פועלים סהר: מחיר יעד של 12.9 שקל לשופרסל

בבית ההשקעות סבורים כי הצעד האסטרטגי עליו הודיעה החברה, הינו חיוני ומתבקש שרבים הסיכויים כי יסתייע גם מתמיכה גבית מנתוני מאקרו חיוביים בתקופת יישומו
דרור איטח |

לפני כשבוע הציגה שופרסל את תוכניתה האסטרגית בה הודיעה החברה על ביצוע מהלך של "חזרה לשורשים" ואיחוד ששת מותגי הרשת למותג הותיק – "שופרסל", שיפוצל ל-3 קונספטים קמעונאיים: One Stop Shop קונספט חנויות שכונתיות וקונספט Heavy Discount. לצורך השלמת המהלך תתמקד שופרסל בשנה הקרובה בהסבה של סניפים לשלושת הקונספטים הנבחרים.

במחלקת המחקר של בית ההשקעות פועלים סהר, סבורים כי תשומת הלב העיקרית תינתן לפורמט הדיסקאונט העמוק, שמהלך פריסתו יושלם כבר בתום הרבעון הנוכחי (Q1/05) ובסופו יכלול 27 חנויות בהשוואה ל-10 סניפי דיסקאונט כיום (יוניברס קלאב), שיהוו להערכת בית ההשקעות למעלה מ-30% משטחי המסחר הכוללים ברשת.

להערכת כלכלני בית ההשקעות, מהלך זה נושא בחובו שלוש משמעויות עיקריות:

הרחבת תחום ה-HEAVY כצעד אסטרטגי, כמוהו כמתן מענה אמיתי לתחרות הגואה בענף. לראשונה מאז כניסתה של "הרשת הרביעית" לעולם קמעונאות המזון בישראל, נראה כי שופרסל עוברת ממדיניות ספיגה ובלבול מערכות למדיניות ממוקדת בניסיון להתמודד עם התחרות בענף. לצעד זה יש פוטנציאל להחזרת נתחי שוק שאבדו בשנים האחרונות.

ירידת מחירי המכירה הממוצעים. רמת המחירים הנמוכה והיקף המבצעים הגבוה, המאפיינים את קונספט ה-Heavy Discount צפויים לשחוק את המרווח הגולמי הכולל של הרשת. עם זאת, איזון מסוים צפוי לנבוע משיפור תנאי הסחר מול הספקים. ברמה התפעולית צפויות הוצאות הכרוכות במאמץ השיווקי הקשור לתוכנית האסטרטגית למחוק את החסכונות שנוצרו כתוצאה מהתייעלות בסניפים ובמטה, מסגירת סניפים מפסידים ומתוכנית הפרישה מרצון עליה הוכרז לאחרונה. נציין כי המאמץ השיווקי צפוי להערכתנו להיות אגרסיבי ומקיף, לנוכח המיצוב החלש של סניפי רשת שופרסל ותפיסתה בקרב ציבור הצרכנים כרשת מסואבת, מורכבת, "כבדה" ובעיקר יקרה.

העלות הכספית - כפי שדווחה על ידי החברה צפויה לעמוד על כ-200 מיליון שקל, שתירשם כהשקעה ברכוש קבוע בשנים 2005 ו-2006, בבית ההשקעות מציינים כי אם יתווסף לכך את ההשקעות השוטפות שתידרשנה במהלך העסקים הרגיל, הרי שסך ההשקעות ברכוש קבוע בשנתיים הקרובות צפויות להסתכם ב-200 מיליון שקל בשנה, זאת בהשוואה ל-70 מיליון שקל בלבד ב-2004. נתון זה פוגע ביתרון התזרימי ממנו נהנתה שופרסל בשנתיים האחרונות,

בשנים 2005 ו-2006 לצד שחיקת שיעורי הרווח, צפוי מהלך אסטרטגי זה לסייע בשיפור מעמדה של שופרסל ובהחזרה הדרגתית של נתחי השוק שאבדו למתחרים, כך שבמונחים אבסולוטיים צפוי שיפור שינבע מגידול במחזורי המכירות. לעניין זה נזכיר כי לפי הערכות בענף, חלה התמתנות ברמה התחרותית עקב איבוד הדרגתי של היתרון התחרותי הקיים לרשתות הקטנות, היתרון לקוטן, וכן עקב קשיים כספיים עימם מתמודדות חלק מהמתחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.