בנק אוף אמריקה צופה עליית מחירים בשוק המזון ל-2023
תחום קמעונאות המזון יתמודד עם אינפלציה רצינית ב-2023: האינפלציה בתחום המזון תניע צמיחה אך עלויות העבודה והאנרגיה יפעילו לחץ ממשי על הרווחיות - כך צופה בנק אוף אמריקה BANK OF AMERICA .
קמעונאות המזון לא הייתה חסינה בפני המגמה האינפלציונית חסרת התקדים של 2022 והציגה ביצועים נמוכים, וייתכן כי 2023 לא תהא כה שונה. בבנק צופים כי תחום קמעונאות המזון יציג ביצועים טובים יותר בתחילת 2023 אך במחצית השנייה של השנה, עם חידוש הצמיחה בשאר הסקטורים במשק – דווקא ביצועי קמעונאות המזון ייחלשו. שוק המשקיעים, המחפשים אחר הזדמנויות, חייב להיות זהיר במיוחד. ממליצים על מניית "קרפור".
1. הצרכנים נתונים ללחצים ולירידה בהיקפי המסחר: כל האינדיקטורים של הבנק מצביעים על ירידה בהיקפי המסחר, וירידה הדרגתית בהוצאות על מזון. החוסן היחסי הטמון במלאי המזון מאותגר גם בשל: אינפלציה דו-ספרתית באירופה; ירידה בכוח הקנייה, שמונעת בשל מחירי האנרגיה המאמירים; עליות בריבית; עיכובים בהעלאות שכר.
2. עלויות גבוהות יותר לענף המזון: השקת גידור האנרגיה בשנת 2023, אינפלציית שכר, נפחים נמוכים יותר וירידה במחירי הסחורות (commodities) עשויים להפעיל לחצים על מאזן הרווח/הפסד של הצרכנים. הצמיחה של כ-4% בענף המזון, שנבעה מאינפלציית מזון גבוהה עשויה להספיק כדי לשמור על שולי תפעול קבועים – בחישוב שנה-מול-שנה, אולם בבנק צופים כי לחץ על הרווחיות במחצית השנייה של 2023, אחרי מחצית ראשונה חזקה, מה שיוביל לעלייה בהוצאות.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3. תזרים מזומנים יציב ופנוי: בעיקרו של דבר, תחום קמעונאות המזון אינו עוסק בצמיחה אלא מנסה לשמר תזרים מזומנים יציב לאורך זמן. ה-FCF חייב להיות בר-קיימא אבל עדיין, המגזר חייב להיכנס למגננה. תשואות מדיבידנדים בסקטור המזון יוותרו יציבות ב-2023, עם פוטנציאל לרכישת מניות חזרה מן הציבור בהמשך הדרך.
4. הערכת שווי לא אטרקטיבית במיוחד: סקטור קמעונאות המזון ירד קמעא בשנת 2022 אך עדיין נסחר בשיעור מחיר/רווחים (P/E) גבוה מבחינה היסטורית אל מול פני השוק והממוצע של העשור האחרון. בשל כך, פעילות פירעון מוקדם היא יחסית מוגבלת.
בבנק אוף אמריקה מדבהירים כי חברת "קרפור" נכנסת לשלב חדש: מהתאוששות לעבר האחדה (קונסולידציה) ומציעה את הצמיחה הגבוהה ביותר מבחינת הרווח למניה – בתחום קמעונאות המזון. Casino ו-Ocado נחשבים 'מקרים מיוחדים' – בבנק מאמינים כי ההשלכות האחרונות מהסילוקין שבוצעו לאחרונה בניירות Casino יביאו רווחה מסוימת (מבחינת המאזן), בעוד ביצועי החברה ישתפרו. בבנק מחבבים את Ocado בשל הפתרון המקוון והמקיף שלה ויכולתה לממש אותו לכדי שורת רווח.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
