וורן באפט
צילום: טוויטר

וורן באפט לא מודאג מהורדת הדירוג של ארה"ב ע"י פיץ' - ומצביע עם הרבה כסף

ברקשייר של האורקל מאומהה רכשה ביום שני אג"ח ממשלתית אמריקאית בהיקף של 10 מיליארד דולר ובאפט מתכנן לרכוש עוד בשבוע הבא: "השאלה היחידה ליום שני הבא היא האם נקנה 10 מיליארד דולר באג"ח לתקופה של 3 או 6 חודשים" אמר באפט
נתנאל אריאל |

סוכנות הדירוג פיץ' הורידה את הדירוג של ארה"ב בדרגה אחת, מהדירוג המושלם שהייתה בו, וזאת אחרי שהזהירה לפני שלושה חודשים שזה הכיוון. בממשל האמריקאי ניסו להמעיט בחשיבות האירוע וכלכלנים שמזוהים עם הצד הדמוקרטי גם תקפו את פיץ' אבל השוק הצביע אתמול ברגליים והפיל את הנאסד"ק ב-2% ואת ה-S&P500 ב-1.4%. מי שלא נבהל מהאירוע הוא וורן באפט שאמר בראיון ל-CNBC: "קנינו 10 מיליארד דולר אג"ח ממשלת ארה"ב ביום שני האחרון והשאלה היחידה ליום שני הבא היא האם נקנה 10 מיליארד דולר באג"ח לתקופה של 3 או 6 חודשים". "יש כמה דברים שאנשים לא צריכים לדאוג לגביהם", אמר באפט. "זה אחד מהם". הוא גם וורן באפט התנער מהורדת דירוג האשראי של ארה"ב ע"י פיץ' וציין שזה לא משנה את מה שהקונצרן שלו, ברקשייר האת'ווי, עושה כרגע. כזכור, בלילה שבין שלישי לרביעי האחרון פיץ' הורידה את דירוג ברירת המחדל של מנפיקי מטבע חוץ לטווח ארוך עבור ארה"ב ל-AA+ מ-AAA. חברת הדירוג ציטטה "הידרדרות פיסקלית צפויה בשלוש השנים הבאות", חוב גדל ושחיקה בממשל - "הידרדרות הסטנדרטים של הניהול", ו"החלטות של הרגע האחרון". באפט ציין שהחששות האלה "תקפים" ואף ציין שהוא לא מסכים עם כל מה שממשל ביידן עושה אבל גם הוסיף שזה לא מספיק כדי לשנות את דעותיו על האג"ח האמריקאי והדולר. "הדולר הוא מטבע הרזרבה של העולם, וכולם יודעים את זה", אמר באפט. מי שיצאה נגד ההחלטה של פיץ' היא כמובן שרת האוצר של ארה"ב ג'נט יילן שאמרה: "אני מאוד לא מסכימה עם הדירוג של פיץ'. זו החלטה "שרירותית" שמבוססת על "נתונים לא מעודכנים". כשהיא אמרה נתונים לא מעודכנים היא התכוונה מן הסתם לציפיות למיתון, כלכלי, צפי שהיה גם נחלת כלכלני הפד' עד לאחרונה, אך מאז השתנתה התחזית לאור נתונים כלכליים חזקים - בעיקר הירידה באינפלציה למרות שוק העבודה ההדוק. גם לארי סאמרס, שר האוצר לשעבר בממשל קלינטון, מתח ביקורת על ההחלטה וכינה אותה "ביזארית ושטותית", על רקע העובדה שכלכלת ארצות הברית נראית "חזקה יותר מהצפוי". הכלכלן מוחמד אל אריען גם חושב שמדובר בהחלטה "מוזרה", ומרגיש "מבולבל" מתוכן ההודעה כמו גם מהטיימינג שלה. כן צריך לומר - ההיסטוריה בצד של באפט. כש-S&P הורידה את הדירוג של ארה"ב ב-2011, היחידה מבין הסוכנויות שעשתה זאת, השווקים הגיבו בטווח הקצר אבל בטווח הארוך לא קרה כלום - אנשים חזרו לקנות את האג"ח הממשלתי האמריקאי, בעיקר כי לא הייתה אלטרנטיבה לכסף מצד גופי הפנסיה הגדולים שפשוט היו חייבים לקנות (כי למשל בכל חודש אנשים חוסכים לפנסיה במסלולים שיש בהם מרכיבי אג"ח). מצד שני, אנחנו כבר לא בעולם של ריבית אפס, כפי שהיה בכל העשור האחרון. גם הכלכלנים בארץ מסכימים שמדובר ביותר מדי חדשות על לא מאומה. גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, אמר כי בעקבות הורדת הדירוג יש "צפי לירידה מוגבלת בלבד בגירעון של ממשלת ארה"ב לכ-6% תוצר ב-2024". רונן מנחם מבנק מזרחי טפחות הוסיף שיש לצפות "השלכות מוגבלות למדי של ההודעה עצמה". "ההכרזה אינה הפתעה מוחלטת, זאת בהתחשב בנתוני ארה"ב וגם בכך שחברת פיץ' רמזה לגבי מהלך כזה תוך כדי משבר תקרת החוב לאחרונה" אומר בפמן. "לחברה היה צפי שלילי (negative outlook) על דירוג ה-AAA של ארה"ב. כאמור לעיל, החלטת פיץ' מזכירה את ההחלטה של S&P שהפחיתה את דירוג האשראי של ארה"ב בעקבות משבר תקרת החוב של 2011, החלטה שהייתה באותה עת עם טיעונים דומים לאלו של פיץ' עתה. בחברת מודי'ס עדיין יש לארה"ב דירוג AAA, אך עם צפי שלילי על הדירוג הזה במשך יותר מעשור. לדברי מנחם, "מדובר בסוכנות דירוג אחת מתוך שלוש הסוכנויות הגדולות. שתי האחרות לא אותתו על כוונתן לבחון את דירוג החוב של ארה"ב, או את אופק הדירוג. כמו כן, אופק הדירוג עלה משלילי ליציב ולכן אין איתות של פיץ' לבחון הורדה נוספת של הדירוג. לא מן הנמנע כי מדובר במהלך הצהרתי מצידה. "שנית, תשואות הפדיון מושפעות מגורמים נוספים ובראשם ריבית הפד' וההערכות לגביה – כשלדעת רוב המומחים ולפי התמחור בשוק איגרות החוב סבב ההעלאות קרב לסיומו.  "שלישית, יכולתו של הפד', לפי הצורך, לרכוש אג"ח ממשלתיות ולמתן כל מהלך עליות יתר של תשואות הפדיון. במצב משברי שהיה לפני שנה בבריטניה נקט הבנק המרכזי של בריטניה צעד דומה אושש את השוק שם. רביעית, כל מהלך שמאותת על חששות לגבי כלכלת ארה"ב, או מוסדותיה, הינו בעל השלכות בינ"ל, לנוכח גודלה של כלכלת ארה"ב ומרכזיותה בהיקף הסחר העולמי. דירוגים של מוסדות רבים אחרים בתוך ומחוץ לארה"ב וכן תשואות הפדיון על אג"ח של חברות ברחבי העולם (והמרווח מתשואות הפדיון על אג"ח ממשלתיות) מושפעים ממנו. "אם מהלך מסוג זה יגרור חששות רחבים יותר, עשויות אג"ח ממשלת ארה"ב לזכות דווקא לביקושים, בתוקף היותן נכס חוף מבטחים ראשון במעלה בעולם, שסיכון המנפיק שלו (מקרה שממשלת ארה"ב לא תעמוד בפועל בהתחייבויותיה) הינו אפסי. מהלך כזה מכונה בעגה הכלכלית Flight to quality. "חמישית, בהקשר זה, לאחר הורדת הדירוג בשעתה על ידי S&P, האג"ח של ממשלת ארה"ב אכן עלו ותשואות הפדיון ירדו, בניגוד לשוקי המניות ברחבי העולם, שהגיבו בירידות. לבסוף, אם נסיק מדברי ילן, ייתכן כי המהלך במידת מה משקף מציאות שכבר התרחשה (לא רק מבט קדימה) ולכן כבר היה לה ביטוי בשווקים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאסק טסלה
צילום: טוויטר

