פועלים סהר: מחיר יעד של 12.9 שקל לשופרסל
לפני כשבוע הציגה שופרסל את תוכניתה האסטרגית בה הודיעה החברה על ביצוע מהלך של "חזרה לשורשים" ואיחוד ששת מותגי הרשת למותג הותיק – "שופרסל", שיפוצל ל-3 קונספטים קמעונאיים: One Stop Shop קונספט חנויות שכונתיות וקונספט Heavy Discount. לצורך השלמת המהלך תתמקד שופרסל בשנה הקרובה בהסבה של סניפים לשלושת הקונספטים הנבחרים.
במחלקת המחקר של בית ההשקעות פועלים סהר, סבורים כי תשומת הלב העיקרית תינתן לפורמט הדיסקאונט העמוק, שמהלך פריסתו יושלם כבר בתום הרבעון הנוכחי (Q1/05) ובסופו יכלול 27 חנויות בהשוואה ל-10 סניפי דיסקאונט כיום (יוניברס קלאב), שיהוו להערכת בית ההשקעות למעלה מ-30% משטחי המסחר הכוללים ברשת.
להערכת כלכלני בית ההשקעות, מהלך זה נושא בחובו שלוש משמעויות עיקריות:
הרחבת תחום ה-HEAVY כצעד אסטרטגי, כמוהו כמתן מענה אמיתי לתחרות הגואה בענף. לראשונה מאז כניסתה של "הרשת הרביעית" לעולם קמעונאות המזון בישראל, נראה כי שופרסל עוברת ממדיניות ספיגה ובלבול מערכות למדיניות ממוקדת בניסיון להתמודד עם התחרות בענף. לצעד זה יש פוטנציאל להחזרת נתחי שוק שאבדו בשנים האחרונות.
ירידת מחירי המכירה הממוצעים. רמת המחירים הנמוכה והיקף המבצעים הגבוה, המאפיינים את קונספט ה-Heavy Discount צפויים לשחוק את המרווח הגולמי הכולל של הרשת. עם זאת, איזון מסוים צפוי לנבוע משיפור תנאי הסחר מול הספקים. ברמה התפעולית צפויות הוצאות הכרוכות במאמץ השיווקי הקשור לתוכנית האסטרטגית למחוק את החסכונות שנוצרו כתוצאה מהתייעלות בסניפים ובמטה, מסגירת סניפים מפסידים ומתוכנית הפרישה מרצון עליה הוכרז לאחרונה. נציין כי המאמץ השיווקי צפוי להערכתנו להיות אגרסיבי ומקיף, לנוכח המיצוב החלש של סניפי רשת שופרסל ותפיסתה בקרב ציבור הצרכנים כרשת מסואבת, מורכבת, "כבדה" ובעיקר יקרה.
העלות הכספית - כפי שדווחה על ידי החברה צפויה לעמוד על כ-200 מיליון שקל, שתירשם כהשקעה ברכוש קבוע בשנים 2005 ו-2006, בבית ההשקעות מציינים כי אם יתווסף לכך את ההשקעות השוטפות שתידרשנה במהלך העסקים הרגיל, הרי שסך ההשקעות ברכוש קבוע בשנתיים הקרובות צפויות להסתכם ב-200 מיליון שקל בשנה, זאת בהשוואה ל-70 מיליון שקל בלבד ב-2004. נתון זה פוגע ביתרון התזרימי ממנו נהנתה שופרסל בשנתיים האחרונות,
בשנים 2005 ו-2006 לצד שחיקת שיעורי הרווח, צפוי מהלך אסטרטגי זה לסייע בשיפור מעמדה של שופרסל ובהחזרה הדרגתית של נתחי השוק שאבדו למתחרים, כך שבמונחים אבסולוטיים צפוי שיפור שינבע מגידול במחזורי המכירות. לעניין זה נזכיר כי לפי הערכות בענף, חלה התמתנות ברמה התחרותית עקב איבוד הדרגתי של היתרון התחרותי הקיים לרשתות הקטנות, היתרון לקוטן, וכן עקב קשיים כספיים עימם מתמודדות חלק מהמתחרות.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
