הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דר אדם רויטר
צילום: משה בנימין

הנהג הישראלי מסוכן? הסטטיסטיקה טוענת אחרת

רוב הישראלים חושבים שהם נוהגים טוב יותר מהנהג הישראלי הממוצע. זה כמובן לא אפשרי סטטיסטית - הם טועים; וגם - איך זה שלמרות שהנהג הישראלי עם תרבות נהיגה איומה ומסוכנת, מספר ההרוגים מתאונות יחסית נמוך?
ד"ר אדם רויטר | (13)
נושאים בכתבה נהגים תאונת דרכים

אחת השאלות הראשונות שאני שואל את הקהל בהרצאות שלי, היא מה דעתם על הנהג הישראלי? כמובן שכמעט כולם מסכימים שתרבות הנהיגה בישראל איומה ונוראה ושמסוכן לעלות על הכביש. אבל תרבות הנהיגה הגרועה היא של אחרים כמובן, לא של עצמם.

כמעט כל אחת ואחד חושב שהוא נהג טוב עד טוב מאד. סקר שנערך פעם מצא שרוב הישראלים חושבים שהם נוהגים טוב מהנהג הישראלי הממוצע. מצחיק. לכן הנתון הבא מפתיע כל ישראלי - מספר ההרוגים מתאונות דרכים בישראל, ביחס לגודל האוכלוסייה, מצוי במקום ה-11 בעולם. זה המקום הכי נמוך ב-OECD ולכן גם מהנמוכים ביותר בעולם. והיו שנים שאפילו היינו במקום 6 הכי נמוך בעולם כולו. אתם קוראים נכון.

הממוצע העולמי עומד על 169 הרוגים מתאונות דרכים על כל מיליון תושבים וכנראה שהמספרים גבוהים יותר, כי הסטטיסטיקות במדינות עולם שלישי כלל אינן אמינות. מספר ההרוגים מתאונות דרכים ב-OECD צנח דרמטית בעשור האחרון מממוצע של 92 הרוגים על כל מיליון תושבים ל-52 הרוגים. השיפורים הטכנולוגיים המתמידים ברכבים החדשים בדגש על בטיחות, הם כנראה ההסבר העיקרי לכך. ארה"ב עדיין המדינה המסוכנת ביותר מבין המפותחות והיא ממשיכה "לככב" עם 124 הרוגים מתאונות דרכים על כל מיליון תושבים. נורבגיה, בעלת מספר ההרוגים מתאונות דרכים הנמוך ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה עם 15 הרוגים בלבד על כל מיליון תושבים ואחריה, שבדיה, שוויץ, דנמרק ובריטניה. ישראל כאמור במקום ה-11 עם 38 הרוגים מתאונות דרכים על כל מיליון תושבים. 

תחושת בטן לעומת נתונים מוצקים

זוהי דוגמה פנטסטית ל"תחושת בטן" בין מה שאנו חושבים שקורה בכבישי ישראל לבין מה שבאמת קורה במציאות. לתחושת הבטן הזו בהחלט יש על מה להתבסס כי ביחס למדינות אירופה וצפון אמריקה, הישראלים נחשבים ליותר אגרסיביים, יותר חוצפנים, לוקחים פחות ברצינות חוקים שהם עצמם חוקקו, מתחכמים, מאלתרים וכן הלאה. אך מסתבר שתחושות בטן ואפילו חוכמת המונים אינם תמיד מתיישרים עם המציאות כפי שהיא באה לידי ביטוי בסטטיסטיקה היבשה.

ירידה דרמטית במספר ההרוגים ובלימה - ישראל היתה מדינה שנהרגו בה בעבר הרחוק הרבה מאד מתאונות דרכים. עד לפני כ-30 שנה נהרגו בישראל פי 3 מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה, מאשר כיום. השיעורים החלו לרדת משמעותית ממגוון סיבות ובראשן כנראה ההבנה שחייבים להילחם כדי לשפר את המצב. הופנו תקציבים ממשלתיים, הוקמו עמותות דוגמת "אור ירוק" (1997), הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (2006), שיפוצי כבישים בהיקפים נרחבים, לימוד הציבור ועוד. מגמת הירידה הזו המשיכה עד 2012 ושם נבלמה. בין השנים 2012 עד 2018 ישראל התמקמה באופן קבוע בין המקומות ה-6 עד ה-7 במספר ההרוגים הנמוך ביותר.

