אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: יעל צור

לקראת החלטת הריבית: המומחים מתווכחים על גובה ההעלאה הצפויה

יונתן כץ מלידר סבור שבנק ישראל יהיה זהיר לנוכח הירידה בתוצר וככל הנראה לא יעלה את הריבית מעבר ל-0.25%, בעוד יוסי פריימן סבור שבנק ישראל יפעל באגרסיביות לבלימת האינפלציה 
נתן טגי | (10)

לאחר שנתוני התמ"ג הרעידו את הציבור הישראלי, נגיד בנק ישראל צפוי להכריז על עליית ריבית נוספת בשבוע הבא לאחר שהכריז על עלייה של 0.25 בחודש שעבר (קישור לכתבה).

בסביבת מאקרו כלכלית לא פשוטה אינפלציה שעלתה ב-0.8% בחודש האחרון , ציבור ישראלי שכבר לא יכול לקחת הלוואות עם ריבית כמעט אפסית ומיתון שמעבר לפינה החלטת בנק ישראל צפויה להיות דרמטית לאזרח הישראלי בקצה.

הכלכלנים חלוקים בדעתם האם בנק ישראל יעלה את  הריבית ב-0.25% או ב0.5%. יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון התייחס להכרזה הצפויה ואמר: " גברו הסיכויים להעלות ריבית של 0.25% בלבד (ולא 0.4%) בשבוע הבא. למרות שניתוח מעמיק מראה שנתוני התוצר לא היו רעים כל כך (הצריכה של משקי הבית ישראלים עלתה ב- 6.9% (למעט צריכת מלכ״רים), היצוא התעשייתי עלה ב 8.8%, ויצוא שירותי ההיי טק אמנם ירד ב 17%, אך זה אחרי צמיחה של 35% ברבעון הקודם, מאד יתכן שחלק מהוועדה המוניטארית יעדיף להיות זהירים יותר במינון העלאת הריבית.

 

בנוסף, בנק ישראל לא ירצה לחזק את מגמת הייסוף בשקל של הימים האחרונים (ייסוף מאד משמעותי אשר נמשך גם היום) על ידי העלאת ריבית חדה. כץ סיכם, כעת אני רואה 60% סיכוי להעלאת ריבית של 0.25%, 40% סיכוי ל 0.4%.

מנגד יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות אמר בנוגע לעליית הריבית הצפויה: "האינפלציה הגבוהה שנרשמה בישראל והזינוק אל עבר עלייה של 0.8% בחודש בודד, עוד טרם הופנמה העלייה החדה בשער הדולר, במחירי הייבוא, מאותתים כי בנק ישראל, עשוי לפעול באגרסיביות לבלימת האינפלציה. כלומר, עלייה של 0.5% בריבית כבר בטווח הקצר. תשומת הלב תופנה, לפגישת הוועדה המוניטרית הצפויה בשבוע הבא.

להערכתנו, בנק ישראל לא יהסס מלבצע העלאה בריבית השקל, במקביל לנתוני האינפלציה והעלייה בריבית הדולר. בנק ישראל ישמור על פער ריביות חיובי לטובת הדולר, במטרה למתן עודפי היצע מט"ח. אולם, בבנק מודעים לקשר שיוצר מנגנון התמסורת בין פיחות השקל לאינפלציה. בנק ישראל יפעל להעלאת ריבית השקל עוד השנה מעל לרמת 1.5%, כלומר עוד שתי העלאות לפחות. הציפייה לעלייה בריבית השקל, מחזקת את המטבע הישראלי וצפויה להשפיע על שוק המשכנתאות ולתרום לצינון עודפי הביקוש". 

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אדע 18/05/2022 21:06
    הגב לתגובה זו
    בזבוז כספים פנימי
  • 8.
    מיכה הכהן 18/05/2022 20:58
    הגב לתגובה זו
    אומרים לנו שהמחירים עולים בגלל סחרור עולמי אז מה יועיל שינוי ריבית הרי ברגע שבעולם נתייצב אזי גם פה יקרה בלי שינוי ריבית שרק פוגע באזרח הקטן והורס את החיים של אלפי אנשים
  • 7.
    ע. 18/05/2022 18:22
    הגב לתגובה זו
    צריך לעצור ומייד את ההשתוללות האינפלציונית שפוקדת אותנו! אחרת נסבול מסיחרור אינפלציוני- ועדי העובדים ישביתו מגזרים שלמים בדרישה לתוספת יוקר, ה- $ יטפס ויגרור התיקרות מוצרי היבוא (וחומרי גלם ) שיאלצו היבואנים/יצרנים להעלות מחירים, חייבים להעלות הריבית כדי לעצור את האינפלציה לפני איבד השליטה! יהיה מספיק זמן לווסת בחודשים הבאים!
  • 6.
    מחירי הדיור ירדו (ל"ת)
    ככול שהריבית תעלה 17/05/2022 20:58
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יעלה ב0.3-0.4 אחוז. (ל"ת)
    לגזור ולשמור 17/05/2022 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    Tos 17/05/2022 14:29
    הגב לתגובה זו
    חובה 0.25% מה ייתן הנגיד הססן ולא קורא את המפה הייתי מעלה ב0.75% וגם בחודש הבא מה כבר יקרה
  • 3.
    אילן 17/05/2022 13:41
    הגב לתגובה זו
    לא מומחה.הם מנחשים בדיוק כמוני ועוד רבים אחרים.הם מדברים לפוזיציה.בייחוד פריימן
  • 2.
    שמוליק 17/05/2022 12:42
    הגב לתגובה זו
    כשהרכב או הנפט מתייקר בעולם - חא ניתן להשפיע על זה עם העלת ריבית בישראל. ריבית רק עוד חונקת את המשק.
  • אילן 17/05/2022 14:30
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה לא תרד אבל תינוק את הזוגות הצעירים בעליית ריבית המשכנתא.ויהרוס את הייצוא כי הדולר יפול
  • 1.
    בנק ישראל הססן, אין מה לצפות להעלאה של יותר מ25 נקודות. (ל"ת)
    מוטי 17/05/2022 12:05
    הגב לתגובה זו
ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.