יבוא נמל אשדוד
צילום: תמר מצפי

נמל אשדוד הוא אחד הלא יעילים בעולם - אבל הרוויח תפעולית 45 מיליון שקל ברבעון

נמל אשדוד שמדורג במקום הלא מכובד 297 מתוך 348 נמלים (חיפה שהופרט קפץ מ-196 למקום ה-56) בדירוג הנמלים של הבנק העולמי ו-S&P, סובל מוועד עובדים חזק מדי, שכר ממוצע יותר גבוה מאשר בהייטק - ואתם לא טועים: זה מתגלגל ליוקר המחיה
נתנאל אריאל | (10)

שער הכניסה לישראל, לפחות בכל מה שקשור לייבוא סחורות לישראל, עובר בנמלים. על פי הערכות, 70-80% מגיעות דרך הים. אבל נמל אשדוד מדורג בתחתית של התחתית של איכות הנמלים בעולם. על פי דירוג הבנק העולמי ו-S&P לשנת 2022 נמל אשדוד מדורג במקום ה-297 הלא מחמיא, מתוך 348 נמלים. נמל חיפה שהופרט קפץ למקום ה-56 (לעומת 196). כלומר, הפרטה בהחלט מקדמת את היעילות וזה בסוף יתגלגל להורדת יוקר המחיה של כולנו.

אבל נמל אשדוד לא מופרט. שם מדברים על מספרים טובים "על אף התגברות התחרות והירידה בתנועת המטענים" - לקרוא ולא להאמין. אלי בר יוסף, מנכ"ל נמל אשדוד בפועל אומר היום "בהמשך לרווחיות שיא תפעולית שהוצגה לכל שנת 2022, התוצאות הכספיות של הנמל לרבעון הראשון מצביעות על רמת רווחיות גבוהה, לצד התקדמות התחרות אל מול הנמלים החדשים. הנמל ממנף את יתרונותיו במסגרת התחרות תוך מיצוי ניסיונם ומקצועיותם של עובדיו ומנהליו. אנו ממשיכים במימוש תכנית ההשקעות על מנת לשפר את רמת השירות ומבצעים בה התאמות ככל הנדרש בהתאם לתמורות בביקושים ובראיית צרכי המשק הישראלי."

אבל האמת היא אחרת. העובדים בנמל לא יעילים, השכר הגבוה מדי שלהם לא מוצדק ורק מהווה חלק מיוקר המחיה. הנמל צריך להתייעל, אין בכך ספק. הסיבה שבכלל מדברים שם במונחים של התייעלות היא התחרות שנוצרה פתאום (בגלל הפרטת נמל חיפה). כלומר, בלי התחרות הוא היה יכול להרשות לעצמו להמשיך להתנהל ביקום מקביל. בנמל אשדוד השכר הממוצע גבוה יותר מאשר בהייטק (השכר הממוצע בנמל אשדוד הוא בסביבות ה-31 אלף שקל בחודש, מול כ-29 אלף שקל בהייטק) ושיש לה עובדים שמקבלים גם 100 אלף שקל בחודש הרווח בהכרח יהיה קטן יותר. זה כמובן לא סביר בעליל. למה שעובד יקבל שכר כה גבוה בזמן שהעבודה גרועה? ועוד כשזה מגיע על חשבון הציבור הישראלי - יוקר המחיה נמצא בחוסר היעילות בנמל. אתם משלמים יותר בגלל זה. אולי עכשיו, עם התחרות בנמל חיפה, פשוט לא תהיה לנמל אשדוד ברירה אלא להתייעל ולהשתפר.

אז בנמל אשדוד מציגים מספרים של רווחיות תפעולית יפה. 45 מיליון שקל ברבעון (לעומת 48 מיליון ברבעון המקביל), או 180-200 מיליון שקל בשנה. הרווח הנקי הסתכם ב-40 מיליון שקל. ברבעון המקביל ההפסד הרשמי היה 300 מיליון שקל אבל זה רק בגלל הוצאות מס בהיקף דומה. אבל בשנה שעברה כולה הנמל רשם רווח תפעולי של 197 מיליון שקל. ה-EBITDA ברבעון עמד על 7 מיליון שקל, דומה לתקופה המקבילה בשנה שעברה.

