הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
אביגדור ליברמן
צילום: סיון שחור, ענבה, לע''מ

התמ"ג מפתיע לרעה: ירד ב-1.6%, התמ"ג לנפש ירד ב-3.2%

ביחס לרבעון הקודם, וזאת לאחר נתוני תמ"ג חזקים ברבעון הרביעי של שנת 2021, אולם ביחס לרבעון המקביל ישנה עליה של 9%; ירידה בהוצאה ציבורית אזרחית ועליה בהוצאה ציבורית בטחונית, ו-6.1% בייצוא הסחורות והשירותים לעומת זינוק של 17.3% ביבוא הסחורות והשירותים; לאומי: "ירידה טכנית שאינה מעידה על האטה"
גיא טל | (24)
נושאים בכתבה לשכה מרכזית לסטטיסטיקה תמ"ג

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתנויני החשבונות הלאומיים וביניהם את האומדן הראשון לנותני התמ"ג לשנת 2022. לפי הנתונים התמ"ג רשם ירידה מפתיעה של 1.6% או 3.2% בתמ"ג לנפש ביחס לרבעון הקודם. 

בלמ"ס מציינים כי ההתפתחות השלילית מגיעה לאחר העליה והחדה ויוצאת הדופן ברבעון הרביעי של שנת 2021. 

הירידה כוללת כמעט את כל נתוני המדד: ירידה של 1.6% בתמ"ג העסקי, 0.7% בצריכה הפרטית, 7% בצריכה הציבורית וירידה של 6.1% בייצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק. בהשקעות בכנסים קבועים לעומת זאת נרשמה עליה של 3.3% ועליה של 17.3% ביבוא הסחורות והשירותים. 

בהשוואה לרבעון המקביל לעומת זאת עדיין מדובר בעליה בכל הנתונים: 10.5% עליה בתמ"ג העסקי, 13.3% בצריכה הפרטית, 3.1% בצריכה הציבורית, 10.8% בהשקעה בנכסים קבועים, 10.0% ביצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וללא חברות הזנק, ו-18.6% ביבוא הסחורות והשירותים. 

ההוצאה לצריכה פרטית: מוציאים יותר על אוכל, בגדים ורכישת ציוד חשמלי ופחות על רכב 

ההוצאה לצריכה פרטית ירדה  ב-0.7% ברבעון הראשון של שנת 2022 בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 18.2% ברבעון הרביעי של שנת 2021.הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב 2.3% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2022 לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2021. 

השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון של 2022 משקפים עלייה של 5.9% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

קיראו עוד ב"בארץ"

ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון הראשון של 2022 ב-5.3% בחישוב שנתי.  כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה עלתה ב-11.0% בחישוב שנתי וההוצאה על מוצרי בני קיימה למחצה אחרים ירדה ב-7.6%.

ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש עלתה ב-15.9% בחישוב שנתי. ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-18.1% בחישוב שנתי וההוצאות לרכישת ציוד חשמלי וציוד אחר עלו ב-28.5% בחישוב שנתי (6.5% בחישוב רבעוני).

צריכה ציבורית: ההוצאה האזרחית יורדת והבטחונית עולה

ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-7.0% ברבעון הראשון של שנת 2022  בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 12.9% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי של שנת 2021.

ההוצאה לצריכה האזרחית ירדה ב-5.2% בחישוב שנתי, כאשר הקניות האזרחיות ירדו ב- 13.5% בחישוב שנתי לאחר עלייה של 13.8% ברבעון הרביעי אשתקד.

יצוא הסחורות והשירותיםיצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ברבעון הראשון של 2022 ב-6.1% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 25.3% בחישוב שנתי (5.8% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2021.

יצוא השירותים ירד ב-21.4% בחישוב שנתי (5.8% בחישוב רבעוני), לאחר עלייה משמעותית במיוחד של 53.4% בחישוב שנתי (11.3% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2021.

 יצוא השירותים האחרים שאינו כולל תיירות וחברות הזנק ירד ב-17.7% בחישוב שנתי (4.8% בחישוב רבעוני) לאחר עלייה של 37.5% בחישוב שנתי (8.3% בחישוב רבעוני) ברבעון הקודם.

יצוא הסחורות עלה  ברבעון הראשון של 2022 ב-6.3% בחישוב שנתי  כאשר יצוא התעשייה למעט יהלומים עלה ב-8.8% בחישוב שנתי.

בנוסף, חלו ירידות ביצוא היהלומים וביצוא חברות ההזנק, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים ירד ב -11.0% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2022.

ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-5.0% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2022.

בתגובה לנתוני התוצר כתב ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי: "ירידת התוצר ברביע הראשון הינה בחלקה תוצאה טכנית של זינוק ביבוא, בין היתר לחידוש מלאים וגם כתוצאה מעלייה ניכרת בצריכת שירותים ובפרט שירותי תיירות; יתר הדברים קבועים, כאשר היבוא עולה, אז התוצר יורד, אך אין בכך אינדיקציה על האטת ביקושים – ויתכן שיש בכך אינדיקציה לעוצמת הביקושים המופנים עתה למקורות מיובאים. בהתאם לכך, יבוא הסחורות והשירותים עלה". 

