וול סטריט
צילום: iStock

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

ביום רביעי יפורסמו נתוני מדד המחירים ליצרן שצפוי לרדת ל-6.8% בראייה שנתית ולמינוס 0.1% בראייה חודשית; מורגן סטנלי, גולדמן זאקס, יונייטד איירליינס ונטפליקס יפרסמו השבוע את דוחותיהם
דור עצמון |

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר (שלישי) לאחר שחופשה היום לרגל יום מרתין לותר קינג. השווקים עדיין נמצאים בעלטה וקשה עדיין להגיד האם, מתי או כיצד תתממשנה נבואות הזעם על מיתון כבר ברבעון הנוכחי.

ביום שישי האחרון החלו הבנקים לפרסם את דוחותיהם לשנת 2022 - סיטיגרופ רשם רווח של 2.5 מיליארד דולר, או 1.16 דולר למניה, מעט מעל הציפיות ל-2.3 מיליארד דולר, או 1.14 דולר למניה. ההכנסות, לעומת הרבעון המקביל טיפסו ב-6% ל-18 מיליארד דולר, כשהתחזית היתה ל-17.9 מיליארד דולר. בנק אוף אמריקה דיווח על הכנסות של 24.5 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2022, ורווח של 7.1 מיליארד דולר (85 סנט למניה).

השוק האמריקאי עדיין חלש. האינפלציה אמנם יורדת כמצופה אך נראה כי נדרשות פעולות נוספות של הפד' לצינון השוק שכן שוק העבודה מסרב להתקרר כפי שבכירי הבנק היו רוצים. התקררות שוק העבודה היא הכרח עבור דיכוי האינפלציה ולשם הבנק המרכזי חותר, חרף המודעות למחיר הכבד שזה ייגבה מהשווקים ומהמשקיעים.

בבנק אוף אמריקה גם צופים עליית מחירים משמעותית בשוק המזון במחצית הראשונה של השנה שתביא לעלייה במניות החברות הקמעונאיות. לדבריהם, המניה היחידה שמעניינת כרגע היא "קרפור" (לכתבה המלאה).

נתונים שצפויים להתפרסם השבוע:

מחר (שלישי) - מדד הייצור של האמפייר סטייט (תעשיית ניו יורק), שיעור האבטלה בבריטניה.

רביעי - מדד המחירים ליצרן שצפוי לרדת ל-6.8% בראייה שנתית ולמינוס 0.1% בראייה חודשית, מחירי התפוקה PPI (דצמבר), האינפלציה באירופה שצפויה להישאר על 9.2%, האינפלציה בבריטניה שצפויה לרדת מעט ל-10.5%.

חמישי - התחלות ואישורי בנייה, מספר דורשי העבודה, סקר פילדלפיה.

שישי - מספר הבתים שנמכרו (יד שנייה).

דוחות השבוע:

מחר (שלישי) - המשך דוחות הבנקים: מורגן סטנלי, גולדמן זאקס וגם יונייטד איירליינס.

חמישי - נטפליקס ו-The Procter & Gamble.

יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות מוסר כי "בהתאם לציפיות, האינפלציה השנתית בארה"ב סיימה את 2022 ברמת 6.5%. גם בראייה חודשית, מנוכת עונתיות, המדד איבד 0.1% ראויים לציון. אינפלציית הליבה, אשר גם היא מעוררת עניין אצל הפד, רשמה את ההתמתנות השלישית ברציפות, לרמת 5.7%. הפעם ה-BLS ציינה כי מחירי הדלק היוו את התורם המשמעותי ביותר בפער לירידה בכל הסעיפים, ויותר מניטרלו עליות במחירי הדיור. מחירי הדיור עלו ב-0.8% ניכרים במהלך החודש – מהלך מפתיע בהתחשב במיעוט חידושים של חוזי שכירות בחורף, דבר אשר יקשה על התמתנות האינפלציה בהמשך.

"עוד צוין כי מחירי המזון עלו ב-0.3% במהלך החודש. נעיר כי נתון זה מתפרסם לאחר זינוק חריג במחירי הביצים, עקב קיטון בכמות העופות עקב התפרצות שפעת העופות במדינה. בצד הדיפלציוני, לאחר עליות של 5.9% בשנה האחרונה, במונחים מנוכי עונתיות, מחירי הרכבים החדשים רשמו ירידה של 0.1% החודש. בהתאם לאינדיקציות, במה שיכול להוות סמן חשוב מאוד להתפתחות האינפלציה בהמשך. מחירי הרכבים המשומשים, מאידך, ממשיכים את מסעם דרומה, עם ירידה של 2.5%, המסכמת כמעט 9% בשנה האחרונה".

