דואר ישראל ממשיך להפסיד כסף והמדינה תשלם לו 580 מיליון שקל
ועדת הכספים אישרה את הצעת האישור לפי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, בקשר להשקעת המדינה בחברת דואר ישראל כחלק מהליך הבראה. לאור מצבה הקשה של החברה אשר התבטא בהפסדים כספיים של מאות מיליוני שקל בשנה ובאתגרים תזרימיים משמעותיים, נחתם בחודש ספטמבר 2022 הסכם מימון להבראת החברה בין מדינת ישראל לבין החברה. מטרת הסכם ההבראה, להעמיד סיוע לחברה לצורך הבראתה, כצעד מקדים לקראת הפרטתה. בהתאם לכך, ביקשה רשות החברות את אישור ועדת הכספים להשקעה בחברה, על סכום של עד 580 מיליון שקל.
עפ"י מסמך הבקשה שהעבירה רשות החברות לוועדה, במסגרת תכנית ההבראה כולה, תממן המדינה פרישה של כ-1,200 משרות, בעלות של כמיליארד שקל, בתמורה למכירת כ-42 נכסי נדל"ן למדינה ששווים מוערך ב-610 מיליון שקל (במהלך הדיון העריכו נציגי הדואר כי השווי העדכני הינו כ-800 מיליון). העלות התקציבית הצפויה של ההסכם כולו, על כלל שלביו, מוערכת בסכום של 1.7 עד 1.9 מיליארד שקל.
במסגרת הבקשה צוין כי הזרמת הכספים וביצוע השינויים בתקציב, נדרשת בדחיפות ממספר טעמים: "ראשית, הצורך המידי בהבראת החברה עקב הקשיים התזרימים בהם נתונה החברה והצורך המידי בייצובה, לרבות הבטחת תשלום שכר עובדי החברה וספקיה בעתיד הקרוב. שנית, למען הבטחת המשך מתן השירותים החיוניים אשר מספקת החברה לאזרחי ישראל, בכל רחבי המדינה ובדגש על צרכי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית. שלישית, בכדי לאפשר מעבר למסלול של צמיחה אשר יאפשר את מיצוי הפוטנציאל העסקי של החברה באמצעות הפרטת החברה שתביא ליציבות ארוכת טווח ושיפור התפעול והשירות. על כן, קיימת נחיצות ודחיפות לאישור השקעת הבעלים, ובכלל זה קבלת אישור ועדת הכספים בעת הזו בתקופה בה מכהנת ממשלת מעבר".
במהלך הדיון הוצג כי הפסדי החברה במגמת גידול על רקע הקיטון בשימוש בדואר המסורתי – קבלת ושליחת מכתבים בסדר גודל של כ-10% בשנה, לצד תחרות גוברת בתחום החבילות, וחווה אובדן בגובה כ-10% בהכנסות השנתיות, מידי שנה, כאשר מהצד שני ישנן הוצאות קשיחות עם כ-5,000 עובדים. כך הוצג כי לחברה בעיות תזרימיות קשות, וקשיים ביכולת שלה להתממן ע"י גורמים חיצוניים, תזרים המזומנים שלה שלילי והחברה הגיעה למצב של חדלות פירעון. נציגי הדואר העריכו כי כל יום במצבו הנוכחי של הדואר, עולה למשלמי המיסים ולמדינה כמיליון שקל.
- בדרך להפרטה: הדואר עבר לרווח קטן של 8 מיליון שקל
- יו"ר הדואר על הכוונת של שר התקשורת קרעי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הדיון עלו סברות שונות לגבי שווי הנכסים שיועברו למדינה במסגרת המהלך, כאשר מצד רשות החברות, וכן בבקשה שהועברה לוועדה, צוין כי 42 נכסים המועברים למדינה הינם בשווי מעורך של כ-610 מיליון שקל. ממול, הציג מישאל וקנין, יו"ר חבר הדירקטוריון בדואר ישראל השומה האחרונה אינה עדכנית, וכי "הערכה שלנו במסגרת שומות שמתקיימות בימים האלה, שמדובר בכ-800 מיליון שקל".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
