ביידן ואובמה
צילום: Pixabay

מה קרה לשווקים לאחר הורדת הדירוג של ארה"ב ב-2011?

בטווח הקצר - השווקים נפגעו. בטווח הארוך - המשקיעים נותרו רגועים. האם זה מה שיקרה גם הפעם?
טל מכניאן | (1)

רוח הרפאים של הורדת דירוג אשראי לארה"ב שוב הרימה את ראשה ושולחת התחלה של דאגה לשווקים הפיננסיים. החוזים העתידיים על הנאסד"ק יורדים כעת ב-1%, אחרי האזהרות האחרונות של Fitch הלילה והורדת הדירוג המושלם של ארה"ב, חשוב לשקף את ההקשר ההיסטורי של אירוע כזה. בשנת 2011, ארה"ב עמדה בפני הורדת דירוג האשראי הראשונה אי פעם, מה שגרר תגובות שוק משמעותיות המציעות תובנות חשובות למשקיעים ולקובעי מדיניות של היום.

ב-2 באוגוסט 2011, הקונגרס ה-112 של ארצות הברית הצביע בעד העלאת תקרת החוב של הממשל הפדרלי באמצעות חוק בקרת התקציב של 2011. מהלך זה, שנועד למנוע חדלות פירעון, הוביל במקום זאת לאירוע היסטורי: הורדת דירוג  האמריקאי מ-AAA ל-AA+ ע"י חב'  דירוג האשראי . Standard & Poor's (S&P) זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שדירוג האשראי של ארה"ב הורד והרעיד את היסודות של השווקים הפיננסיים העולמיים.

תגובת השוק: העיתוי של הורדת הדירוג היה מכריע. החדשות הגיעו לשווקים ביום שישי אחרי סגירת המסחר והעניקו למשקיעים סוף שבוע שלם לעכל את ההשלכות. כאשר המסחר התחדש ביום שני שלאחר מכן, מדד S&P 500 חש מיד את ההשפעה, צנח ביותר מ-6% מ-1199 נק' ל-1119 נק'. ראוי לציין כי הורדת הדירוג התרחשה בתוך מצב שוק פגיע ממילא, לאחר שבועיים של מכירות כבדות.

בשוק המט"ח התגובה הייתה מעורבת. בתחילה, הדולר האמריקני חווה צניחה, המשקפת את חוסר הוודאות סביב הורדת הדירוג. עם זאת, תופעת הבריחה ל-חוף מבטחים התרחשה במהרה, שהובילה להתאוששות בשווי הדולר האמריקאי כאשר המשקיעים חיפשו מחסה בנכסים יציבים יותר.

השפעה על גיוס חוב: הורדת דירוג האשראי עוררה חששות לגבי עלות ההלוואות של ממשלת ארה"ב. דירוג אשראי נמוך יותר מרמז בדרך כלל על עלויות אשראי גבוהות יותר, מכיוון שהמשקיעים דורשים ריביות גבוהות יותר כדי לפצות על הסיכון המוגבר. עם זאת, למרות הציפיות לעליית עלויות האשראי, התוצאות המיידיות של הורדת הדירוג חשפו מגמה מנוגדת לאינטואיציה.

בניגוד לחוכמה המקובלת, אג"ח ממשלת ארה"ב עלו לאחר הורדת הדירוג, סנטימנט הבריחה לביטחון הכריע את החששות לגבי כושר החזר האשראי, והוביל לביקוש מוגבר לאג"ח של ממשלת ארה"ב. המשקיעים חיפשו ביטחון והאג"ח של ארה"ב נחשב כמקלט מאי ודאות כלכלית עולמית, מה שהעלה את המחירים שלהן ודחף את התשואות למטה.

עלייה בלתי צפויה זו באג"ח ארה"ב הוכיחה כי המשתתפים בשוק נותנים עדיפות לבטיחות ולנזילות על פני דירוג האשראי. הורדת הדירוג לא שחקה את התפיסה שהחוב של ממשלת ארה"ב נחשב כהשקעה אמינה ובטוחה. כתוצאה מכך, עלות ההלוואות לממשלת ארה"ב לא עלתה משמעותית לאחר הורדת הדירוג.

קיראו עוד ב"גלובל"

הזהב - משמש כחוף מבטחים בתקופות משבר: אחת התוצאות המעניינות ביותר של הורדת דירוג האשראי בארה"ב ב-2011 הייתה התגובה של שוק המתכות היקרות, במיוחד הזהב. בעקבות הורדת הדירוג, הזהב חווה עלייה שלא רק שעזרה לו לצלוח את סערת התנודתיות בשוק, אלא גם הזניקה אותו לשיאים ארוכי טווח. זה מדגיש את המוניטין של הזהב כגידור מפני אי ודאות ומאגר ערך בתקופות של לחץ כלכלי.

אז מה עושים? כאשר הדיונים סביב האפשרות של הורדת דירוג אשראי צצו מחדש ב-2023, אירועי 2011 מספקים לקחים חשובים למשקיעים ולקובעי מדיניות כאחד. התגובה של סוגי נכסים שונים מדגישה את החשיבות של התחשבות בדינמיקה הייחודית של כל שוק. אמנם הורדת דירוג אשראי יכולה לעורר מערבולת בשוק לטווח קצר, אבל היא גם מדגישה את החוסן והמורכבות של מערכות פיננסיות גלובליות.

בעולם שבו הקשר הדדי שולט, הבנת ההקשר ההיסטורי של אירועי שוק יכולה להעצים משקיעים לקבל החלטות מושכלות. הורדת דירוג האשראי בארה"ב לשנת 2011 משמשת תזכורת לכך שלמרות שתגובות השוק עשויות להיות מהירות ומדאיגות, כאשר משקיעים מחפשים יציבות בסביבה כלכלית דינאמית, הן עשויות לייצר הזדמנויות.

לתגובות נוספות:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ניתוח מדויק (ל"ת)
    טובינה 02/08/2023 21:05
    הגב לתגובה זו
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 1.48%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.