייפתח שוב" ועל המחירים
- "הם גבוהים בגלל העובדים הזרים והמסים שאנחנו משלמים. הכל גבוה, אבל לעם ישראל יש הרבה כסף"
הנתונים המצביעים על קושי במכירת דירות, שהיתרגם כבר לירידת מחירים באזורי הביקוש ובעיקר בתל אביב (ירידה של 13% במחירי הדירות ברבעון השלישי לעומת הרבעון השני, וירידה שנתית של 12%), לא מטרידים את סמי מצלאוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן מצלאוי מצלאוי -0.89% , הפעילה בתחום ההתחדשות העירונית. החברה מתכננת ומשווקת אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש - תל אביב, רמת גן, קריית אונו, הרצליה, רמת השרון, חולון ובת ים, בנוסף לאלפי דירות שמסרה כבר בעשרות פרויקטים שהקימה.
לדעת מצלאוי, השינוי הנראה כרגע במחירי הדירות, כלפי מטה, הוא עניין זמני בלבד: "אין ספק שהמחירים יעלו שוב , בטח אם המדינה תמשיך להתנהל כמו שהתנהלה".
שזה אומר?
"המדינה מתנהלת מפעם לפעם, מאירוע לאירוע וזה מתווה את הדרך של הכלכלה והעבודה, וכל עניין המחירים, אם הם בעלייה או בירידה או בהמתנה, לא רלבנטי, כי אנחנו אחרי שנתיים של מצב לא רגיל: חצי מהמדינה היו מגוייסים, הבנייה נעצרה. אנחנו בחברה שלנו, בגלל שלא יכולנו להמשיך לבנות, ייצרנו ממ"דים ומסרנו לפיקוד העורף בחינם, והוא חילק את זה הלאה. כך היתה לי הרגשה שאני גם תורם למאמץ המלחמתי. המצב היום הוא לא לאורך זמן, והדירות שנבנו בעבר יימכרו בסופו של דבר".
השאלה באיזה מחיר.
"בסוף המדינה צריכה את הדירות האלה. ואלה שלא קנו דירות, זה בגלל שהיו במילואים, או שהבית שלהם נפגע או שחיכו שמחירי הדירות יירדו, וזה זמני. אני מאמין שאחרי חנוכה הכל ייפתח שוב".
- "מחירי הדירות עלו כי העלויות עלו, לא רואים ירידה במחירים"
- מצלאוי: עלייה של 30% בהכנסות ל-87 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי הורדת הריבית שהיתה בשבוע שעבר, והצפי להמשך הירידה? אתה חושב שזה ייתן זריקת עידוד לשוק הנדל"ן?

מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי?
תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.
זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.
השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות, מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.
עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- עיריית נס ציונה תשיב עשרות מיליוני שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.
