פועלים סהר: מחיר יעד של 12.9 שקל לשופרסל

בבית ההשקעות סבורים כי הצעד האסטרטגי עליו הודיעה החברה, הינו חיוני ומתבקש שרבים הסיכויים כי יסתייע גם מתמיכה גבית מנתוני מאקרו חיוביים בתקופת יישומו
דרור איטח |

לפני כשבוע הציגה שופרסל את תוכניתה האסטרגית בה הודיעה החברה על ביצוע מהלך של "חזרה לשורשים" ואיחוד ששת מותגי הרשת למותג הותיק – "שופרסל", שיפוצל ל-3 קונספטים קמעונאיים: One Stop Shop קונספט חנויות שכונתיות וקונספט Heavy Discount. לצורך השלמת המהלך תתמקד שופרסל בשנה הקרובה בהסבה של סניפים לשלושת הקונספטים הנבחרים.

במחלקת המחקר של בית ההשקעות פועלים סהר, סבורים כי תשומת הלב העיקרית תינתן לפורמט הדיסקאונט העמוק, שמהלך פריסתו יושלם כבר בתום הרבעון הנוכחי (Q1/05) ובסופו יכלול 27 חנויות בהשוואה ל-10 סניפי דיסקאונט כיום (יוניברס קלאב), שיהוו להערכת בית ההשקעות למעלה מ-30% משטחי המסחר הכוללים ברשת.

להערכת כלכלני בית ההשקעות, מהלך זה נושא בחובו שלוש משמעויות עיקריות:

הרחבת תחום ה-HEAVY כצעד אסטרטגי, כמוהו כמתן מענה אמיתי לתחרות הגואה בענף. לראשונה מאז כניסתה של "הרשת הרביעית" לעולם קמעונאות המזון בישראל, נראה כי שופרסל עוברת ממדיניות ספיגה ובלבול מערכות למדיניות ממוקדת בניסיון להתמודד עם התחרות בענף. לצעד זה יש פוטנציאל להחזרת נתחי שוק שאבדו בשנים האחרונות.

ירידת מחירי המכירה הממוצעים. רמת המחירים הנמוכה והיקף המבצעים הגבוה, המאפיינים את קונספט ה-Heavy Discount צפויים לשחוק את המרווח הגולמי הכולל של הרשת. עם זאת, איזון מסוים צפוי לנבוע משיפור תנאי הסחר מול הספקים. ברמה התפעולית צפויות הוצאות הכרוכות במאמץ השיווקי הקשור לתוכנית האסטרטגית למחוק את החסכונות שנוצרו כתוצאה מהתייעלות בסניפים ובמטה, מסגירת סניפים מפסידים ומתוכנית הפרישה מרצון עליה הוכרז לאחרונה. נציין כי המאמץ השיווקי צפוי להערכתנו להיות אגרסיבי ומקיף, לנוכח המיצוב החלש של סניפי רשת שופרסל ותפיסתה בקרב ציבור הצרכנים כרשת מסואבת, מורכבת, "כבדה" ובעיקר יקרה.

העלות הכספית - כפי שדווחה על ידי החברה צפויה לעמוד על כ-200 מיליון שקל, שתירשם כהשקעה ברכוש קבוע בשנים 2005 ו-2006, בבית ההשקעות מציינים כי אם יתווסף לכך את ההשקעות השוטפות שתידרשנה במהלך העסקים הרגיל, הרי שסך ההשקעות ברכוש קבוע בשנתיים הקרובות צפויות להסתכם ב-200 מיליון שקל בשנה, זאת בהשוואה ל-70 מיליון שקל בלבד ב-2004. נתון זה פוגע ביתרון התזרימי ממנו נהנתה שופרסל בשנתיים האחרונות,

בשנים 2005 ו-2006 לצד שחיקת שיעורי הרווח, צפוי מהלך אסטרטגי זה לסייע בשיפור מעמדה של שופרסל ובהחזרה הדרגתית של נתחי השוק שאבדו למתחרים, כך שבמונחים אבסולוטיים צפוי שיפור שינבע מגידול במחזורי המכירות. לעניין זה נזכיר כי לפי הערכות בענף, חלה התמתנות ברמה התחרותית עקב איבוד הדרגתי של היתרון התחרותי הקיים לרשתות הקטנות, היתרון לקוטן, וכן עקב קשיים כספיים עימם מתמודדות חלק מהמתחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.