ת"א ממשיכה לדשדש בצהרי היום: כיל עולה ב-2.05%

ת"א 25 עולה ב-0.06%, ת"א 100 מוסיף 0.12%, והתל טק 15 יורד מזערית ב-0.03%. פרטנר יורדת ב-0.94%, טבע ולאומי נסחרות ללא שינוי, והפועלים יורדת ב-1.32%
דרור איטח |

בצהרי יום המסחר נסחרים מדדי תל אביב השונים במגמה מעורבת. מפתיחת המסחר מדשדשים המדדים סביב רמות הפתיחה ללא כיוון ברור. כצפוי, מחזורי המסחר נמוכים ותואמים את אוירת חול המועד. מחזור המסחר מתסכם בשעה זו ב-214 מיליון שקל, כשמתוכם 112 מיליון שקל נזקפים לזכות מדד המעו"ף.

מדד ת"א 25 עולה ב-0.06% לרמת 654.12 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 0.12% לרמת 676.32 נקודות, ומדד התל טק 15 יורד מזערית ב-0.03% לרמת 406.38 נקודות.

מניית פרטנר יורדת ב-0.94%. היום עדכנו בבנק U את המלצתם למניית החברה. בבנק הותירו את המלצתם על "קניה", עם מחיר יעד של 47 שקל למניה, הגבוה בכ-22% ממחיר השוק של המניה. בבית ההשקעות פועלים סהר הוחלט להעלות את מחיר היעד למניית מכתשים אגן מ-26.7 שקל ל-30.6 שקל, גבוה בכ-16%

ממחירה בבורסה. בהתאם מעדכנים את המלצתם מ"החזק" ל"קניה". מניית החברה מגיבה בעליות של 1.63%.

מניית נייס עולה ב-0.19%. הבוקר הותירו בבנק הפועלים את המלצתם למניית החברה על "תשואת יתר" במחר יעד חדש של 41 דולר, גבוה ב-3 דולרים ממחיר היעד הקודם. לדברי הבנק, נייס מערכות ביצעה רכישה אסטרטגית חשובה, במהלך העסקי האחרון שלה. לקראת פרסום דוחות החברה לרבעון הראשון ביום רביעי ה- 4/05, מציינים בבנק הפועלים, כי הם צופים את המשך מגמת הצמיחה מול הרבעון המקביל ב-2004 ולהכרה ראשונה בהכנסות בגין NICE PERFORM.

במניית טבע נמחקות הירידות, המניה נסחרת בצהרי היום ללא שינוי לאחר שפתחה את המחסר בירידות שערים. מעריב ציטט הבוקר את מנכ"ל החברה, ישראל מקוב, באומרו כי עבא טק, שהינה חברת בת של טבע צפויה להכפיל את הייצוא השנתי של לרמה של מיליארד דולר ב-2005.

מניות ליפמן נסחרות בירידה של 0.3%. בסוף השבוע הותיר בית ההשקעות אוסקר גרוס, את המלצתו למניית החברה על "קניה" עם מחיר יעד של 35 דולר. באוסקר גרוס סבורים, כי הפרמיה בה נסחרת המניה מוצדקת, לאור המיצוב הטוב יותר של ליפמן ברבעון זה ונוכח פוטנציאל הצמיחה בפניו היא ניצבת. מחיר המניה כעת 29.45 דולר.

מניית אלדין עולה ב-1.47%. ברקע דו"חות החברה, אותם פירסמה ביום חמישי. הכנסות החברה, גדלו ל-14.3 מיליון דולר, זינוק של 20.5%. הרווח הנקי הסתכם ב-9 סנט למניה מדוללת, או 10 סנט למניה, ירידה מול רווח של 14 סנט למניה מדוללת או 15 סנט למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.