המבנה הארגוני של משרד האוצר שונה מזה של כל משרד ממשלתי אחר. בכל המשרדים הממשלתיים, השר ממנה מנכ"ל, והמנכ"ל ממונה על כל ראשי האגפים. במשרד האוצר, השר ממנה מנכ"ל, אבל ראשי האגפים כפופים לשר ולא למנכ"ל. למעשה, מבחינת הדרגה, והשכר, כל אחד מראשי האגפים שווה בדרגתו למנכ"ל. בנוסף, כדי למנות (או לפטר) ראש אגף, שר האוצר צריך לקבל אישור של הממשלה, מה שנותן לראשי האגפים יכולת לעמוד מול השר באופן שאין לאף פקיד ממשלתי אחר.

יש למבנה הזה סיבה. אחת המסקנות מהאינפלציה הגדולה של שנות ה-80 של המאה עשרים, הייתה שצריך שהמבנה של משרד האוצר יהיה כזה שהפוליטיקאים יוכלו לקבוע מדיניות, אבל ההתנהלות של משרד האוצר לא תהיה פוליטית. לצורך כך, הניהול של תקציב המדינה מחולק בין ארבעה אגפים; כך ניתן להקטין את הסיכוי שפוליטיקאי יצליח להכפיף את לצרכיהם על ידי מינוי מקורבים לראשות של אגף אחד.

אגף החשב הכללי אחראי על ביצוע תקציב המדינה, כולל ביצוע כל הפעולות הכספיות של הממשלה, על ביצוע הרכש הממשלתי, על מימון הגירעון ועל ניהול החוב הממשלתי. זהו גם האגף שאחראי על יישום של כללי מנהל תקין בפעולות הממשלה, בפרט בכל הנוגע לכספים.

אגף תקציבים אחראי על הכנת תקציב המדינה, ועל מעקב אחרי התקציב, בשביל לוודא שמשרדי הממשלה מוצאים את הכספים למטרות שלהן הם יועדו, ולא לשום מטרה אחרת. במקביל, אגף תקציבים אחראי גם להתוויית מדיניות פיסקלית ארוכת שנים, כולל גיבוש ויישום רפורמות מבניות במשק. זהו ככל הנראה האגף שזוכה לנראות הגדולה ביותר בתקשורת; גם בגלל שעובדיו אחראיים לעדכן את השרים שאי אפשר ליישם מדיניות אם לא הקצו לכך משאבים, וגם בגלל שעובדי המשרד מובילים את מרבית הרפורמות במשק, כולל רפורמות בקרנות הפנסיה, שוק ההון, הנמלים, ועוד.

• השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אגף הכלכלנית הראשית אחראי על חיזוי ומעקב אחרי המשתנים המקרו כלכליים המשפיעים על המשק. למרות שיצירת תחזיות נשמע כמו משהו טכני ואפילו משעמם, לכלכלנית הראשית יש חשיבות רבה בקביעת תקציב המדינה, מכיוון שגובה ההוצאות המותרות נקבע במידה רבה על פי התחזיות שמפיק האגף. לכלכלנית הראשית יש תפקיד חשוב גם בעת דיונים על מיסים חדשים (או ביטול של מיסים קיימים), מכיוון שהיא אחראית לתחזיות לגבי ההשפעה של השינוי במיסים על תקבולי הממשלה, ולכן גם על ההתאמות שידרשו בתקציב.

האגף הרביעי הוא אגף השכר. הוא אחראי על קביעת מדיניות שכר ויישומה במגזר הציבורי. הוא עולה לכותרות בכל פעם שיש דיונים על הסכמי שכר חדשים במגזר הציבורי, ודי נשכח אחרי שנגמרים האיומים בשביתות.

במשך שנים, החלוקה לאגפים של משרד האוצר, בשילוב עם העוצמה של ראשי האגפים הגבילו מאוד את היכולת של הפוליטיקאים להשפיע על ההתנהלות בתוך משרד האוצר. אבל למרות שפוליטיקאים ממשיכים להתלונן על הכוח של פקידי האוצר, משרד האוצר היום חלש יותר משהיה בכל נקודת זמן מאז 1985.

• בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
• רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

סיבה אחת היא ניסיון מכוון מצד פוליטיקאים לאורך שנים רבות להחליש את הכוח של משרד האוצר. אבל יש סיבה נוספת, והיא לא פחות חשובה. אולי אפילו יותר: בעבר, בוגרים מצטיינים של אוניברסיטת תל-אביב ושל האוניברסיטה העברית רצו ללכת למשרד האוצר. זה היה תפקיד שפותח את הדלתות, והוא משך אליו את הטובים שבטובים. החלום של סטודנט מצטיין לכלכלה היה להגיע לאחד האגפים החשובים במשרד האוצר, להגיע לתפקיד בכיר באגף תקציבים או בחשב הכללי. לאחר מכן, הם המשיכו בהרבה מקרים לתפקיד מכניס במגזר הפרטי, בדרך כלל באחת החברות הפיננסיות הגדולות.

זה הבטיח שפקידי האוצר הם מהטובים בכלכלנים בארץ. אבל היום, רוב הטובים שבטובים מעדיפים ללכת להיי-טק. אם הם יכולים לקבל משכורת של 30 אלף שקל בחברת פינטק, אין להם סיבה לחכות 20 שנים בעבודה במשרד האוצר לפני שעוברים למגזר הפרטי. בנוסף, גם עובדים בכירים יחסית במשרד האוצר עוזבים היום לטובת ההיי-טק. התוצאה היא שמשרד האוצר איבד רבים מהעובדים הכי מוכשרים שלו, ומי שנשארים הם פחות מנוסים ופחות מוכשרים בשמירה על העצמאות של משרד האוצר.

אז אם תשמעו פוליטיקאי מתלונן על כך שפקידי האוצר מפריעים לו, תדעו שזה, במקרה הטוב, תרוץ לא מוצלח.

ד"ר אביחי שניר, אוניברסיטת בר-אילן