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    מה ציפיתם משר אוצר כושל ? (ל"ת)
    גל 16/05/2022 21:35
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    גועל נפש 16/05/2022 17:28
    הגב לתגובה זו
    בלי בוטים מחורבנים.
  • 17.
    שולתתתת1 16/05/2022 16:36
    הגב לתגובה זו
    ביבי תחזור ותחבור לבנט הוא יישאר רוהמ וביבי שר החוץ
  • לך תדאר עני כמו שאתה 17/05/2022 06:54
    הגב לתגובה זו
    אתה כזה ליצן יוקר המחיה זה תוצאה של 12 שנים לא שנה בקושי
  • 16.
    הזוייים 16/05/2022 16:20
    הגב לתגובה זו
    זה שיך רק לליברמן - בוא נראה אותו מתגאה בזה כמו שהתגאה בהישגי נתניהו כאילו היו שלו
  • 15.
    מתן 16/05/2022 15:22
    הגב לתגובה זו
    אנחנו ממש לא, מדינה בין חדרה לגדרה לא תייצר צמיחה ולא יתאפשר לתגמל את מחבלי החמאס.
  • 14.
    המצב מתדרדר ונתוני הרבעון השני יהיו גרועים עוד יותר (ל"ת)
    ריאלי 16/05/2022 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    הפתרון מרד מיסים מינואר 2023 (ל"ת)
    דמוסטנס 16/05/2022 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    למה הפתעה ? ברגע שמפסקים להדפיס כסף האמת יוצאת החוצה (ל"ת)
    דמוסטנס 16/05/2022 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    משה 16/05/2022 14:09
    הגב לתגובה זו
    רציתם שינוי דוברמן נתן לכם שינוי תוך שנה
  • 10.
    דן 16/05/2022 13:56
    הגב לתגובה זו
    עכשיו נראה את האדונים לפיד ובנט עושים כלכלה ( קללה )
  • חחח (ל"ת)
    חחח 16/05/2022 17:26
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אדם 16/05/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד ליברמן - הורדת אותנו לשפל חדש
  • 8.
    לרון 16/05/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
    ידידנו פרופ' וגנרל איצ היזהר שלא להיקלע לשורט סקוויז עם ג'ים סימונס או בלעדיו
  • 7.
    לרון 16/05/2022 13:40
    הגב לתגובה זו
    כח הכבידה עובד ת מ י ד
  • 6.
    המכה האמיתית תגיע מכיוון האגח. כשכולם מסתכלים על המניות (ל"ת)
    אני הילד 16/05/2022 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לרון 16/05/2022 13:35
    הגב לתגובה זו
    חשב שהוא גאון פיננסי,אז הוא חשב.....אפילו נסע לרוסיה לצאר פוטין אבל זה לא ממש עזר,הלא כן??
  • 4.
    לרון 16/05/2022 13:33
    הגב לתגובה זו
    אמנם כלכלה היא פסיכולוגיה בחלקה,אך לא ייתכן שגולשים מטה והשיא יישאר שיא
  • 3.
    קש 16/05/2022 13:19
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שמיתון זוחל צריך לעודד את הזוגות הצעירים כמה שזה נשמע מוזר כי זאת הדרך להאט את הטירוף אחרי קורת גג .יש את השילוש מיתון אבטלה וריבית עולה שגורמים לייקור הכסף וירידת מחירי הנכסים אז חבר'ה צעירים תהיו מעודדים זה יצא לדרך...
  • לא מסכים 16/05/2022 16:08
    הגב לתגובה זו
    נו באמת עד עכשיו נהנו מפירות הצמיחה והעידוד עסקים של נתניהו - פתאום האפסים שלא עושים כלום ולא מפצים על קורונה מתפלאים שיש ירידה בתמ"ג
  • לרון 16/05/2022 13:45
    הגב לתגובה זו
    לא אחת,הריבית,הריבית,הריבית וגרינברג יכול לכתוב טונות ,כשהריבית עולה השוק יורד כולל אינפלציה סטגפלציה ובירבורציה
  • לרון 16/05/2022 13:38
    הגב לתגובה זו
    פעם חשבתי שטוב שנותנים ייעוץ לאנשים,אך מזמן הגעתי למסקנה שאין ביעוץ צורך כי הכלכלה אומרת דברה במוקדם או במאוחר
  • 2.
    צועק זאב זאב (ל"ת)
    אני הילד 16/05/2022 13:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנסיך 16/05/2022 13:08
    הגב לתגובה זו
    כל התקשורת עושה לנו שטיפת מוח רק ברגע שנתאחד ונעיף מפה את הון השלטון ואת כל שכר הבכירים לא יהיה פה כזה יוקר מחיה חיים על חשבון הגב שלנו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |
נושאים בכתבה מתניהו אנגלמן מבקר המדינה

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.

להמשך הכתבה לחץ כאן