מלחה ירושלים
צילום: קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים

עזריאלי יזמה, ועדת התכנון אישרה: קניון מלחה יורחב, 300 דירות בצדו

במסגרת התוכנית, ביוזמת חברת עזריאלי, דווח כי יוקמו שני מגדלים בני 18 קומות על שטחי החניונים של הקניון. מגדל אחד ישמש למסחר ותעסוקה בעוד שהשני יכלול 300 יח"ד של דיור מוגן.  התוכנית שמה דגש על שיפור המרחב הציבורי, ותיצור טיילת
תומר אמן |

הוועדה המחוזית ירושלים דיווחה כי אישרה את התוכנית להרחבת מתחם קניון מלחה הממוקם בעיר. התוכנית, שביוזמת חברת עזריאלי קבוצה -0.41% , כוללת את הרחבת מבנה הקניון ב-12.7 דונם של מסחר ותעסוקה וכן הקמת שני מגדלים בני 18 קומות שיוקמו על שטחי החניונים העליים של הקניון, כאשר מגדל אחד ישמש למסחר ותעסוקה, והמגדל השני יכלול 300 יחידות דיור מוגן ומבנה ציבור עבור אוכלוסיית בני הגיל השלישי.

 

בנוסף, התוכנית תאפשר תוספת של 8.3 דונם מסחר בחזיתות הקניון, ובכך תיצור גישה קלה למסחר על הרחוב ללא צורך בכניסה לקניון. סך כל התוכנית כוללת תוספת בינוי של 90 דונם.

 

מדיניות זו תואמת את הגישה של העצמת היקפי הבינוי ועירוב השימושים לאורך צירי הרכבת הקלה ותחבורה הציבורית בכללותה כאשר בנוסף לתוכנית זו דיווחה הועדה המחוזית כי אישרה את התוכנית להקמת מתחם מידטאון בכניסה לעיר. אזור מלחה עתיד להיות אחד ממוקדי התחבורה הציבורית המשמעותיים בעיר, כך דווח, וישולבו בו מספר קווי רכבת קלה ותחנת רכבת כבדה.

 

כמו כן, דווח כי התוכנית שמה דגש על שיפור המרחב הציבורי - ביטול שטחי חניה עיליים לטובת יצירת טיילת וכיכר כניסה לקניון ואף שילוב בקניון של חזיתות מסחריות הפונות אל הרחובות על מנת ליצור חזית עיונית פעילה. בנוסף, דווח כי הוצע פיתוח ושדרוג של גן פתוח הצמוד לקניון ובו שרידים ארכיאולוגיים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.