אינטל
צילום: Istock

אינטל מעלה תחזית לשנת 2021; המניה דווקא יורדת

ברבעון הראשון של המנכ"ל החדש פט גלסינגר החברה עוקפת את תחזית האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח; מפספסת בצפי של השורה התחתונה לרבעון השני
צחי אפרתי | (1)
נושאים בכתבה אינטל

מניית אינטל INTEL CORPORATION מדווחת על דוחות חזקים שעוקפים את תחזיות האנליסטים לרבעון הראשון לשנה, דוחות שמעניקים קבלת פנים חמה למנכ"ל החדש פט גלסינר. בנוסף החברה מעלה את התחזית לשנת 2021. כעת מצפה להכנסות GAAP של 77 מיליארד דולר והכנסות NOON GAAP של 72.5 מיליארד דולר; רווח נקי של GAAP בסך 4.00 דולר ורווח נקי לפי  NOON GAAP בסך 4.60 דולר.

בשורה התחתונה רשמה ענקית השבבים רווח של 1.39 דולר, לעומת תחזית של 1.1 דולר למניה, צפי האנליסטים העריך כי הרווח יהיה גבוה יותר ויסתכם ב-1.15 דולר. הכנסות החברה הסתכמו ב-18.6 מיליארד דולר, לעומת תחזית של 17.5 מיליארד דולר, צפי האנליסטים מעט גבוה יותר ועומד על 17.86 מיליארד דולר. סגמנט הדאטה סנטר עמד בהערכות וסיפק הכנסות של 5.56 מיליארד דולר, לעומת זאת סגמנט המחשוב הניב כ-600 מיליון דולר יותר מהצפיות כאשר סך ההכנסות עמד על 10.6 מיליארד דולר. מוביליי סיפקה הכנסות של 377 מיליון דולר בהשוואה ל-254 מיליון דולר ברבעון הקודם.

התחזית של אינטל לרבעון הבא - הכנסות בסך של 17.8 מיליארד דולר ורווח של 1.05 דולר למניה. קונצנזוס האנליסטים לרבעון הבא עומד על הכנסות בסך של 17.55 מיליארד דולר ורווח של 1.09 דולר למניה. השורה התחתונה של אינטל לרבעון הבא מעט מאכזבת ונמוכה מציפיות השוק.

"אינטל סיפקה תוצאות חזקות ברבעון הראשון המונעות על ידי ביקוש יוצא דופן למוצרים  שלנו וביצוע יוצא מן הכלל על ידי הצוות שלנו. התגובה לאסטרטגיית IDM 2.0 החדשה שלנו הייתה יוצאת דופן, המוצר שלנו מפת הדרכים תופס תאוצה, ואנחנו מתקדמים במהירות בתוכניות שלנו תוך התמקדות מחודשת בחדשנות וביצוע", אמר פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. "זו שנה מרכזית עבור אינטל. אנו קובעים את האסטרטגיה שלנו בסיס והשקעה כדי להאיץ את מסלולנו ולהפיק תועלת מהצמיחה החזקה בשוק המוליכים למחצה שמעניקים כוח לעולמנו שהופך לדיגיטלי יותר ויותר".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 24/04/2021 14:31
    הגב לתגובה זו
    אינטל ממילא נסחרת סביב מחירי שיא. כל חברות השבבים יתחזקו משמעותית וחברות נישתיות כגון טאואר שלנו מצד אחד תתחזק בעשרות אחוזים כל שנה והמובילה העולמית (הטייוואנית) תתחזק גם היא. לא צפוי שינוי מגמה בטווח הנראה לעין, במיוחד לאור העובדה שאפקט היציאה מהקורונה עוד לפנינו.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.