הריבית תעלה בין 0.25% ל-0.5%; "הריבית בחודשים הבאים תגיע ל-5%"
על רקע העלייה במדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.5% - מעבר לציפיות שהיו 0.2%-0.3%, סבורים הכלכלנים והאנליסטים שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון יעלה את הריבית בשיעור של בין 0.25% ל-0.5%. זאת אחרי שבפעם הקודמת הוא העלה את הריבית ב-0.5%. אז אגב, הוא זכה לביקורת והואשם "בחוסר התחשבות בבעלי המשכנתאות". אבל הוא דבק במסר של מלחמה באינפלציה שהיא הרעה החולה של המשק והיא זו שבאמת מאיימת על הכלכלה ופוגעת בציבור.
אז עכשיו כבר נראה שיש הסכמה כמעט גורפת שהמהלך שלו בחודש שעבר היה נכון. השאלה מה יהיה הלאה? מצד אחד האינפלציה דביקה וקשה להילחם בה, מצד שני יש כבר סימנים של חולשה במשק, חולשה שעשויה להוריד ביקושים. זאת ועוד - לציבור קשה עם האינפלציה, אבל גם הריבית כמובן לא מוסיפה, במיוחד שחלק גדול מהציבור, למעשה רוב הציבור משלם משכנתאות וחלק גדול גם חי על הלוואות שמתייקרות מחודש לחודש.
"עליית המחירים הייתה רחבה יחסית ורכיבי המדד שהובילו את העלייה כוללים: ירקות ופירות טריים, תרבות ובידור, מזון, תחבורה, דיור ותחזוקת הדירה", אומר ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, "עליית שכר הדירה בחוזים חדשים המשיכה להיות מהירה – כ-7.5% במהלך השנה האחרונה.
"מתחילת השנה, כלומר במשך חודשיים, עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.8%, מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-0.9%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.7% ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.6%. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד בכ-5.2%, שיעור המהווה ירידה קטנה בלבד בהשוואה לזה של החודש הקודם, של 5.4%.
"עליית מחירי הדירות המשיכה והואטה ובחודשים דצמבר 2022 – ינואר 2023, נרשמה עלייה של 0.1% בלבד לעומת נובמבר 2022 – דצמבר 2022. הקצב השנתי של עליית המחירים ממשיך להאט גם כן, תוך האטה ל-14.6%.
"בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית בהחלטה הקרובה של ראשית חודש אפריל. היקף ההעלאה צפוי להיות 25-50 נקודות בסיס ומהלך העלייה לא צפוי להסתיים בכך. היקף העלאת הריבית בישראל צפוי להיות מושפע במידה מסוימת מהחלטות הריבית שיתקבלו בעולם במהלך השבוע הקרוב. התפתחות האינפלציה בישראל, שכמעט ואיננה מאטה, מתחילה להיות חריגה בהשוואה למדינות אחרות, שם האינפלציה בירידה והדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בהמשך העלאת ריבית בנק ישראל, זאת גם לאחר שבנקים מרכזיים בעולם כבר סיימו את מהלך ההעלאות.
במדדים הקודמים היו זעקות על כך שהבנק המרכזי מעלה מהר מדי את הריבית ופוגע בנוטלי המשכנתאות היות וההחזרים שלהם מתייקרים. לגבי זה נגיד בנק ישראל אמר שהוא חייב לעלות את הריבית על מנת לעצור את עליית האינפלציה. אינפלציה גבוהה היא דבר הרבה יותר גרוע מהחזרי משכנתא גבוהים, היות ואינפלציה פוגעת בכולם. גם בלוקחי המשכנתאות "בדלת האחורית". על פי הנתונים האחרונים נראה שהנגיד צדק, ואכן נראה שאין פתרון אחר חוץ להמשיך ולעלות את הריבית על מנת לרסן את השתוללות האינפלציה.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
"מאחר והאינפלציה (12-חודשים אחרונים) צפויה להישאר בקצב שנתי של כ-5% במהלך החודשים הקרובים, והאינפלציה ב-12 החודשים הבאים צפויה להיות בשיעור הקרוב ל-4%, בנק ישראל צפוי להמשיך בהעלאת הריבית בחודשים הבאים לרמה של כ-5% ואף יותר מכך, בפרט אם היחלשות השקל תימשך".
- 16.Zzz 17/03/2023 21:01הגב לתגובה זויללה שמישהו ידאג להעיף אותו הביתה הורג כאן את בעלי ההלואות
- אנונימי 01/04/2023 22:43הגב לתגובה זווהכי אחראי במדינה הזו.והוא צריך להמשיך ולהעלות א הריבית, כדי למגר את האינפלציה!
- 15.הנגיד הביתה גמרת את הלווים גמרת... (ל"ת)אריק 16/03/2023 09:17הגב לתגובה זו
- אנונימי 01/04/2023 22:42הגב לתגובה זולמה לקחת הלוואות ומשכנתאות כל הזמן??כי הכסף היה זול?אז נגמרה החגיגה!
- 14.הירידות החדות כבר לא יהיו שינוי מגמה למעלה (ל"ת)קובי מ. 16/03/2023 07:57הגב לתגובה זו
- 13.השורטיסטים עם שריטה כי מודעים להפסדים. (ל"ת)עודד 16/03/2023 07:52הגב לתגובה זו
- 12.רומי 16/03/2023 07:51הגב לתגובה זוהיא הממשלה שלא מתעסקת עם יוקר המחייה מה קרה להקפאת מחוללי האינפלציה של ביבי הא לא הלך היה טוב רק למסיבת עיתונאים החשמל עלה המים עלו איך בצלאל אמר שקרן בן שקרן תקום הממשלה הנוראית הזו ותעבוד בשבילנו ותשנה את סידורי העדיפות הקלוקלים שלה.
- הרעה החולה זה ריבית נמוכה! לכן מעלים ריבית (ל"ת)אנונימי 01/04/2023 22:44הגב לתגובה זו
- 11.אלי 16/03/2023 07:28הגב לתגובה זוהחברות בגדלות מתדלקות את אינפלציה
- 10.הון שלטון. 16/03/2023 05:44הגב לתגובה זומה לא ברור? הממשלה הקודמת עבדה בשביל האזרח ועל מנת להוזיל מחירים קידמה את היבוא המקביל והפטור ממכון התקנים. הממשלה הזאת ביטלה הכל והוציאה את כל התהליך מחוק ההסדרים. ל מ ה ? כי מישהו בשלטון מקבל מתנות מהיבואנים והאזרחים משלמים במחירי פשע. ממשלה של עבריינים
- 9.רועי 16/03/2023 05:43הגב לתגובה זומבחינת ההשפעה בין ריבית של 4.25 לבין ריבית של 5 או טיפה מעל.ריבית של 15 % לעומת זאת אמורה לעשות את העבודה.אבל לנגיד רועדות הביצ
- בדיוק!!!! (ל"ת)אנונימי 01/04/2023 22:45הגב לתגובה זו
- 8.אל מצויינת מטר גוגל. נסדק יטוס (ל"ת)אפרת 15/03/2023 23:41הגב לתגובה זו
- 7.השורטסטים אכלו ויאכלו קש מימדדי הנסדק (ל"ת)שרון 15/03/2023 23:41הגב לתגובה זו
- 6.לא לפחד טסלה אפל נסדק גולגל מטא (ל"ת)אפי 15/03/2023 22:03הגב לתגובה זו
- 5.קנו מניות נסדק הורץא והמניו.ת בדרך למעלה (ל"ת)ששון 15/03/2023 22:03הגב לתגובה זו
- 4.דעה 15/03/2023 21:16הגב לתגובה זוהשוק האמריקאי הולך לקבל בום בפנים, ספקולנטים רוכשים ומורידים תשואה על אגח אמריקאי, המשקיעים האמריקאים לא יודעים מה שאתם צריכים להבין ולקשר הפאד=נגיד בנק ישראל פועלים דומה .
- 3.רון גל 15/03/2023 21:06הגב לתגובה זוולי יהיה פחות תור. יש לי דירה משלי ללא משכנתא ואין לי חוב לאף אחד.
- ולקנות דירות כמו לחמניות (ל"ת)אנונימי 01/04/2023 22:46הגב לתגובה זו
- 2.צעיר 15/03/2023 20:46הגב לתגובה זומדובר במס על חלק אוכלוסיה שכל האוכלוסייה אמורה להתמודד למה רק חלק מהאוכלוסייה אמורה לשלם עוד 1000 שקל בחודש ברקע אינפלציה משתוללת בעוד תחומים בכדי שחבריהם יוכלו לקנות גבינה במחיר זול יותר אולי במקום לרושש חלק מהאוכלוסייה, פשוט תעלו את המעמ למשך חודש וככה לפחות הרווחים ייכנסו לאוצר המדינה ולא לבנקאים החמדנים הרי מדובר בעומק הכי חמור להעלות ב1000 שקל משכנתא לאדם שרכש דירה לפני עשור
- לאוניד 15/03/2023 21:25הגב לתגובה זוהזיה זה מה שכתבת. לא מדובר במס. אלה התנאים בהם לקחת את ההלוואה. למה ציבור אחראי צריך לסבול בגלל שאתה לקחת הלוואה שקשה לך לעמוד בה?
- 1.לתבוע יצוגית בנקים שלא נותנים ריבית על פקדונות ועובר-שב (ל"ת)משקיע 15/03/2023 19:46הגב לתגובה זו
- נכון!!! (ל"ת)אנונימי 01/04/2023 22:46הגב לתגובה זו
- למה להשאיר כסף בעו"ש? (ל"ת)אלון78 15/03/2023 20:06הגב לתגובה זו
- אנונימי 01/04/2023 22:46ולא להסתכן עם משכנתאות
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
