אורזים וזזים (2): מינויים באל על אסם וקרייזי ליין
* פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ, יו"ר דירקטוריון אל על, וחיים רומנו, מנכ"ל אל על, הציגו היום את השינויים בהנהלת החברה ודיווחו על גיבוש וייצוב צוות ההנהלה החדש.
לחברת אל על מצטרפים עפר צברי בתפקיד סמנכ"ל מיחשוב וארגון, ד"ר שמואל פלדל בתפקיד סמנכ"ל תחזוקה והנדסה,
ודוד מימון בתפקיד סמנכ"ל שירות. המינויים יכנסו לתוקפם במהלך חודש יולי.
חיים רומנו נענה לבקשתו של יצחק (ז'טלני) אמיתי, המשנה למנכ"ל החברה, אשר ביקש לאחר כ-4.5 שנים בחברה לסיים את תפקידו ולפרוש מהחברה. כמו כן, ביקש סמנכ"ל התחזוקה וההנדסה המכהן, שלמה ריבנבך, לסיים את תפקידו הנוכחי. המשך פעילותו של ריבנבך בחברה יסוכם בהמשך.
עפר צברי שימש במהלך השנתיים האחרונות כמנכ"ל פרו-סרב המתמקדת בתשתיות מחשוב ותקשורת, אבטחת מידע ומערכות הקלטה למוקדים.קודם לכן כיהן כסמנכ"ל מערכות המידע של קומברס, סמנכ"ל מערכות מידע של תבל טלקום ובמספר תפקידים בכירים במערך המחשוב של חיל האוויר. צברי בן 47, אל"מ במיל', בעל תואר שני במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב.
ד"ר שמואל פלדל שימש במהלך 7 השנים האחרונות כמנכ"ל סאיקלון מוצרי תעופה בע"מ וסנונית שירותי תעופה חברות המתמקדות בתחומי הייצור, פיתוח ותחזוקה של מבנים תעופתיים ותפעול ותחזוקת כלי טיס. קודם לכן כיהן כמפקד יחידת אחזקה אוירית של חיל האויר ובמספר תפקידים נוספים בתחום התחזוקה וההנדסה בחיל האויר. פלדל בן 52, אל"מ במיל', בעל תואר Ph.D. בהנדסה ודינמיקה של מערכות, בעל תואר שני בהנדסה אוירונאוטית.
דוד מימון שימש במהלך השנה וחצי האחרונות כמנכ"ל האגודה למען החייל ומנכ"ל החברה הכלכלית של האגודה למען החייל, שם הוביל מהפיכה ניהולית והכנסה והטמעה של מערכת ERP. קודם לכן כיהן כיו"ר חברת "סנדביץ' אמריקאי" בעלת הזיכיון לרשת SUBWAY, כמנכ"ל משותף בחברת תקשורת, כמנהל פיתוח עסקי בחברות השקעות, כסמנכ"ל לארגון ומשאבי אנוש בחברת התקשורת של תאגיד הכבלים "תבל טלקום" מקבוצת דסק"ש ומספר תפקידים בכירים בצה"ל. מימון בן 44, אל"מ במיל', בעל תואר MBA במנהל עסקים ותואר BA בסוציולוגיה ומדעי המדינה. הוא יחליף את איתמר ברטוב, אשר סיים לאחרונה את תפקידו כסמנכ"ל השירות בחברה.
חברי צוות ההנהלה הבכירה של חברת אל על החל מחודש יולי יהיו: חיים רומנו - מנכ"ל החברה, ניסים מלכי - סמנכ"ל הכספים, ראובן וירובניק - סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, יואב לוי - סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים, ליאור יבור - סמנכ"ל מבצעים, עפר צברי - סמנכ"ל מיחשוב, ארגון ושיטות, דוד מימון - סמנכ"ל שירות, שמואל פלדל - סמנכ"ל תחזוקה והנדסה, אמיר שרף - היועץ המשפטי ומזכיר החברה, אלי רייך - מבקר החברה.
* אסם הודיעה היום (שני) על מינויין של 3 מנהלות שיווק חדשות:
זהבה מרטנוביץ' מונתה לתפקיד מנהלת השיווק בחטיבת החטיפים ודגני הבוקר באסם, בכפיפות למנכ"לית החטיבה נילי צור. מרטנוביץ', שימשה בשלוש השנים האחרונות כמשנה לסמנכ"ל שיווק בחברת YES. לפני תפקידה ב-YES שימשה כסמנכ"לית כירה ומנהלת לקוחות במשרד הפרסום ליניאל DDB.
סתיו יואלי מונתה לתפקיד מנהלת שיווק החטיבה הקולינרית בכפיפות למנכ"ל החטיבה הרצל עוזר. קודם לתפקידה החדש שימשה סתיו כמנהלת תחום המאפה באסם.
רונית ברמן מונתה לתפקיד מנהלת שיווק חטיבת המאפה והקפה בכפיפות למנכ"לית החטיבה תמר אחיטוב. קודם לתפקידה זה שימשה רונית כמנהלת תחום החטיפים באסם.
* חנה שוורץ מונתה למנהלת תחום אביזרי האופנה של רשת Crazy Line. שוורץ (55), בוגרת עיצוב אופנה מבית הספר "שנקר", שימשה 6 שנים כמנהלת חנות ברשת ויועצת למעצבות האופנה בתחום עיצוב הקולקציות.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