אי אפשר היה לבקש יותר מזה, אך הציבור הרחב וגם עורכי החדשות לא היו מודעים למצבה המצוין של ישראל והכותרות והדיווחים על הרוגים מתאונות דרכים המשיכו כאילו מצבנו איום ונורא. 

כפי שניתן לראות מן הגרף הבא, המבוסס על נתוני ה-OECD, מספר ההרוגים מתאונות דרכים בישראל ביחס לגודל האוכלוסייה נותר יציב כבר 10 שנים (הגרף מראה מספר הרוגים על כל 100 אלף). ההתדרדרות של ישראל למקום 11, שעדיין נחשב מצוין, מוסברת בכך שבמספר מדינות אירופאיות המצב כה השתפר עד כי דירוגן עלה ביחס אלינו.

איך זה יתכן שמצבנו כה טוב (יחסית כמובן)?

האם באמת הנהג הישראלי באמת כה זהיר וכה ממושמע ביחס ליתר העולם? כנראה שלא. להערכתי אחד ההסברים החשובים ביותר לכך שיש בישראל פחות הרוגים זו מערכת רפואת החירום שנחשבת לטובה מסוגה בעולם.

קיראו עוד ב"גלובל"

במדינות רבות, יותר אנשים שנפצעים קשה בתאונות דרכים מתים לבסוף, כאשר שירותי החירום האמונים על העזרה והטיפול בהם אינם מספקים. בהקשר זה ניתן לראות את ההיחלצות המהירה של נהגים ישראלים לעזרת הנפגעים בדרכים (מה שלא תראו בארה"ב, למשל), את המיומנות הקיימת במידה גבוהה מאד יחסית לעולם, של אוכלוסיה לה ידע טיפולי במצבי חירום רפואיים (כתוצאה משירות צבאי) ואת המהירות הרבה בה מגיעים שירותי ההצלה.

הפצועים מקבלים טיפול רפואי מהיר שמתבצע על ידי רופאים מיומנים. יתכן מצד שני שמספר הישראלים הנותרים בחיים אך נפגעים באופן קשה בתאונות דרכים גבוה מהממוצע במדינות אירופה, אך כאן כבר אין סטטיסטיקות מדויקות.

גורם מסביר נוסף הוא השיפור הדרמטי בתשתיות הכבישים. רמת הכבישים הבינ-עירוניים בישראל כבר אינה נופלת מזו של מיטב מדינות אירופה. ומה לגבי הצפיפות בכבישים שמאלצת אותנו לנסוע לאט יותר? זה כנראה לא פקטור, עובדתית, במדינות בהן צפיפות הכבישים דומה או גבוהה משלנו ישנם עדיין הרבה יותר הרוגים יחסית. 

השערה נוספת היא ששיעורי האלכוהוליזם בישראל נמוכים ביחס למדינות מפותחות. ואכן על אף העלייה בצריכת האלכוהול בישראל, עדיין היא אחת מ-3 מדינות ה-OECD בהן צריכת האלכוהול היא הנמוכה ביותר, והמשטרה גם בהחלט שמה דגש על תפיסת נהיגה בשכרות.  

מה שמושך את הנתונים בישראל כלפי מעלה הם ההרוגים מתאונות דרכים במגזר הערבי. משקל ההרוגים במגזר הערבי היה לאורך שנים גבוה בהרבה ממשקלם באוכלוסייה כולה - המגזר מהווה 21% מהאוכלוסייה אך עם מעל 30% מהתאונות הקטלניות. 

לאחר שאמרנו כל זאת, חשוב להדגיש כי כמובן שעדיין עלינו לחתור על מנת להוריד עוד ועד כמה שניתן את המוות בכבישים