קיראו עוד ב"גלובל"

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מוסרים כי "בדצמבר נתוני האינפלציה היו בהתאם לצפי. סך הכול האינפלציה ירדה ב-0.1% והתמתנה ל-6.5% מ-7.1%. אינפלציית הליבה עלתה ב-0.3% (בהתאם לציפיות) ועלתה ב-7.5% שנה אחורה (התמתנות מ-6%). עקב ההאצה במחירי השכירות, מחירי השירותים עלו ב-0.5% (האצה מ-0.4% בנובמבר), זאת לעומת ירידה של 0.3% במחירי המוצרים (במדד הליבה). פאוול הדגיש בעבר שחזית המאבק באינפלציה מתרכזת במחירי השירותים אשר מושפעים מלחצי שכר (בעיקר).

"מה תרם לירידה באינפלציה? מחירי האנרגיה ירדו ב-4.5%, מחירי המזון עלו "רק" ב-0.3% (השיעור הנמוך ביותר ממרץ 21), מחירי מכוניות המשומשות ירדו ב-2.5%, ומחירי הנסיעות לחו"ל ירדו ב-3.1%. מחירי השכירות בחוזים מתחדשים עלו ב-0.8%, הקצב המהיר ביותר בשלושת החודשים האחרונים. פאוול מצפה להתמתנות בסעיף זה מאמצע השנה (לפי ההתמתנות במחירים במודעות באתרי האינטרנט), אך בינתיים מסתמנת מגמה של האצה. חשוב להדגיש שלמרות ההתמתנות במחירי השכירות במודעות באתרי אינטרנט, מפברואר 2020 (ערב הקורונה) מחירי השכירות לפי המודעות עלו יותר ממחירי השכירות ב-CPI. משמעות הדבר: הרגיעה במחירי השכירות במדד המחירים לצרכן עוד רחוקה.

"משמעויות: מדד דצמבר לא מבשר על התמתנות ברכיבי האינפלציה אשר חשובים כעת לפד': מחירי השכירות ומחירי השירותים למעט השכירות. למרות שמדד דצמבר תומך בהעלאת ריבית נוספת של 0.5% הציפיות בשוק הן ל עלייה מתונה יותר של 0.25%, זאת על רקע סימנים להתמתנות בפעילות הכלכלית (לפי הירידה במדדי מנהלי הרכש)".

מבנק הפועלים נמסר: "מחירי הסחורות שבו למגמת עלייה, אולי על רקע האפשרות שפתיחת סין תגדיל את הביקושים העולמיים לסחורות בכלל ונפט בפרט. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה בכ-8.5% לרמה של 85 דולר, ומדד כלל סחורות האנרגיה עלה 6.6%. מדד מחירי כלל הסחורות רשם עלייה שבועית של 3.9% ומדד מחירי המתכות התעשייתיות עלה 7.2%.

"ארה"ב: האינדיקטורים הכלכליים מפתיעים לחיוב- עלייה במדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן. האומדן הראשון למדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה בינואר מעבר לציפיות לרמה של 64.6 נקודות, לעומת רמה של 59.7 נקודות בדצמבר. עלייה בולטת נרשמה ברכיב השוטף אך גם רכיב הציפיות עלה החודש. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה ירדו הוסיפו לרדת לרמה של 4%, התמתנות ניכרת לעומת רמה של 5% במדד אוקטובר. הציפיות לטווח הארוך (חמש עד עשר שנים) נותרו ללא שינוי בשיעור של 3% לשנה.

"התמתנות האינפלציה והציפיות לאינפלציה, כמו גם החששות ממיתון, הביאו לירידה בשבוע האחרון בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב. התשואה לשנתיים ירדה מ-4.28% ל-4.22% לשנה, והתשואה לעשר שנים ירדו מ-3.56% ל-3.50%. נזכיר שהתשואה לעשר שנים הייתה 3.83% בסוף שנת 2022. הציפיות לאינפלציה לעשר שנים, הנגזרות משוק ההון, ירדו מעט מ-2.21% ל-2.18%, שיעור נמוך יחסית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.