נמל אשדוד. צילום: תמר מצפי

נמל אשדוד. צילום: תמר מצפי

שאול שניידר, יו"ר הדירקטוריון הנכנס, נמל אשדוד: "החברה מציגה רווחיות התואמת  את תוכניות העבודה של החברה. השפעות עליית הריבית על הפעילות הכלכלית בארץ ובעולם ניכרות וזאת במקביל לירידה איטית מידי בקצב האינפלציה, כל אלו משפיעים על תעבורת המטענים בישראל וזאת במקביל להתגברות התחרות."

 

כמה סחורה נמל אשדוד פרק ברבעון?   

היקף המכולות שנטען ונפרק בנמל הסתכם ב-180 אלף מכולות, לעומת 219 אלף מכולות ברבעון הראשון בשנה שעברה. 

 

במגזר הרכבים נפרקו בנמל 43 אלף רכבים לעומת 32 אלף רכבים בתקופה המקבילה.

 

מגזר התפזורת הושפע מהפעלת מסוע הגרעינים החדש. מנגד, חלה ירידה בהיקף יבוא המלט והקלינקר. בסה"כ נפרקו ונטענו 2,167 אלפי טון תפזורות בהשוואה ל- 2,084 אלפי טון בתקופה המקבילה אשתקד (עלייה של 4%).

קיראו עוד ב"בארץ"

 

היקף המטען הכללי הסתכם ב-298 אלפי טון בהשוואה ל-519 אלפי טון בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 42.6%. הקיטון נובע הן מהשפעת הירידה בהיקף המטען הכללי המיובא לישראל, בהשפעה עקיפה של הירידה במחירי הובלת מכולות וכן בהשפעת התגברות התחרות.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    הקשר האשדודי 31/05/2023 07:32
    הגב לתגובה זו
    ממלא מקום המנכ״ל, מקה בן זקן, ממארגני הליכודידה, הוא תודה אשדוד, פעיל מרכז מחזק מאוד בליכוד ובפרט בסניף הליכוד המקומי (השני בחוזקו בישראל!). מעניין אם מכאן תבוא הישועה?
  • 6.
    יוסי 29/05/2023 22:54
    הגב לתגובה זו
    כמה קל לשבת ממורמר על המקלדת. כמה קנאה וטיפשות ביחד. כתבה שיקרית ביותר
  • 5.
    עובד 29/05/2023 22:31
    הגב לתגובה זו
    הנהלה בנמל מושחתת אלי בר יוסף בובה סמנכ"לים לא מקצועיים ומקורבים קבלנים בוזזים את נמל אשדוד עם הצעות מחיר הזויות...מנהלים לוקחים שוחד חייבים לעשות סדר בנמל...סדר בהנהלה
  • 4.
    מקדמים כתבות למרבה במחיר 29/05/2023 18:30
    הגב לתגובה זו
    מקדמים כתבות למרבה במחיר
  • 3.
    עובד מבפנים 29/05/2023 16:39
    הגב לתגובה זו
    עובדי נמל אשדוד עובדים במלא המרץ בכל אוניה ובכל תקופה. גם עם טילים מעל ראשנו וזאת לא קלישאה. הפרנסה שלנו תלויה במאמץ שאנחנו פורקים אוניות, אם נהיה שאננים בעבודה. כך גם השכר שנקבל. לידיעתכם שכר הבסיס שלנו כ 3000 ש"ח לחודש
  • 2.
    יעקב 29/05/2023 16:37
    הגב לתגובה זו
    סתם שאלה למחשבה. למה נמל הדרום עדיין לא עובד למה מחכים?????
  • 1.
    משה ראשל"צ 29/05/2023 15:15
    הגב לתגובה זו
    תראה עולם שלישי
  • הליכוד 31/05/2023 07:34
    הגב לתגובה זו
    ליכוד שס ועוד בליל של עסקאות ומפלגות. אולי מפא״י של פעם היא הליכוד של היום?
  • מסתדר 29/05/2023 16:02
    הגב לתגובה זו
    ליכוד כבר מזמן לא קשור לקפיטליזם
  • הליכוד זה ההפך מההסתדרות המושחתת שדואגת לוועדים השמנים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 31/05/2023 07:52
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק

