מפת מטרו גוש דן
צילום: מינהל התכנון
דעה

מי ישלם פיצוי לנפגעי המטרו?

רבבות אנשים ייפגעו מהקמת המטרו - ערך הדירה שלהם יירד, יש להם אפשרות לתבוע פיצויים 
ארז כהן | (9)
נושאים בכתבה מטרו

מספר עצום של ישראלים ייפגעו, במישרין ובעקיפין, כתוצאה מהקמת המטרו המתוכנן בגוש דן, שלושת קווי המטרו ישתרעו לאורך כ-140 קילומטרים ויחצו 22 עיריות ורשויות מקומיות, מכפר סבא בצפון ועד לרחובות בדרום, כך שאין זה בלתי סביר שאלפי, אולי אף רבבות תושבים, המתגוררים בסמיכות לתחנות רכבת התחתית ויסבלו ממטרדי רעש וכיו"ב, ירצו לתבוע פיצויים בגין המטרדים וכן בגין הפקעה ו/או ירידת ערך הכנס שבבעלותם.

השם "תיקון 197" אולי איננו אומר דבר לחלק נכבד מהקוראים, אולם מדובר בהחלטה המאפשרת לבעל נכס לתבוע פיצוי על ירידת ערך, גם אם מדובר במטרד שאיננו עובר בתוך שטח הנכס עצמו, אלא גובל בסמיכות אליו ותורם לירידת הערך. תיקון זה יאפשר באופן מעשי להרבה מאוד בעלי נכסים המתגוררים בקרבת קווי המטרו לתבוע על ירידת ערך נכס, גם עם עבודות המטרו  לא יגרמו לנזק ישיר לאותו נכס.

המטרו - טוב או רע לבעלי הדירות? ערך הנכס עשוי לעלות בזכות הקירבה למטרו

מדובר, אם כן, בתביעות העשויות להגיע לסכומי עתק, אולי אף מיליארדים, מול העיריות והרשויות המקומיות, שספק רב עם יוכלו לעמוד בכך, שלא לדבר על הכאוס הציבורי שבעצם התביעות והיחסים בין העיריות לבין התושבים. כמו כן אין ספק שבתוך כל הבוקה והמבוקה הזאת יהיו מעורבים אינספור עורכי דין וכמובן שמאי מקרקעין שיצטרכו לאמוד כל מקרה ומקרה לגופו של עניין, בכמה תהיה ירידת ערך נכס זה או אחר.

לאחרונה, למשל, עלו שלא לפרוטוקול הצעות שונות ומשונות לעדכן את תיקון 197, כך שיחול אך ורק לגבי מי שהמפגע, קרי המטרו, יעבור בתוך הנכס שלו. לטעמי, כשמאי מקרקעין עשרות בשנים וכיו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, אם חלילה עדכון זה יחול, יהיה מדובר בשערורייה של ממש ופגיעה בזכויות הקניין. שהרי אין זה סוד שלגבי רוב רובם של הישראלים, ערך ביתם מהווה עבורם משענת כלכלית מרכזית ביותר.

על כן, לעניות דעתי, מדובר בנושא כאוב שומה על כל מקבלי ההחלטות, ובראש וראשונה ממשלת ישראל, לתת עליו את הדעת, שהרי לא ניתן להפקיר, מחד גיסא, אלפי ואולי רבבות תושבים שייפגעו כתוצאה מהקמת המטרו, ומאידך גיסא גם אין מקום להכניס שורה ארוכה של עיריות ורשויות מקומיות אל תוך בור תקציבי שלא לדבר על הנזק הציבורי והחברתי העצום שיווצר כתוצאה מגל התביעות שיהיה ללא התחלה וללא סוף.