טסלה סוגרת את פרויקט דוג'ו – מאסק משנה כיוון באסטרטגיית הבינה המלאכותית

לאחר שנים של פיתוח מחשב־העל הפנימי, החברה תפסיק את הפעילות ותעבור להסתמך על ספקיות כמו אנבידיה, AMD וסמסונג; ההחלטה מגיעה על רקע ירידה במכירות ותחרות גוברת, ותחסוך לטסלה מיליארדים לפיתוחים אחרים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טסלה אילון מאסק

אילון מאסק סגר את אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר של טסלהTesla 2.29%  . צוות דוג'ו, שפיתח את מחשב־העל הפנימי של החברה, הוקפא וראש הצוות עזב. זה סוף לסיפור של שנים שבהן מאסק הבטיח שהטכנולוגיה הזו תעניק לטסלה יתרון מכריע בתחום הבינה המלאכותית.


פיטר באנון, שעמד בראש דוג'ו, עזב את החברה בעקבות הוראה ישירה של מאסק לסגור את הפרויקט. כ־20 עובדים עזבו לאחרונה לחברה חדשה בשם דנסיטי איי.איי, והנותרים מועברים לפרויקטים אחרים בתוך טסלה. זה לא בדיוק מה שמשקיעים רצו לשמוע על פרויקט שנועד להיות עמוד התווך של האסטרטגיה הטכנולוגית של החברה. במקום להמשיך במסלול עצמאי, טסלה תגביר את ההסתמכות על ספקים חיצוניים. החברה תעבוד יותר עם אנבידיה ו־AMD למחשוב, ועם סמסונג לייצור שבבים. 


