הזמני הופך לקבוע - הכלכלן הראשי הבא באוצר: ד"ר שמואל אברמזון

שר האוצר סמוטריץ' החליט להפוך את המינוי הזמני לקבוע. אברמזון כבר הפך לממלא מקומה של הכלכלנית הראשית היוצאת שירה גרינברג וכעת הוא יהפוך למינוי קבוע
נתנאל אריאל | (5)

הכלכלן הראשי הבא של משרד האוצר הוא ד"ר שמואל אברמזון, כך הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אברמזון כבר הפך לממלא מקומה של הכלכלנית הראשית היוצאת שירה גרינברג. 

הכלכלן הראשי הוא הממונה על הכנסות המדינה, מחקר וקשרים בינלאומיים. המינוי דרוש את אישור ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה ואת אישור הממשלה.

 

אברמזון שימש בחודשיים האחרונים ממלא מקום הכלכלן הראשי וקודם לכן שימש כסגן בכיר לכלכלנית הראשית האחראי מתוקף תפקידו על מחקר וקידום מדיניות בתחומי שוק ההון, ענפי המשק (לרבות הייטק), ועל מחקר והובלה של סוגיות בתחומי ביטחון לאומי וכלכלה.  

אברמזון, נשוי ואב לארבעה, החל את דרכו בשירות המדינה ב-2004 ומילא תפקידים באגף הכלכלן הראשית, במועצה הלאומית לכלכלה, באגף החשב הכללי במשרד האוצר ובמכוני מחקר בארץ ובחו"ל.  במסגרת תפקידיו היה מעורב בגיבוש מדיניות ומחקר בתחומים כמו פריון וחדשנות בענפי התעשייה והשירותים; סדרי עדיפויות לאומיים במדע; אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים; מבנה הרגולציה הפיננסית; היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות; חסכון פנסיוני; מיסוי משאבי טבע והתמודדות המדינה עם אירועי קיצון.  

לאברמזון דוקטורט בניתוח מדיניות מבית הספר של מכון ראנד (RAND Corporation) שבארה"ב, תואר שני בכלכלה פיננסית ותואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (פכ"מ), שניהם מהאוניברסיטה העברית.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אני שמח להביא מינוי מקצועי ואיכותי נוסף להנהלת האוצר. מאז כניסתי לתפקיד, פגשתי אדם מקצוען ומסור המכיר היטב את עבודת האגף והמשרד, ובטוחני כי הוא האיש הנכון לתפקיד. הוא מביא עמו לתפקיד כישורים מקצועיים, אישיים ונסיון רב שיסייעו להבנה של תמונת המצב הכלכלית, לגיבוש ולקידום מדיניות כלכלית, בפרט בתחום הכנסות המדינה, ולקידום היחסים הבינלאומיים הכלכליים. שמואל הוא מכפיל כוח משמעותי לקידום תהליכי העומק שאני מוביל יחד עם הנהלת האוצר, שמטרתם להזניק את הכלכלה הישראלית ולשפר את רווחת האזרח."

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הזוייים 10/09/2023 13:49
    הגב לתגובה זו
    רפורמה , תנו סמכויות , חירטוטים - בסוףסמוטריץ ממנה את אותו דרג שמתנגד למדיניות הבממשלה ותקוע לה כעצם בגרון ימינה לימין ??? זה נראה יותר כמו יישור קו עם הברסלרים
  • 2.
    רוני 10/09/2023 12:21
    הגב לתגובה זו
    נראה אם יהפוך לאסקופה נדרסת של המטורלל או לא. נקווה שיהיה מקצועי נטו.
  • 1.
    ירושלמית 10/09/2023 11:48
    הגב לתגובה זו
    האם על פדחתו מונחת כיפה סרוגה ?
  • מושיקו 10/09/2023 12:51
    הגב לתגובה זו
    האם את עוסקת במקצוע העתיק?
  • ישראל 10/09/2023 12:29
    הגב לתגובה זו
    אין לי מושג אם הוא חובש כיפה או לא, אבל למה זה חשוב לך כשמדובר במינוי מקצועי מתוך המערכת ?
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל