נסים בן דוד
צילום: האקדמית גליל מערבי
דעה

שרמ"י תשווק במחירי אשתקד - ואז שהיזמים יתחרו על מחיר סופי למ"ר

מחירי הדירות אינן חלק ממדד המחירים לצרכן, אך מחירי השכירות כן, ועל אף הקצב הנמוך – גם הם עלו. בסעיף זה הייתה אחת העליות הבולטות, שגם תרמה לכך שהאינפלציה חצתה את היעד של בנק ישראל. במקום העלאת ריבית גדולה שתפגע בשכבות החלשות, יש ראשית לטפל אחרת בהתייקרות הנדל"ן

על פי נתוני הלמ"ס האינפלציה בישראל בחודש פברואר 2022 עלתה ב-3.5% ביחס לחודש פברואר אשתקד, זאת בהשוואה לאינפלציה אפסית בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. הקפיצה הניכרת בשיעור האינפלציה השנתית קרתה למרות ששער החליפין של הדולר ירד בכ-1.2% בתקופה 2/21-2/22. מכאן שעליית המחירים הוזנה מהתייקרות שאיננה קשורה לשער המטבע אלא לגורמים אחרים.

הטבלה הנ"ל מציגה את המשקל היחסי של סעיפי תצרוכת שונים המרכיבים את הסל של צרכן מייצג אשר השינוי במחירו משקף את שיעור האינפלציה בישראל. ניתן לראות שהסעיפים בעלי המשקל הגבוה ביותר בסל הם שירותי הדיור (24.7%), התחבורה והתקשורת (18.4%) והמזון (14.6%) המהווים יחד 57.7% משוויו של סל זה. עוד ניתן לראות שהסעיפים שהתייקרו בשיעור הגבוה ביותר הם ריהוט וציוד לבית (עליה של 7.9%), מזון (עלייה של 5%), תחבורה ותקשורת (עליה של 4.4%) ודיור (עליה של 3.2%).

בטבלה מצוינת התרומה של כל אחד ממרכיבי הסל לעלייה הכללית במחירו (האינפלציה) וניתן לראות שסעיפי התחבורה והתקשורת, המזון והדיור תרמו במשותף 67.6% מן העלייה במדד, כך שמתוך 3.5% האינפלציה, תרמו שלושת סעיפים אלו 2.36%.

ראוי להדגיש שאם אחד מן הסעיפים הללו היה עולה בשיעור אפסי, האינפלציה בישראל הייתה יורדת לשיעורים שאינם מאיימים ואינם מחייבים מדיניות ממשלתית מכווצת או מדיניות מוניטארית מכווצת. סעיף שירותי הדיור שעלה ב-3.2% תרם לדחיפת האינפלציה אל התחום המאיים שמחייב נקיטת מדיניות כמו העלאת הריבית, שעשויה לפגוע בצמיחה של המשק הישראלי, להוביל לעליית האבטלה ולפגוע ברוכשי דיור שנטלו הלוואות ענק בשנים האחרונות כדי לממן רכישת דירות שמחירן האמיר בשיעור של כ- 13% בשנה האחרונה.

אין כל ספק שהעלייה באינפלציה גורמת לנזקים קצרי טווח ולנזקים ארוכי טווח; בטווח הקצר לפגיעה קשה בשכבות החלשות ששכרם נשחק, לשחיקת היתרות הכספיות הנומינליות של הציבור, לשחיקת החוב הציבורי שבו מחזיק בעיקר הציבור בישראל ובכך להעברת משאבים רבים מן הציבור לידי הממשלה, לאי ודאות המקשה על הניהול הפיננסי והתכנון של חברות ולנזקים רבים אחרים.

בטווח הארוך האינפלציה עלולה לעורר תהליך שיזין אינפלציה נמשכת, באמצעות דרישות להעלאת שכר ותהליכים אחרים, שעלולה גם לגלוש לשיעורים גבוהים מאלו שאנו מכירים כיום. בימים האחרונים מתגברים הקולות מצד כלכלנים ואנליסטים להעלאת הריבית במשק בכדי לצנן את השוק ובמיוחד את שוק הדיור, אולם אם תהיה העלאת ריבית דרסטית, המהלך יוביל להשפעות לא מבוטלות על שיעורי הצמיחה והאבטלה בישראל.

מאחר שהאינפלציה בישראל הוזנה במידה ניכרת על ידי העלייה במחירי שירותי הדיור, הקשורים באופן ישיר למחירי הדיור, ראוי לבחון אלטרנטיבה להעלאה משמעותית של הריבית באמצעות מדיניות ישירה של עצירת העלייה במחירי הדיור. חשוב להדגיש שחלק משמעותי ביותר מהעלייה במחירי הדיור נקבע על ידי הממשלה שהיא הגורם העיקרי שמוכר קרקעות במחיר הולך וגדל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לכן, כדי לעצור סחרור מחירים זה, על הממשלה להכריז ולהתחייב שמחירי כל הקרקעות המשווקות על ידי רשות מקרקעי ישראל לא יעלו בשנים הקרובות מעל המחיר שבו נמכרו הקרקעות בשנה הקודמת. צריך להפסיק עם נוהג המכירה של הקרקע כמונופול המוכר את הקרקע במכרז ומקצה את הקרקע למרבה במחיר.

