ממש כאשר אני מרגיש בטוח במודל המאקרו החדש שלי, מחזורי השוק משתנים שוב. הכינוי שלי למצב החדש - המציאות טופחת כאשר מחיר ההון השולי מתייצב. אני לא מתיימר אפילו להגדיר זאת בראשי תיבות - ארוך מדי.

הרעיון המרכזי של מודל המאקרו החדש, אותו כיניתי "כלכלת משולש ברמודה" (כמ"ב), מדבר על כך שעד כה נשמר בעולם איזון מלאכותי, כאשר "הקלה כמותית" (QE) ומדיניויות הכספים מספקות תמיכה ונזילות בלי גבולות עבור 20% מן הגופים הכלכליים (הכוללים ברובם חברות שממילא רווחיות ובנקים בעלי אשראי טוב וקשרים פוליטיים). הנחת היסוד המובילה לתמיכה באותן חברות מבוססת על השפעת ההון הלא-קיים, אשר מגיע לשיא באופן לא-הוגן דרך תמיכה באלה שיש להם על חשבון אלה שאין להם.

בינתיים, 80% מן הגופים הכלכליים הכוללים ארגונים קטנים וממוצעים בגודלם, יוצרים מקומות עבודה, אך מבוססים פחות - נאלצים להילחם על קיומם באופן עצמאי. מגזר זה רעב לאשראי, והתוצאה מתבטאת במצב העגום של האטה בחדשנות וגידול בהיקף האבטלה.

למרות המצוקה הכלכלית, החזית החברתית, על אף חוסר שביעות הרצון, שומרת על שתיקה. שתיקה אותה ניתן להסביר רק על-ידי ה"הצלחה" של הזכאויות הנדיבות המאפיינות את כלכלת המדינות המתפתחות - אכן, כן, אנחנו דור הזכאות. אין לנו שום סיבה למחות כנגד מדיניות הממשל והבנק המרכזי, כאשר מעל 50% מן האוכלוסייה נהנים מהכנסות המועברות אליהם ישירות מן המדינה. זה רק מוכיח את הרעיון הוותיק של תיאוריית המשחקים, כי הפרט יכול לנהוג בהיגיון גם כאשר ההתנהגות הכללית אינה הגיונית. זהו היבט נוסף של "כלכלת משולש ברמודה".

מה עלול להפר את האיזון?

התגובה המיידית והמהירה, אולי, היא הרחבת היקף ההקלה הכמותית (QE). אחרי הכל, מאז שנת 2008, תכניות ההקלה הכמותית של הבנקים המרכזיים השונים מובילות אותנו קדימה. אבל אין זה מחויב המציאות - ממש לא, נוכל להגיע לנקודת מפנה אמיתית ולשינוי הדפוס הישן רק דרך תנודתיות בשוק - מצב שעל פי כל הנתונים נראה מתפתח כרגע. זו הנקודה בה השוק חוזר אל המקורות, על-ידי זעזוע הרגיעה המדומה באמצעות ניפוח מודלים של ערך בסיכון. כאשר השוק מתוח יותר, התנודתיות גדלה והשוק נע קדימה ואחורה באופן בלתי רציף, נע הרחק מן המוכר והידוע, כתוצאה מדחיסת פרמיית הסיכון בשל התערבות המדיניות והמרדף המתבקש אחר תשואה (בשילוב עם אינפלציה בריאה בשל הפער מול התפוקה). ומי אשם בפרץ התנודתיות הזה? כלכלת אייב - הכלכלה היפנית!

לצד ההצלחה בהובלת מדד הניקיי לשיאים חדשים, כולל בזירת הצמד דולר / ין, כלכלת יפן גם הובילה לעלייה דרמטית בתנודתיות של האג"ח הממשלתיות היפניות, ממש בלי כוונה. עלייה זו בתנודתיות גרמה לאנשים כמוני להעדיף למכור כאמצעי לעצירת המגמה מתוך ההנחה הפשוטה כי הצמד הוא קרי-טרייד (Carry Trade) מובהק. בשילוב הציפייה שכלכלת יפן תשכיל ליצור - יכול להיווצר מצב בו המדינה תוכל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - כאשר שוק האג"ח בתנודתיות קופצנית, אסטרטגיות קרי-טרייד קורסות מהר מאוד. אולי כדאי לשים לב כיצד תנודתיות האג"ח של ממשלת יפן דבקה בשוק האג"ח האמריקני, כאשר התשואות של אג"ח ארה"ב 30 שנה זינקו לאחרונה ב-76 נקודות בסיס.

אג"ח ארה"ב ל-10 שנים התאפיינו בתנודות רבות כל-כך עד שאפילו מומחה ההשקעות המפורסם בעולם, ביל גרוס, הפסיד 335 נקודות בסיס בקרנות של פימקו מאז סוף חודש אפריל השנה. ובקרן אחת הידועה כיציבה למדי נרשמה ירידה של 169 נקודות בסיס מאז תחילת השנה.

אם כן, בקצרה, הכישלון של כלכלת יפן עד כה בהנצחת רעיונות כמו הקלה כמותית וכסף קל, סביר להניח שהייתה לו השפעה בסדר גודל של 70% על השינויים המשמעותיים בהכנסה הקבועה, ועל התנודתיות המאפיינת את השוק. הסיבה לכך היא העובדה שיפן הגיעה מאוחר מדי למסיבה. אם נבחר במטאפורה של משחק בייסבול הכולל תשע הקפות, בנק יפן הצטרף בהקפה השמינית, כאשר ייתכן כי בנק אנגליה משחק את ההקפה התשיעית והאחרונה עם הנגיד החדש שלו, מרק קארני. השוק התנהל מתוך מחשבה שההקלה הכמותית תישאר כאן לנצח. אבל גם להקלה כמותית, כמו למשחק בייסבול, יש סוף.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.