לא רואה תחתית: מריל לינץ' צופה המשך קריסה בזהב - מה מחיר היעד?
בנק אוף אמריקה מריל לינץ' חותכים את התחזית על מחיר הזהב, למרות העליות שנרשמו במחיר הסחורה הזהובה עם תחילת השנה. שנת 2013 הייתה אחת השנים הגרועות של הזהב, עם התרסקות של 28% למחיר של 1,205 דולר לאונקיה. כעת נסחר הזהב סביב מחיר של 1,230.23 דולר לאונקיה.
בנק אוף אמריקה מריל לינץ' מסבירים את החלטתם בכך שישנו חשש כי המשקיעים במתכת עלולים להמשיך לצאת מהמשחק. המשקיעים היו המנוע בעליית המחירים של הזהב והם שהביאו אותו לשיא של 1,884 דולר לאונקיה בספטמבר 2011. מאז חווה הזהב בעיקר ירידות, ובמריל לינץ' אומרים כי "אפילו הקונים המסורתיים - אזרחי סין והודו - לא יצליחו להביא את הזהב לעליות משמעותיות".
לדברי אנליסטים בבנק, המשקיעים הפסיקו לקנות זהב ולכן המחיר שלו מתייצב, אולם ההערכה כיא כי הם יקטינו חשיפה למתכת היקרה, מה שיביא אותה למחיר שפל של עד 1,000 דולר לאונקיה.
- 3.אבי 10/01/2014 08:56הגב לתגובה זוענק על הכסף ב- 20$?
- 2.צדק 10/01/2014 08:54הגב לתגובה זואנליסטים לא אוהבים להיות קיצוניים מדי בשוק ולתת מחירי יעד גבוהים מדי ממחיר שוק. סביר שמחיר יעד לא פחות מ838$.
- 1.מריל לינץ' זה לא הבנק שפשט רגל ב-2008? (ל"ת)עידו 09/01/2014 23:06הגב לתגובה זו
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
מחשוב קוונטי iqmמרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר
מחשוב קוונטי חברת IQM הפינית גייסה יותר מ-300 מיליון דולר בסיבוב השקעה שהובילה קרן השקעות אמריקנית. הגיוס הזה מבטא את הכיוון החדש באירופה לפתח תעשיית מחשוב קוונטי שתוכל להתחרות עם החברות האמריקניות הגדולות. הנציבות האירופית כבר הציבה יעד להפוך את היבשת למובילה העולמית בתחום עד 2030.
יאן גץ הקים את IQM ב-2018, שנתיים אחרי שסיים דוקטורט בפיזיקה. גץ זיהה הזדמנות: המחשוב הקוונטי התחיל לעבור מהמעבדות האקדמיות לעולם העסקי, אבל אירופה פיגרה במסחור הטכנולוגיה. ב-2019, שנה אחרי ההקמה, IQM הפכה לחברה הראשונה בפינלנד שגייסה מימון סיד בתחום המחשוב הקוונטי - 11.4 מיליון יורו. מאז, החברה התבססה כאחת השחקניות המובילות בשוק האירופי. הלקוחות שלה כוללים את מרכז המחשוב העל ליבניץ בגרמניה ומרכז המחקר הטכני VTT בפינלנד.
הטכנולוגיה של IQM מבוססת על מעגלים אלקטרוניים שמקוררים עד שהם מגיעים למצב של מוליכות-על - מצב שבו הם יכולים להוליך חשמל ללא התנגדות. "הגישה של מוליכות-על מבוססת על טכנולוגיית שבבים", מסביר גץ. "אנחנו משתמשים בתהליכי ייצור סטנדרטיים של מוליכים למחצה לבניית השבבים שלנו. זה לבדו אומר שזו גישה שמאוד ניתנת להרחבה". הגישה הזאת פופולרית גם בקרב החברות הגדולות כמו מיקרוסופט, IBM וגוגל של אלפאבית. IQM מנסה לבדל את עצמה על ידי בניית מכונות טובות יותר. ב-2024, החברה דיווחה על הישג טכני כשאחד מהמעבדים הקוונטיים שלה הגיע לרמת דיוק של 99.9%. דיוק גבוה חיוני לביצועי האלגוריתמים הקוונטיים - ככל שהדיוק גבוה יותר, כך פחות שגיאות יש במערכת. שגיאות הן בעיה מתמשכת בתעשיה הזו.
20 מחשבים בשנה
נכון ל-20 במאי, IQM מכרה ושלחה יותר מחשבים קוונטיים מובנים ב-12 החודשים האחרונים מכל יצרן אחר. גץ אמר שהחברה יכולה לייצר עד 20 מחשבים בשנה, "שזה הרבה מאוד בתעשיה הזו". מכירת מערכות מהווה את עיקר ההכנסות של החברה כיום. רוב המחשבים נמכרים ללקוחות מחקר כמו מעבדת אוק רידג' הלאומית בארה"ב. "אנחנו משלבים את המחשבים הקוונטיים שלנו לתוך הסטאק הקיים שלהם של מעבדים או כרטיסי גרפיקה", אמר גץ. "זה מאפשר לנו לפתח את המוצר עד רמה שהתעשייה יכולה לאמץ אותו".
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
- המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גץ צופה שיהיה מעבר לכיוון מחשוב בענן, או "קוונטי כשירות", בשנים הבאות. אבל בינתיים מכירת המערכות עובדת כדרך להרוויח כסף. "לקוחות מחדשים את החומרה שלהם כל שלוש שנים בערך, מה שאומר שאם תשמרו עליהם מרוצים, אתם במצב טוב מאוד למכור שוב", הוא אמר.
