משרד האוצר
צילום: מירי שמעונוביץ לעמ

בשל המלחמה: S&P הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל לשלילית; האם זה ישפיע על השוק?

דירוג האשראי נותר ללא שינוי, ברמה AA מינוס, אבל הורדת התחזית מצביעה על כך שהוא עשוי לרדת בהמשך ל-A פלוס. תחזית הצמיחה נחתכה ל-0.5% ב-2024, אך הם צופים צמיחה של 5% ב-2025. עוד ציינו: "נשקול הורדת הדירוג תוך 24 חודשים אם הסכסוך יתרחב מהותית"

איציק יצחקי | (31)

חברת דירוג האשראי S&P החליטה להוריד את תחזית דירוג האשראי של ממשלת ישראל לשלילית בעקבות המלחמה. דירוג האשראי נותר ללא שינוי, ברמה AA מינוס, אבל הורדת התחזית מצביעה על כך שהוא עשוי לרדת בהמשך ל-A פלוס. הדבר תלוי בין היתר באורך המלחמה וההשלכות הכלכליות שבעקבותיה. "אנו עשויים להוריד את הדירוג אם העימות יתרחב ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגיאופוליטיים", נכתב בדברי ההסבר של החברה. ראוי לציין כי דירוג האשראי הנוכחי (AA-) גבוה ביחס לאלה שהעניקו מוד'יס ופיץ' (A+) שהחליטו בשבוע שעבר שישראל תיכנס לרשימת מעקב שלילית (זה אומר למעשה שהן שוקלות להוריד דירוג בהמשך).

שר האוצר בצלאל סמוטריץ

הורדת תחזית הדירוג היתה צפויה ואם המלחמה תימשך צפוי שתהיה גם הורדת דירוג. עוד לפני המלחמה, הכלכלה הישראלית היתה בדרך למטה כשחברות הדירוג רמזו על הורדת דירוג או הורדת תחזית דירוג עתידית. נזכיר את ההבדל - דירוג הוא הפרמטר החשוב ביותר, אבל לצידו מפרסמות חברות הדירוג תחזית. היא יכולה להיות שלילית, יציבה או חיובית והיא רמז לבאות, היא רמז לדירוג הבא. אם היא חיובית זה אומר שהיא צפויה לעלות בהמשך. אם היא שלילית זה אומר שהיא צפויה לרדת בהמשך. S&P הורידה את תחזית הדירוג לפני מספר חודשים מחיובית ליציבה בעקבות הקרע בעם והחקיקה המשפטית. עכשיו היא עושה צעד נוסף. הצעד הזה חשוב יותר כי הבא בתור זו הורדת דירוג. 

הורדת תחזית הדירוג מגולמת באופן מסוים באגרות החוב של המדינה.  אחרי הכל, זו החשיבות של הדירוג - לתת מדד למשקיעים באגרות החוב, מה רמת הסיכון של המדינה ובהתאמה מה רמת הסיכון של אגרות החוב שלה. אלא שהשוק חכם יותר מחברות הדירוג וגם מהיר יותר. הורדת הדירוג מגולמת חלקית במחירים, אם כי, צפוי שתהיה להורדת התחזית בפועל השפעה מסוימת נוספת על השוק, בהמשך לירידות מאז המלחמה. 

 

צמיחה יורדת מ-1.5% ל-0.5%

במקביל נחתכה תחזית הצמיחה ל-1.5% השנה ול-0.5% בשנה הבאה. הערכות חברת הדירוג הן צמיחה שלילית ברבעון האחרון של השנה בכ-5% - כלומר, הכלכלה תתכווץ. בנוסף, הם חוזים כי הגרעון יזנק תוך שנתיים ל-5.3%, אחרי שעמד עד כה על 2.3%. חשוב לציין שהתחזית הזו נראית הרבה יותר ריאלית מהתחזית של בנק ישראל שהציג לפני יומיים תחזית במקביל להודעת הריבית. בבנק ישראל סבורים שהצמיחה תהיה 2.3% בשנה הבאה ואפילו 2.8% השנה. זו צמיחה אופטימית מדי.