במקום זאת, יש לקבוע לכל הקרקעות מחיר הדומה לזה שהיה בשנה הקודמת לקרקעות במיקום דומה, ולהתנות את הזכייה בכל חלקי הארץ במחיר המכירה הזול ביותר למטר מרובע שבו יוצעו הדירות למכירה על ידי הקבלן. מדיניות כזו תנטרל מרכיב מרכזי המזין מזה שנים את מחירי הדיור, מדיניות שהובילה לכך שמחירי הדיור בישראל הם בין הגבוהים בעולם, ומדיניות אשר השפיעה  בשנה האחרונה על עליית ממדי האינפלציה בישראל לשעורים המאיימים על המשך הצמיחה של המשק הישראלי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לכאורה שיווק תדמית נוכלים יפה נפל עגומים (ל"ת)
    לכאורה 10/04/2022 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני 10/04/2022 19:43
    הגב לתגובה זו
    למשל, חישוב אחוזים לא נכונים בהתחשב בהוצאה בפועל, או התמרון הגדול מכולם, אם שירות כלשהו עלה 20 שקל והיום עולה 40 זה 100 אחוז עליה? לא. לא מחושב אם לדעת הלמ״ס היה שדרוג בשירות. שדרוג זה קצת אינטרנט מהיר יותר (למרות שהאיטי כבר לא קיים) או אולי תפוח טעים יותר לדעתם?...לא נחשב עליה.
  • 2.
    צריך לקבע את מחירי הקרקע. אבל הממשלה משקרת . (ל"ת)
    נכון 10/04/2022 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ומה עם תחבורה ותקשורת ומזון שהקפיצו את המדד ב1.5% ??? (ל"ת)
    כל אחד מסובב לאן שבא 10/04/2022 18:38
    הגב לתגובה זו
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

דירה להשכרה (שלומי יוסף)דירה להשכרה (שלומי יוסף)

מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?

משרד הבינוי והשיכון והביטוח הלאומי מנסים לבלום את העלייה ביוקר המחיה באמצעות מהלך יזום לאיתור זכאים לסיוע בשכר דירה, שכולל פנייה ישירה לעשרות אלפי אזרחים במטרה להגדיל את מימוש הזכויות ולהקל על שוכרי הדירות

רן קידר |

עוד לפני שהאטה בשוק הדירות מקבלת את הכותרת "משבר", מצב העניינים הנוכחי כבר זולג מזה זמן רב לשוק השכירות, שרק הולך ועולה, בעיקר בעקבות היעדרותם של המשקיעים מהדירות החדשות, ועוד יותר לאור מלאי הדירות הריקות, שעומד על כ-83 אלף דירות ברחבי הארץ. 

וכך, במאמץ להקל על אוכלוסיית שוכרי הדירות משרד הבינוי והשיכון והמוסד לביטוח לאומי השלימו בימים האחרונים מהלך משותף וראשון מסוגו, המציב בלב העשייה הממשלתית מיצוי הזכויות מול האזרחים הזכאים להם. במסגרת שיתוף הפעולה, ולאחר עבודת מטה מקצועית ומעמיקה אותרו מקבלי הקצבאות המזכות בסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון. לאחר מכן ביצענו מהלך יזום לאיתור זכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בשכ"ד ובהמשך התבצעה פנייה ישירה אליהם. 

החל מהחודש ישלחו מסרונים לכ-40 אלף אזרחים שנמצאו כזכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בתשלום שכר הדירה, זאת במטרה לעודד מימוש זכויות ולהנחותם כיצד לפעול. המסרונים מפנים את הזכאים הפוטנציאליים להגשת בקשה בצורה מקוונת, או לחלופין לאחד מסניפי חברות ההרשמה של המשרד הנותנות שירותים בנושא סיוע בדיור. יצויין כי מדובר במהלך שיכנס לעבודה השוטפת של המשרד, ומסרונים בנושא מיצוי הזכויות ישלחו גם בעתיד אל אלו שהמערכת תזהה שהינם זכאים פוטנציאליים.

שר הבינוי והשיכון, חיים כץ: "זהו מהלך חברתי תקדימי שמבטא שינוי תפיסה בשירות לאזרח ויבואו עוד אחריו. מדיניות משרד הבינוי והשיכון בהובלתי פועלת ביוזמה ואינה ממתינה לפנייה מהאזרח. אני מברך על שיתוף הפעולה עם הביטוח הלאומי, באמצעותו אנו ממשים זכויות ומוודאים שהסיוע בשכר דירה מגיע לזכאים. נמשיך להסיר חסמים ולשפר את השירות לאזרחי ישראל.״ 

מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: “זהו אחד המהלכים החשובים שקידמנו בשנים האחרונות בתחום השירות לאזרח. לאחר עבודת עומק מקצועית ארוכה, חיברנו בין תהליכים, מאגרי מידע וגורמי ביצוע, כדי לעבור מתפיסה תגובתית לתפיסה יזומה של מיצוי זכויות. המהלך משקף את תפיסת המשרד, מדיניות שנשענת על נתונים, מקצועיות ושיתוף פעולה בין משרדי, ומטרתה אחת: להקל על האזרח, לצמצם בירוקרטיה ולוודא שהסיוע הממשלתי מגיע לכל מי שזכאי."