מריל לינץ': אחרי שלושה שבועות, האמריקנים חוזרים לוול סטריט
קרנות הנאמנות המנייתיות בוול סטריט נהנו השבוע מגיוסים של כ-10.7 מיליארד דולר. כך מציינת הסקירה של מחלקת המחקר מריל לינץ' מבנק אוף אמריקה. זה היה השבוע הראשון שבו נרשמו גיוסים בקרנות המנייתיות לאחר שלושה שבועות רצופים של פדיונות.
זה המקום להזכיר כי חלק מירידות השערים החדות של השבוע שעבר בוול סטריט הוסברו על ידי הסחף שאפיין את שוק קרנות הנאמנות האמריקני. זאת כאשר השוק רשם את השבוע הגרוע ביותר מזה 13 שנים.
בניתוח של טבלת הגיוסים מהשבוע האחרון מתברר כי רוב הכסף זרם אל שוק קרנות המחקות, או ליתר דיוק לקרן מחקה. הקרן היא הקרן המחקה של מדד ה-S&P מבית SPDR. הקרן גייסה מעל ל-7 מיליארד דולר.
התוצאה שמוזכרת בפסקה השנייה גורמת לאנליסטים של מריל לינץ' להסתייג בכל הנוגע למגמה שהסקירה הנוכחית של שוק הקרנות מייצגת. זאת לאור ההשקפה כי השקעה בקרן סל של ה-S&P 500 לרוב מאופיינת לרוב כהשקעה לטווח הקצר ואינה מציינת שינוי בטעמי המשקיעים.
- נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
- התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקטגוריית המדממות, ממשיכות להופיע קרנות הנאמנות שמשקיעות בשווקים המתעוררים. קרנות אלו גייסו פדו כ-24 מיליארד דולר בארבעת השבועות האחרונים שמהווים כמעט 3% מסך שוק הקרנות האמור.
- 1.נועם 05/09/2015 10:36הגב לתגובה זובפיסקה האחרונה הגדלתם לעשות וכתבתם שהקרנות "גייסו פדו" - תהיו רציניים ותקראו מה שאתם כותבים...
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