את הירידה בתוצר מסבירים ב-S&P בצורה פשוטה: הפחתת הפעילות העסקית בעקבות המלחמה, גיוס רב של אנשי מילואים והשבתת ענף התיירות, כולל תיירות החוץ.

מה יקרה בהמשך? זה תלוי בהתפתחות המלחמה. ב-S&P מניחים שהמלחמה תתרכז בעזה ולא תתפתח לכיוונים נוספים וכי היא תימשך בין שלושה לשישה חודשים. בדברי ההסבר נכתב: "נוריד את הדירוג אם הסכסוך יתרחב באופן מהותי ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגיאופוליטיים. נשקול להוריד את הדירוג ב-12-24 החודשים הקרובים אם השפעת הסכסוך על הצמיחה הכלכלית, מצבה הפיסקאלי ומאזן התשלומים של ישראל יהיו משמעותיים יותר מכפי שאנו משערים". יחד עם זאת, בסוכנות ציינו כי הם צופים שהכלכלה תחזור לצמוח ב-2024 ותחזור לרמות התוצר של לפני המלחמה. היא מצפה כי תחזית הצמיחה תחזור ל-5% ב-2025. אבל, 2025 זה טווח ארוך, השאלה מה יקרה בחודשים הקרובים וזה יכול להשפיע על הדירוגים. 

 

מוד'יס עדיין לא הורידה את תחזית הדירוג - העבירה את הדירוג ל"רשימת מעקב"

חברת הדירוג מוד'יס פרסמה בשבוע שעבר כי היא דוחה את ההחלטה על דירוג האשראי של ישראל על רקע המלחמה. ההערכות המוקדמות היו שיש סיכוי סביר להורדת דירוג או להורדת תחזית הדירוג, אבל בינתיים ועד הפרסום הבא (עוד כחצי שנה) נותר הדירוג ללא שינוי - A1 עם אופק יציב. במוד'יס הסבירו כי השפעת המלחמה בין ישראל לחמאס על דירוג האשראי, תלויה במספר גורמים לרבות משך הלחימה וההשפעה על האזור כולו. ההחלטה של מוד'יס נראית כמו מהלך תדמיתי ופחות החלטה מקצועית. מוד'יס העדיפה שלא לפגוע בישראל בתקופה הקשה שלה, אבל "רשימת מעקב" היא סוג של הולד ידוע מראש. מדובר על הורדת תחזית דירוג ואפילו דירוג, רק בלי להגיד את האמת החוצה. בכל מקרה, בשוק כאמור יודעים לתרגם מהר יותר את מצב הלחימה והמצב הכלכלי לתשואות האג"ח. 

קיראו עוד ב"בארץ"

ההחלטה של מוד'יס מראה שאין באמת משמעות אמיתית לדירוגים של חברות הדירוג, כשבסופו של דבר השוק עצמו מבטא את הסיכונים דרך התשואות. הדירוג של ישראל ירד או שתחזית הדירוג ירדה, זה מופיע שחור על גבי לבן בעליית התשואות - מאז הלחימה, אבל גם בשנה האחרונה. זה לא משנה מה מוד'יס אומרת וכותבת. זה כן חשוב בהיבט אחד - זה מחזק את הגיוסים העתידיים, אם ישראל תגייס בשוק הבינלאומי היא כנראה תזכה לריבית סבירה בהינתן מצבה האמיתי. גם זה לא בטוח - כי בפועל הגיוסים נעשים בהינתן הריביות והתשואות של אגרות החוב בשוק. 

