הסוף לתאונות בענף הבנייה? המדינה תשתתף בהוצאות הבטיחות
משרד הבינוי והשיכון מקדם מתווה חדש לפיו ישתתף במכרזים בעלות מרכיבי הבטיחות ומבקש להעביר מסר לקבלנים. התאחדות בוני הארץ: "החלטה מצילת חיים"
משרד הבינוי והשיכון מעדכן הבוקר (ה') על קידום מתווה חדש למכרזי ביצוע תשתיות, לפיו המשרד ישתתף במכרזים בעלות מרכיבי הבטיחות, כאשר לרכיב זה לא יוכל הקבלן לתת הנחה כלשהיא. בכך מבקש המשרד להעביר מסר לקבלני הבניה נגד זילות בהוצאות הבטיחות ולהפחתה במרכיבי הבטיחות כתלות בתוצאות המכרזים.
המהלך מגיע לאחר שתי תאונות עבודה קטלניות שהתרחשו השבוע בהן נהרגו שני פועלים בשנות ה-40 לחייהם, והביאו לעליית מניין ההרוגים בתאונות בניין ל-23 הרוגים בשנת 2019 (לכתבה המלאה).
ההצעה קובעת כי במכרזי בנייה עתידיים שיפרסם משרד הבינוי והשיכון או מי מטעמו, פרק ההשתתפות במרכיב הבטיחות יהיה לא לתמחור, כך שהמחיר הראשוני שנקבע לפרק במכרז יישאר ללא שינוי בהצעת המחיר שיגיש היזם. המלצה זו תצא לפועל בכפוף לאישור ועדת מכרזים במשרד הבינוי והשיכון. בשלב זה מדובר במכרזי תשתיות למגורים בלבד.
על פי הודעת המשרד, "לאור סדר היום הציבורי, הוחלט להציע פתרון שיבטיח כי מרכיב הבטיחות במכרזים יעמוד בסטנדרט הגבוה ביותר. המשרד רואה במהלך זה אבן יסוד בהובלת שמירת הבטיחות באתרי הבנייה, ולכן יבצע מעקב וביקורות בשטח על מנת לוודא כי אכן, התשלום שמועבר ליזם יופנה לבטיחות על פי תנאי המכרז".
- עתירה לבג"צ נגד אלקין בגלל חוק המכר: "מדובר בכלכלת בחירות"
- הסכם מיוחד בענף הבנייה - שכר המינימום יעלה ל-6,300 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"נשלם על רמת הבטיחות הנדרשת"
משרד הבינוי והשיכון הוא מבין שלושת מזמיני עבודות הבנייה הגדולים בישראל, ומפרסם מכרזי בניית תשתיות, מוסדות ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים, בהיקף של כ-4 מיליארד שקל בשנה.
בהתייחס למהלך אמר מנכ"ל המשרד, בני דרייפוס, כי "חלה עלינו האחריות להבטיח רמת בטיחות גבוהה לצד רמת ביצוע מצוינת. מהיום המשרד יגדיר מראש רמת בטיחות נדרשת וישלם עליה על פי מחירון קבוע. זאת בהתאם למפרט הכללי לעבודות בנייה, שעודכן לאחרונה על ידנו בשיתוף גופים נוספים".
נשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו מסר: "כעת, כשברקע תאונות עבודה מזעזעות בענף הבניה שבהן מקפחים את חייהם ונפצעים עובדים שלנו, מדובר במהלך קריטי הדרוש להבטיח שההשקעה בתחום מניעת התאונות תתאים לצורך האמיתי בכל פרויקט ופרויקט. אני, בשם קבלני ישראל ו-270 אלף העובדים בענף מודים על ההחלטה הזו וכולנו תקווה שהיא תאומץ על ידי כל מזמיני העבודות בענף הבניה הישראלי. מדובר בהחלטה מצילת חיים וחיי כל עובד ועובד, ללא הבדל, הם עולם ומלואו".
- 4.מנש 14/06/2019 08:53הגב לתגובה זוכול עוד יעבדו 300 שעות ויותר בחודש הרבה ימותו בחסות ההסתדרות. ממשלה. ושר העבודה הקבלנים סופר
- 3.שלום 14/06/2019 06:20הגב לתגובה זואבל ברמה האישית לא מאמין שזה יקרה ובנוסף צריך עוד כמה דברים לעשות למשל סגירת רשיון עבודה לפועל שהיו לו אפשרות להשתמש בציוד מגן ובחר שלא. הדבר הזה יגרום לפועל לרצות בבטיחות ובכך גם יעזור לקבלנים לשמור על הבטיחות היות והבעיה בתחום הזה היינה כוח האדם שאין לו ערך לבטיחות.
- 2.מויש 13/06/2019 16:33הגב לתגובה זוללא הסדרת האחריות הפלילית לא יהיה שינוי הם יודעים זאת ואנחנו נמשיך למנות הרוגים
- 1.לרון 13/06/2019 09:44הגב לתגובה זולפחות תוך פעילות מכל סוג כולל הליכה ברחוב וכדו" יגביל תאונות מכל סוג.

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
