פועלים סהר: מחיר יעד של 12.9 שקל לשופרסל

בבית ההשקעות סבורים כי הצעד האסטרטגי עליו הודיעה החברה, הינו חיוני ומתבקש שרבים הסיכויים כי יסתייע גם מתמיכה גבית מנתוני מאקרו חיוביים בתקופת יישומו
דרור איטח |

לפני כשבוע הציגה שופרסל את תוכניתה האסטרגית בה הודיעה החברה על ביצוע מהלך של "חזרה לשורשים" ואיחוד ששת מותגי הרשת למותג הותיק – "שופרסל", שיפוצל ל-3 קונספטים קמעונאיים: One Stop Shop קונספט חנויות שכונתיות וקונספט Heavy Discount. לצורך השלמת המהלך תתמקד שופרסל בשנה הקרובה בהסבה של סניפים לשלושת הקונספטים הנבחרים.

במחלקת המחקר של בית ההשקעות פועלים סהר, סבורים כי תשומת הלב העיקרית תינתן לפורמט הדיסקאונט העמוק, שמהלך פריסתו יושלם כבר בתום הרבעון הנוכחי (Q1/05) ובסופו יכלול 27 חנויות בהשוואה ל-10 סניפי דיסקאונט כיום (יוניברס קלאב), שיהוו להערכת בית ההשקעות למעלה מ-30% משטחי המסחר הכוללים ברשת.

להערכת כלכלני בית ההשקעות, מהלך זה נושא בחובו שלוש משמעויות עיקריות:

הרחבת תחום ה-HEAVY כצעד אסטרטגי, כמוהו כמתן מענה אמיתי לתחרות הגואה בענף. לראשונה מאז כניסתה של "הרשת הרביעית" לעולם קמעונאות המזון בישראל, נראה כי שופרסל עוברת ממדיניות ספיגה ובלבול מערכות למדיניות ממוקדת בניסיון להתמודד עם התחרות בענף. לצעד זה יש פוטנציאל להחזרת נתחי שוק שאבדו בשנים האחרונות.

ירידת מחירי המכירה הממוצעים. רמת המחירים הנמוכה והיקף המבצעים הגבוה, המאפיינים את קונספט ה-Heavy Discount צפויים לשחוק את המרווח הגולמי הכולל של הרשת. עם זאת, איזון מסוים צפוי לנבוע משיפור תנאי הסחר מול הספקים. ברמה התפעולית צפויות הוצאות הכרוכות במאמץ השיווקי הקשור לתוכנית האסטרטגית למחוק את החסכונות שנוצרו כתוצאה מהתייעלות בסניפים ובמטה, מסגירת סניפים מפסידים ומתוכנית הפרישה מרצון עליה הוכרז לאחרונה. נציין כי המאמץ השיווקי צפוי להערכתנו להיות אגרסיבי ומקיף, לנוכח המיצוב החלש של סניפי רשת שופרסל ותפיסתה בקרב ציבור הצרכנים כרשת מסואבת, מורכבת, "כבדה" ובעיקר יקרה.

העלות הכספית - כפי שדווחה על ידי החברה צפויה לעמוד על כ-200 מיליון שקל, שתירשם כהשקעה ברכוש קבוע בשנים 2005 ו-2006, בבית ההשקעות מציינים כי אם יתווסף לכך את ההשקעות השוטפות שתידרשנה במהלך העסקים הרגיל, הרי שסך ההשקעות ברכוש קבוע בשנתיים הקרובות צפויות להסתכם ב-200 מיליון שקל בשנה, זאת בהשוואה ל-70 מיליון שקל בלבד ב-2004. נתון זה פוגע ביתרון התזרימי ממנו נהנתה שופרסל בשנתיים האחרונות,

בשנים 2005 ו-2006 לצד שחיקת שיעורי הרווח, צפוי מהלך אסטרטגי זה לסייע בשיפור מעמדה של שופרסל ובהחזרה הדרגתית של נתחי השוק שאבדו למתחרים, כך שבמונחים אבסולוטיים צפוי שיפור שינבע מגידול במחזורי המכירות. לעניין זה נזכיר כי לפי הערכות בענף, חלה התמתנות ברמה התחרותית עקב איבוד הדרגתי של היתרון התחרותי הקיים לרשתות הקטנות, היתרון לקוטן, וכן עקב קשיים כספיים עימם מתמודדות חלק מהמתחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


קנאביס
צילום: PIXABAY

קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?

שאלות ותשובות על קנאביס בישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קנאביס

מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.

בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:

 

האם אפשר לקנות קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.

מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.


קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?