 

הדירוג של הבנקים תחת "מעקב שלילי"

אתמול, העבירה מוד'יס כצפוי את דירוג הבנקים ל"מעקב שלילי". היא עושה זאת אחרי שפיץ' בחרה בשבוע שעבר במהלך דומה. נראה שהשוק כבר תמחר את הודעה הזו. בכל מקרה, מודי'ס הכניסה את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים - פועלים, לאומי, מזרחי, דיסקונט והבינלאומי למעקב עם השלכות "שליליות". היא לא מורידה דירוג, היא עלולה להוריד דירוג בהמשך, בעקבות המלחמה. הדירוג הנוכחי הוא A2. התחזית להמשך על רקע המלחמה ירדה ל"שלילית" בעוד שבעבר היא היתה "יציבה". הבחינה מחדש והעברה לרשימת מעקב שלילית היא בדומה לבחינת אופק הדירוג של ממשלת ישראל. בחברות הדירוג רואים בצדק את הבנקים כתמונת ראי לכלכלת ישראל.  

מוד'יס לא סיפקה דדליין לבחינת הדירוגים של הבנקים, ונראה שהפעם אין דדליין (בדרך כלל מדובר בחודשיים עד שלושה) וזאת על רקע המלחמה שעלולה להימשך זמן רב יותר ולהשפיע באופן מתמשך על הדירוגים. מודי'ס מדגישה את איכות המאזנים של הבנקים ואת ההפרשה הנמוכה להפסדי אשראי - מתחת ל-1%, אבל  צופה כי "איכות הנכסים של הבנקים תדרדר עם הזמן על רקע המלחמה כשהגורם שישפיע יהיה בעיקר משך והיקף הלחימה".