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    צוצו 19/05/2023 11:48
    הגב לתגובה זו
    איך יתכן שאין רכבת במרכז תל אביב? אין גם בצפון תל אביב. אין רכבת במרכז רמת גן אין במרכז פתח תקווה אין בראשון לציון. איזו מדינה דפוקה אנחנו? לפעמים כשמגיעים אנשים מחול הם בהלם שאין דרך להתנייד בתוך העיר וההלם מוכפל בשבתות. איזה מדינה עלובה וברברית נהיינו.
  • 9.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 16/05/2023 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כתבה יפה מאוד (ל"ת)
    יוני 15/05/2023 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שאפו לאיחוד הצלה (ל"ת)
    דווס 15/05/2023 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רועי 14/05/2023 12:18
    הגב לתגובה זו
    אשמח לראות מחקר המשווה כמות הרוגים לנסועה, זהו המדד הנכון להשוואה
  • מוטקה 15/05/2023 19:09
    הגב לתגובה זו
    סטטיסטיקה קל לעוות מר רוייטרס ! כאשר עומדים בפקקים כמות התאונות הרציניות פוחתת בנוסף כפי שכתב קודמי מה שחשוב זו הנסועה. לחרדים אין מכוניות
  • ממ 14/05/2023 12:59
    הגב לתגובה זו
    מרחק לבית חולים משפיע על סיכויי ההישרדות יותר מתרבות הנסיעה ויותר מהנסועה .. בישראל ברוב המקומות (חוץ מהנגב והערבה) פצוע יגע לבית חולים תוך חצי שעה. במדינות גדולות כמו ארצות הברית, גרמניה, סין או הודו, הזמן נמדד בשעות. ובכלל, אי אפשר להשוות מדינה זעיר. כמו ישראל למדינות ענק. כבישים עם הפרדה בין נתיבים תורמים לשרידות יותר מכל עמותה ומכל שיפור בתרבות הנהיגה. התזה בכתבה שתרבות הנהיגה בישראל "לא כל כך גרועה" מתבססת על מדד של מספר הרוגים, שמושפע הרבה מהפרמטרים אחרים. אם "לא כל כך גרועה", אפשר לבטל כמה חוקים כמו מהירות,תמרור עצור,קו לבן, נסיעה בשול, ממילא מתעלמים מחוקים אלה, וזה "לא כל כך גרוע".
  • 5.
    פטרול 14/05/2023 12:14
    הגב לתגובה זו
    בארה"ב הדלק זול והם מובילים בתאונות . בנורבגיה הדלק יותר יקר מישראל והם נמוכים מישראל בתאונות . המסקנה צריך להחזיר את מס הבלו למצב הקודם . ולשפר תחבורה ציבורית . ובכך להגיע למקום 1 בעולם .
  • אני מקווה שאתה לא עוסק במדע :) (ל"ת)
    דנה 14/05/2023 13:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יולר 14/05/2023 12:07
    הגב לתגובה זו
    התשתית בארץ מושקעת מאוד . והנהג הישראלי זהיר וגם פקוק . כך שהתאונות הקטלניות רכב-רכב מתקרבות ל-0 . יש בעיה עם הולכי רגל - דו גלגלי ושאר קורקינטים .
  • 3.
    נהגוס 14/05/2023 11:04
    הגב לתגובה זו
    נהגתי באיטליה. נהגתי בדרום אמריקה. הנהג הישראלי צדיק לעומת מה שקורה שם. ברומא, למשל, כשאדם חוצה כביש הוא מסתכן. אף כלי רכב לא יעצור . הנהגים ממשיכים לנסוע ופשוט סוטים מעט הצידה. לרוב זה מצליח.
  • 2.
    החיים 14/05/2023 09:02
    הגב לתגובה זו
    ישראלים נוהגים בצורה פראית ולא מתחשבת בילוי בכבישים זה סיוט מתמשך תנהג פעם באירופה, למעט איטליה תראה התחשבות ונהיגה סבלנית כשתקועיםכל היום בפקק התאונות מסתיימות ללא הרוגים זה לא עושה את הנהג הישראלי לטוב... אולי הוא פחות שיכור מארהב...
  • 1.
    מני 14/05/2023 09:01
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר בען כמות תאונות לכמות התושבים? צריך למדוד כמות תאונות לכמוץ הנהגים/רכבים בכביש. בארה"ב רכב עולה גרושים וכנ"ל הדלק. המרחקים אדירים ולכן לכולם יש רכב. כולם נוהגים ולכן סטטיסטית יהיו יותר תאונות. תשוו בארץ כמה נהגים יש וכמה תאונות ותראו את המציאות..
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה IBM אנבידיה ראסל 2000

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.

להמשך הכתבה לחץ כאן