פועלים סהר: מחיר יעד של 12.9 שקל לשופרסל
לפני כשבוע הציגה שופרסל את תוכניתה האסטרגית בה הודיעה החברה על ביצוע מהלך של "חזרה לשורשים" ואיחוד ששת מותגי הרשת למותג הותיק – "שופרסל", שיפוצל ל-3 קונספטים קמעונאיים: One Stop Shop קונספט חנויות שכונתיות וקונספט Heavy Discount. לצורך השלמת המהלך תתמקד שופרסל בשנה הקרובה בהסבה של סניפים לשלושת הקונספטים הנבחרים.
במחלקת המחקר של בית ההשקעות פועלים סהר, סבורים כי תשומת הלב העיקרית תינתן לפורמט הדיסקאונט העמוק, שמהלך פריסתו יושלם כבר בתום הרבעון הנוכחי (Q1/05) ובסופו יכלול 27 חנויות בהשוואה ל-10 סניפי דיסקאונט כיום (יוניברס קלאב), שיהוו להערכת בית ההשקעות למעלה מ-30% משטחי המסחר הכוללים ברשת.
להערכת כלכלני בית ההשקעות, מהלך זה נושא בחובו שלוש משמעויות עיקריות:
הרחבת תחום ה-HEAVY כצעד אסטרטגי, כמוהו כמתן מענה אמיתי לתחרות הגואה בענף. לראשונה מאז כניסתה של "הרשת הרביעית" לעולם קמעונאות המזון בישראל, נראה כי שופרסל עוברת ממדיניות ספיגה ובלבול מערכות למדיניות ממוקדת בניסיון להתמודד עם התחרות בענף. לצעד זה יש פוטנציאל להחזרת נתחי שוק שאבדו בשנים האחרונות.
ירידת מחירי המכירה הממוצעים. רמת המחירים הנמוכה והיקף המבצעים הגבוה, המאפיינים את קונספט ה-Heavy Discount צפויים לשחוק את המרווח הגולמי הכולל של הרשת. עם זאת, איזון מסוים צפוי לנבוע משיפור תנאי הסחר מול הספקים. ברמה התפעולית צפויות הוצאות הכרוכות במאמץ השיווקי הקשור לתוכנית האסטרטגית למחוק את החסכונות שנוצרו כתוצאה מהתייעלות בסניפים ובמטה, מסגירת סניפים מפסידים ומתוכנית הפרישה מרצון עליה הוכרז לאחרונה. נציין כי המאמץ השיווקי צפוי להערכתנו להיות אגרסיבי ומקיף, לנוכח המיצוב החלש של סניפי רשת שופרסל ותפיסתה בקרב ציבור הצרכנים כרשת מסואבת, מורכבת, "כבדה" ובעיקר יקרה.
העלות הכספית - כפי שדווחה על ידי החברה צפויה לעמוד על כ-200 מיליון שקל, שתירשם כהשקעה ברכוש קבוע בשנים 2005 ו-2006, בבית ההשקעות מציינים כי אם יתווסף לכך את ההשקעות השוטפות שתידרשנה במהלך העסקים הרגיל, הרי שסך ההשקעות ברכוש קבוע בשנתיים הקרובות צפויות להסתכם ב-200 מיליון שקל בשנה, זאת בהשוואה ל-70 מיליון שקל בלבד ב-2004. נתון זה פוגע ביתרון התזרימי ממנו נהנתה שופרסל בשנתיים האחרונות,
בשנים 2005 ו-2006 לצד שחיקת שיעורי הרווח, צפוי מהלך אסטרטגי זה לסייע בשיפור מעמדה של שופרסל ובהחזרה הדרגתית של נתחי השוק שאבדו למתחרים, כך שבמונחים אבסולוטיים צפוי שיפור שינבע מגידול במחזורי המכירות. לעניין זה נזכיר כי לפי הערכות בענף, חלה התמתנות ברמה התחרותית עקב איבוד הדרגתי של היתרון התחרותי הקיים לרשתות הקטנות, היתרון לקוטן, וכן עקב קשיים כספיים עימם מתמודדות חלק מהמתחרות.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