בנק ישראל הודיע רשמית על סיום תהליך הסבת שוק התשלומים המקומי לתקן EMV, לאחר מהלך רב-שנים שהוביל לשדרוג משמעותי באבטחת עסקאות כרטיסי אשראי ובפתיחת השוק לשירותים דיגיטליים מתקדמים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל

במהלך השנים האחרונות הוביל בנק ישראל את המשק הישראלי לעבר רפורמה בשוק התשלומים, ובמסגרתה סליקת עסקאות כרטיסי חיוב הוסבה לתקן EMV, ששיפר את אבטחת התשלום ואפשר כניסה של שירותים דיגיטאליים חדשניים כדוגמת תשלומים ללא מגע, המהווים כמחצית מכמות העסקאות בישראל, וכן ביצוע עסקאות באמצעות ארנקים בטלפונים החכמים המהווים כ-17% מכמות העסקאות בישראל.

הרפורמה שיושמה פתחה את הדלת לא רק לעולם התשלומים אלא גם לשירותים נוספים באמצעות הארנקים הדיגיטליים, כמו למשל הזדהות בקופות החולים, כרטיסי כניסה לאירועי ספורט ותרבות וכרטיסי טיסה ושירותים נוספים שבדרך.

במהלך השנים האחרונות בנק ישראל ליווה את בתי העסק במעבר למערכת התשלומים החדשה, וסייע באופן פרטני לבתי עסק אשר נתקלו בקשיים ובמורכבויות שונות ביישום התקן החדש, בפרט תחנות הדלק. בהתאם, בתי עסק אלו קיבלו בהתאם למורכבויות, אישורים ספציפיים למתווים להשלמת ההסבות. 

על פי נתוני חברת שבא, נכון לסוף חודש אפריל 2023 , מעל ל-99% ממסופי התשלום בישראל הוסבו בהצלחה לתקן החדש.

פריסת תקן ה־EMV בענף הדלק נחשבה לאחת המשימות הטכנולוגיות המורכבות בשוק התשלומים הישראלי. בשונה מרכישה רגילה, בתדלוק סכום העסקה אינו ידוע מראש, כך שבתחילת התהליך מוקצית מסגרת זמנית בכרטיס, שמתעדכנת רק בסיום התדלוק לסכום המדויק. תהליך זה דרש פיתוח תוכנה ייעודית למסופים בתחנות, התאמות בין בקרי המשאבות למערכות הסליקה, ושדרוג של תשתיות התקשורת והאבטחה. בעבר נחשבו תחנות דלק יעד מרכזי לניסיונות הונאה בשל השימוש בפס מגנטי. כעת, עם השימוש בשבבים חכמים וניהול עסקאות בשרתים מרכזיים בזמן אמת, רמת האבטחה והבקרה עלתה באופן משמעותי.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "אחד מהיעדים המרכזיים שלנו בבנק ישראל בשנים האחרונות היה לפתח את שוק התשלומים בישראל ולהציבו בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. היום אנו מציינים צעד מרכזי נוסף בתהליך הטמעת תקן ה-EMV. מדובר בצעד חשוב שהובל באופן מקצועי על ידי מחלקת מערכות תשלומים וסליקה והפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. אני רוצה לציין לחיוב את ההטמעה המהירה בשוק הישראלי הן מצד בתי העסק והן מצד שימוש הציבור הרחב. אנו נמשיך לקדם צעדים נוספים שיובילו לשכלול המערכת הפיננסית, הגדלת התחרות בה ולשיפור רווחת הצרכן".