מדובר, אזכיר, לא רק בפרויקט תחבורתי גרידא, אלא בפרויקט לאומי מוביל, שווה ערך לפרויקט מוביל המים הארצי בשנות ה-60 של המאה הקודמת ואם תרצו, משמעותי לא פחות מכביש "חוצה ישראל", אף הוא פרויקט לאומי המתבצע במהלך שנות דור ויותר. מעבר לתכנון ותקצוב הפרויקט, קיימת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה שעוד בטרם הקמתו, יתחילו צלילים צורמים שיעבירו ללא ספק על חשיבותו שעליה אין עוררין.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לכן לדעתי שעוד בטרם התחלת העבודות על המטרו, ועל מנת למנוע, חלילה, את העיכובים הצפויים עקב התביעות הרבות(!), תגלם הממשלה את הערכת סכומי התביעות בתקציב הפרויקט שממילא, ועל פי הערכות זהירות, צפוי לחצות את ה-150 מיליארד שקלים, ותשמור תקציב זה לעיריות ולרשויות המקומיות הרלוונטיות. אם מהלך זה לא יתבצע מראש, אנחנו צפויים במהלך השנים הקרובות לדחיות חוזרות ונשנות של קידום תכנית המטרו, ובמקום רכבת תחתית לתפארת מדינת ישראל, נקבל תכתובת משפטית ועיכובים אינסופיים. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לא בוקה ומבוקה אלא בוקה ומבולקה (ל"ת)
    הערת שולים 03/12/2020 09:10
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ניפגע מטרו 23/11/2020 11:20
    הגב לתגובה זו
    לבנות תחנת מטרו ליד הבית שלך זה אומר להקים ביניין של מס קומות מתחת לאדמה בסמוך לבית שבו אתה חי ,לכרות בור בגודל מיגרש כדור רגל ,רעש ורעידות של קידוחים ,מערבלי ביטון רועשים ופולטים עשן ביום ובלילה במשך מס שנים מי יכול ומי רוצה לגור באתר בניה מי ירצה לקנות ןלשכור בית במקום כזה על זה מגיע פיצוי למי שנפגע
  • כמה זה עולה לנו 02/12/2020 02:34
    הגב לתגובה זו
    הנזק לנכס כבר החל. הפיצוי יהיה עלבון גם כי אין כסף בקופה.. רחנות על נפגעי המטרו שיחיו עוד שנים ללא ודאות לא תכנונית וודאי לא בצועית
  • 6.
    דודו 21/11/2020 18:08
    הגב לתגובה זו
    יהיה קושי של רעש ונגישות בזמן העבודות, אבל נוחות ועליית ערך הנכס כשהמטרו יהיה מוכן. לי יש דירה קרובה למסלול המטרו ואני מוכן לשלם את מחיר הקושי הזמני. אנשים פה רוצים הכל על מגש של כסף.
  • 5.
    כמה שטויות בכתבה אחת בדיוק ההיפך ערך הנכסים יעלה באיזור (ל"ת)
    גיל 21/11/2020 13:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תיקון 197? 21/11/2020 12:55
    הגב לתגובה זו
    "השם "תיקון 197" אולי איננו אומר דבר לחלק נכבד מהקוראים"' כותב המחבר- ובצדק. כי זה לא "תיקון 197" אלא סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.
  • 3.
    אבג 21/11/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
    יש עודף של עורכי דין שצריכים פרנסה.עם נהלי המשפט הישראלי יהיה עכובים של המון שנים אבל בישראל פועלים לפי המצווה נעשה ונשמע . קודם נעשה מכרזים נתחייב במיליארדים ואחר כך נראה כמה כסף נפסיד
  • 2.
    מישהו 21/11/2020 12:22
    הגב לתגובה זו
    היהודים תמיד מתבכיינים,להיפך: צריכים להיות מאושרים שיש תחבורה זמינה ליד בתיהם
  • 1.
    חחח פרסומת - ערך הדירות עלה משמעותית בסביבת מטרו (ל"ת)
    שמוליק 21/11/2020 10:48
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

פועל בניין
צילום: Getty images Israel

76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט

נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה שנתית של 22% בהתחלות הבנייה, אבל ברבעון השני נרשמה ירידה של 5.5% לעומת תחילת השנה כשבין הערים נרשמים פערים גדולים ותלות גוברת בהתחדשות עירונית - איזה עיר מובילה ומי נשרכת מאחור?

מנדי הניג |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שברבעון השני של 2025 החלה בנייתן של 18,553 דירות חדשות, מספר גבוה משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה בשנה שעברה עלייה של 42.3%. עם זאת, ביחס לרבעון הראשון של השנה אפשר לראות ירידה של כ-5.5% במספר התחלות הבנייה. במקביל, גמר הבנייה עלה והסתכם ב-14,385 דירות, עלייה של 17.7% לעומת הרבעון הראשון ושל 13.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התמונה הכוללת לשנה החולפת מצביעה על שוק בנייה פעיל יותר, אך לא אחיד בין המחוזות השונים.


פיזור גיאוגרפי ומגמות במחוזות

יש פערים גדולים בין האזורים. מחוזות המרכז ותל אביב הובילו את הפעילות ברבעון השני, עם כמעט מחצית מכלל הדירות החדשות - 4,519 במרכז ו-4,384 בתל אביב. במחוז הדרום החלה בנייתן של 3,984 דירות, שהיוו כ-21% מכלל הפעילות הארצית, והמספרים שם זינקו ב-62% לעומת הרבעון הקודם. לעומת זאת, בצפון ובירושלים חלה האטה משמעותית: ירידה של 55.7% בצפון, 27.1% בירושלים ו-22% בחיפה.

בכל הנוגע להיתרי בנייה, ניתנו ברבעון השני 17,189 היתרים - עלייה קלה של 1.7% לעומת הרבעון הראשון, אך יציבות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הפילוח לפי מחוזות מגלה כי במחוז המרכז חל זינוק של כמעט 40% בהיתרי הבנייה, בעוד שבמחוזות אחרים המגמה הייתה שלילית ירידה של כ-8% בתל אביב ועד 13.9% בירושלים.


התחדשות עירונית מובילה

כ-5,030 התחלות בנייה ברבעון השני היו במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית – כ-27% מכלל ההתחלות. מרבית הדירות נבנו במתכונת של הריסה ובנייה מחדש, בעיקר בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38/2, שהיוו כ-81% מהתחלות ההתחדשות. לעומת הרבעון הקודם מדובר בירידה של 7.7%, אך בהשוואה לשנה שעברה עלייה של 31.3%. בנוסף, החלה בנייתן של כ-1,141 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים, נתון המשקף עלייה של 14.4% לעומת הרבעון הראשון.


בהסתכלות רחבה על 12 החודשים האחרונים, בין יולי 2024 ליוני 2025, החלו להיבנות 76.5 אלף דירות – עלייה של 22.3% לעומת השנה שקדמה לה. לאחר ניכוי הדירות שנהרסו במסגרת התחדשות עירונית, מדובר ב-70.6 אלף דירות חדשות – עלייה של 23.5%. גם מספר היתרי הבנייה בשנה זו עלה, והסתכם ב-80.4 אלף עלייה של 8.9%.