דוג'ו נועד להיות הגרעין הטכנולוגי שיניע את מערכות הנהיגה האוטונומית והרובוט האנושי אופטימוס של טסלה. המחשב היה אמור לעבד נתוני וידאו עצומים המגיעים מהרכבים בפועל, ולשפר את האלגוריתמים באופן רציף. בספטמבר 2023, האנליסטים של מורגן סטנלי העריכו שדוג'ו יכול להוסיף 500 מיליארד דולר לשווי השוק של טסלה. זה היה נתון עצום שהפך את הפרויקט לתקווה של המשקיעים. כעת מתברר שהאנליסטים היו אופטימיים מדי – או שהפרויקט פשוט לא עבד כפי שתוכנן.


האיזון בין עלות לביצועים

הבעיה במחשבי־העל הייתה תמיד איזון בין עלות לביצועים. בניית טכנולוגיה שמתחרה באנבידיה ובחברות המובילות האחרות דורשת השקעות עצומות ומומחיות עמוקה. טסלה היא חברת רכב שהפכה לחברת תוכנה, אך לא חברת שבבים ומחשוב מהיסוד.


מאסק עצמו רמז כבר מזמן שהוא לא בטוח בהצלחת הפרויקט. בינואר 2024 הוא אמר שדוג'ו הוא "הימור ארוך שכדאי לנסות כי התמורה יכולה להיות גבוהה מאוד, אבל זה לא בסבירות גבוהה. זה בכלל לא דבר בטוח". ברור שכבר אז הוא הכין את הקרקע להחלטה הזו.


גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

פאלו אלטו רכשה את סייברארק, אז למה צ'ק פוינט ירדה?

כמעט שלושים שנה חלפו מאז הגיעה צ'ק פוינט לוול סטריט כחברה כוכבת שבראשה המנכ"ל המבטיח גיל שויד. אבל מאז שתי מתחרותיה הצעירות יותר, פאלו אלטו ופורטינט, עקפו אותה כמעט בכל פרמטר. עסקת רכישת סייברארק רק מבליטה עוד את הפערים, ואם צ'ק פוינט לא תציג צמיחה ראויה, עדיף שתחזור להיות פרטית



שלמה גרינברג |

אפשר לקבוע בוודאות שישראל מוכרת זה מכבר כמובילה עולמית בתחום אבטחת הסייבר. ישראל ממנפת את מומחיותה בתחום הביטחון הלאומי, החדשנות הצבאית והאקו-סיסטם הטכנולוגי המשגשג כדי לבנות את אחת מתעשיות הסייבר המתקדמות בעולם. מה שהחל כצורך להתגונן מפני איומי סייבר התפתח למגזר של מיליארדי דולרים, המניע השקעות, פריצות דרך טכנולוגיות וצמיחה כלכלית. 

אפשר גם לקבוע ששלושת האנשים שהקימו את צ'ק פוינט - גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר - היו מחלוצי תעשיית ההגנה על הרשת שב-2025 תגלגל 302 מיליארד דולר ובתוך עשור 880 מיליארד. 

בתחילת העשור השני של המאה הייתי בטוח שצ'ק פוינט תהיה "טבע שנייה". היא בהחלט עשתה אז רעשים של חברה שמובילה נישה תעשייתית ענקית בהתהוות. צ'ק פוינט יצרה את שוק אבטחת המידע הארגוני המודרני כאשר הצליחה למסחר בהצלחה רעיון שנולד עשור קודם לכן על ידי חברת Digital Equipment Corporation (סימול:DEC בזמנו) בבוסטון. 

בשנות השמונים, כש-DEC הייתה חברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם, היא יצרה את חומת האש הראשונה בעולם. המוצר היה חדשני ומהפכני אבל לא הצליח להתאים את תעבורת הרשת להקשר. גיל שויד זיהה את ההזדמנות לבנות סוג חדש של חומת אש שתתאים לרשת - כזו שיכולה לחסום חבילות על סמך ההקשר שלהן. שויד פיתח, עוד ב-1993, את טכנולוגיית הליבה של החברה, "בדיקה מבוססת מצבים (stateful inspection)", שהפכה בסיס למוצר הראשון של החברה, ה-FireWall-1, וזמן קצר לאחר מכן הם גם פיתחו את אחד ממוצרי ה-VPN הראשונים בעולם, VPN-1. 

שויד נחשב לכוכב-על בוול סטריט

שויד פיתח את הרעיון עוד בזמן ששירת בצבא ביחידה 8200, שם עבד על אבטחת רשתות מסווגות. ה-VPN (Virtual Private Network) היא רשת פרטית וירטואלית שיוצרת חיבור מאובטח ומוצפן בין מכשיר מסוים לאינטרנט ומשפרת את הפרטיות ואת האבטחה. היא מסתירה את כתובת ה-IP של המכשיר, גורמת למי שמשתמש בו להיראות כאילו הוא גולש ממיקום אחר, מצפינה את תעבורת האינטרנט שלו ומגינה על הנתונים שלו מפני האזנות סתר פוטנציאליות. ב-2002 הופיע שויד ברשימת "תינוקות המיליארדרים" של מגזין פורבס ואפילו כונה "ביל גייטס של ישראל".