תגובות לכתבה(31):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 28.
    סמוטריץ 25/10/2023 13:31
    הגב לתגובה זו
    אינו דובר אנגלית,הגרנדמיעזר הפיננסי העלה את הדרוג בעיני המשקיעים המעלים את הבורסה,או שאני לא מבין UNDERSTAND
  • 27.
    נכהצ 25/10/2023 12:44
    הגב לתגובה זו
    ממשלת הביזה החריבה את המדינה!
  • 26.
    אין כמו הבנקים שלנו . יעברו לירוק (ל"ת)
    אפי שלא יפרסמו 25/10/2023 11:46
    הגב לתגובה זו
  • 25.
    ליברמן כשר אוצר השאיר להם בקופה 40 מליארד עודף. בי 25/10/2023 11:27
    הגב לתגובה זו
    ליברמן כשר אוצר השאיר להם בקופה 40 מליארד עודף. ביבי ,חבריו החילונים וחבריו החרדים בזזו את הקופה בצורה דומה לבזיזת הרכוש בגוש קטיף עי רוצחי עזה. הרסו מדינה ב 8 חודשים. המדינה לא תתאושש לא נפשית ולא כלכלית ממה שקרה כאן בשנה האחרונה. לא הייתי קונה מניות כאן למרות המחיר הנמוך. עצוב
  • 24.
    כמו שכתבתי בול "לא יעזור הבנקים יעלו" עולים (ל"ת)
    שמשון 25/10/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 23.
    החכמים קונים הירידות.הטיפדים מוכרים (ל"ת)
    מיכה 25/10/2023 11:25
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    קנינו יחד עם חבר 750 אלף בנקים.,10 א רווח (ל"ת)
    מיכה 25/10/2023 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    קניתי בנקים ב מינוס 2 כמעט ב 400 אלף (ל"ת)
    אפריים נווה 25/10/2023 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    הדר 25/10/2023 10:15
    הגב לתגובה זו
    מצמצם את המרחק ממשמיד מס. 1 , ביביהו....
  • 19.
    יגרפו מחר מאות מיליונים (ל"ת)
    שחקני מעו"ף 25/10/2023 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    אם לא הורידו למה לכתוב בכותרת שהורידו? (ל"ת)
    דירוג אשראי 25/10/2023 10:04
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    למרות זאת בנקים בנקים בנקים הכי טובים (ל"ת)
    טומר 25/10/2023 09:58
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    אני מאמין בפועלים דיסקונט קנייה מעולה (ל"ת)
    איתמר כהן 25/10/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    למרות זאת בנקים בנקים בנקים הכי טובים (ל"ת)
    טומר 25/10/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    העיקר שהכסף ממשיך לזרום לעבדים של גפני (ל"ת)
    יהודי 25/10/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    קניתי אתמול בה320 אלף בנקים וכיל ובק (ל"ת)
    יעל שוורץ 25/10/2023 09:42
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בזק טבע מזרחי (ל"ת)
    יעל שוורץ 25/10/2023 09:42
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    לנו יש פועלים לאומי דיסקונט מצויינות ושערים טובים (ל"ת)
    צדי 25/10/2023 09:42
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    לא יעזור הבנקים יעלו. רשמתם? אני קניתי (ל"ת)
    שמשון 25/10/2023 09:41
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כה אמרה שרה: "אם אין עגבניות תאכלו גזרים" (ל"ת)
    זליג 25/10/2023 09:30
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    וכאיזון 25/10/2023 09:23
    הגב לתגובה זו
    עם אוזן מחוץ ואוזן בפנים זו המשוואה
  • 7.
    מאז 25/10/2023 09:22
    הגב לתגובה זו
    כדי להיראות "גבר גבר" הרי זה מעיד על "בעייה בעייה"
  • 6.
    אנחנו בדרך לאבדון בזכות נתניהו. (ל"ת)
    מני 25/10/2023 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לוי 25/10/2023 08:45
    הגב לתגובה זו
    ארביטראז וחוזים עתידיים. דבר הכי הזוי שיש כי בשני הדברים מתבצעת מניפולציה כדי להשפיע על המסחר כאן. יש עשרות צילומי מסך שמעידים על תופעה מוזרה שמתרחשת במסחר בחוזים. גם פער הארביטראז כמעט תמיד שלילי. אפילו כשבארה"ב יש עליות חדות והדולר טס, עדיין מישהו דואג לפער שלילי. יום יבוא וכל זה יחקר. השאלה תהיה איפה היתה התקשורת בזמן אמת.
  • לאדון לוי 25/10/2023 09:15
    הגב לתגובה זו
    ולא נעליים,מה שציינת הוא ספקולטיבי ונטו על חשבון האידיוטים וההדיוטים אשר משקיעים
  • 4.
    ביטחון העם והמדינה חשוב לפני ויותר מכל דרוג. (ל"ת)
    אא 25/10/2023 08:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ימני בדעותיי 25/10/2023 08:35
    הגב לתגובה זו
    ישראל מדינה מושלמת כלכלית
  • נו באמת 25/10/2023 09:19
    הגב לתגובה זו
    הצרה הזו והוא עדיין לא שם את המפתחות,לו אני ביידן שכ"כ "אוהב" את נתניהו הייתי מציב אולטימטום עזרה=כשאתה נעלם
  • 2.
    לא ייאמן מה קורה במדינה הזאת טרלול (ל"ת)
    אורי 25/10/2023 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בובובו 25/10/2023 08:10
    הגב לתגובה זו
    קופה הייתה מלאה בכסף ומנהיגים שלנו השתדלו מאוד לרקן אותה ב- 5 מערכות בחירות ומימון מפלגות. כמה כסף זה ? אף אחד לא מזכיר את זה. הציבור כבר שכח את זה. כנראה שלקח הציבור לא ילמד כמו תמיד. עכשיו גם זה לא הזמן. אבל יכול להיות אם הכסף היה הולך למקומות נכונים לא היינו צריכים אזרע אמריקאית עכשיו.....
  • זה נקרא 25/10/2023 09:20
    הגב לתגובה זו
    הפנתרים השחורים =הליכוד ועזה די דומה לא?
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.