פיירבלוקס
צילום: יחצ

פיירבלוקס הישראלית גייסה 310 מיליון דולר ושווה כבר מעל 2 מיליארד

החברה שפיתחה תשתית לארנק מטבעות ונכסים דיגיטליים הודיעה על השלמת סבב גיוס D. עד כה גייסה כחצי מיליארד דולר מאז ההקמה ב-2018
סתיו קורן |
נושאים בכתבה סטארט אפ

הסטארט-אפ הישראלי פיירבלוקס (Fireblocks), שפיתח תשתית לארנק מטבעות ונכסים דיגיטליים הודיע על השלמת סבב גיוס D בהיקף של 310 מיליון דולר המעלה את שוויה למעל ל-2 מיליארד דולר. את הגיוס הובילו קרן ההון סיכון DRW, ספארק קפטיל, סקויה אס.סי.בי 10X. 

מאז הוקמה ב-2018 גייסה פיירבלוקס 489 מיליון דולר מקרנות הון סיכון מובילות בתחומי הפינטק, הבלוקצ'יין והסייבר לרבות Cyberstarts, Eight Roads, Tenaya Capital, Swisscom, Paradigm, Ribbit Capital ו-Coatue.

גיוס ההון ישמש "להרחבת משאביה הגלובליים במטרה  לשרת את הבנקים בעולם את חברות הפינטק, וחיבורם לשוק הנכסים הדיגיטליים", כך לפי הודעת החברה. במקביל,  מתכוונת החברה להכפיל עד סוף השנה את מרכז המו"פ שלה בתל אביב, בו מעוסקים כיום כ-100 אנשי ונשות פיתוח.

הפלטפורמה של פיירבלוקס מרחיבה את תרחישי השימוש של עולם הנכסים הדיגיטליים מעבר לביטקוין אל תחומים כמו: תשלומים, גיימינג, NFT, בטחונות דיגיטליים, ובסופו של דבר מאפשרת לכל עסק להפוך לעסק פעיל בזירת הנכסים הדיגיטליים.  הטכנולוגיה של פיירבלוקס ניתנת לשימוש כשירות תווית לבנה (white label) ומאפשרת למוסדות פיננסיים יישום  ושיווק  שירותי משמורת ישירים ללא צורך בהסתמכות  על חברות צד ג'. 

"בעת שחשיבות הקריפטו גדלה אנו עדים להתפוצצות במספר החברות המטפלות בנכסים דיגיטליים, כולל חברות קריפטו, חברות פינטק, בנקים חדשים ומוסדות פיננסיים מסורתיים", אמר ראבי גופטה, שותף ב-Sequoia Capital. "העברה ואחסון בטוחים של נכסים דיגיטליים תהיה ליבת  העסקים הללו ופיירבלוקס ניצבת בעמדה שיכולה להפוך אותה לתשתית החברות  הללו לצורך העברה ואחסון מאובטחים  של נכסים דיגיטליים. הצוות בעל החזון של פיירבלוקס מספק תשתית קריטית לעולם פיננסי חדש ואנו נרגשים להיות שותפים שלהם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |

פערים כלכליים בין יהודים לערבים גם בתכנון הפנסיוני

ככל שמעמיקים בנתונים, מתברר שהפערים הכלכליים בין יהודים לערבים באים לידי ביטוי גם בתכנון לפרישה, ומדובר בפערים עצומים: 77% מהיהודים מתכננים להישען על חיסכון פנסיוני לעומת 44% בלבד מהערבים. גם בחיסכון הלא פנסיוני נרשם פער ניכר, 53% לעומת 29% בין יהודים לערבים בהתאמה.


כשמדובר בהכנסות מנכסים, כגון שכר דירה או השקעות, הפער כמעט פי שלושה: 21% מהיהודים בונים על הכנסות ממקורות אלה בגיל הפנסיה לעומת 7% בלבד מהערבים. בפיננסים, 15% מהיהודים מסתמכים על מקורות פיננסים הפנסיה לעומת פחות מ-4% בקרב הערבים. עם זאת, בלמ"ס מציינים כי הנתונים בקרב האוכלוסייה הערבית מלווים בטעות דגימה יחסית גבוהה, ולכן יש להתייחס אליהם בזהירות. הערבים מצביעים על הסתמכות בבני משפחה כמקור הכנסה בגיל פרישה, 59% לעומת 21% בלבד מהיהודים.


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

הפערים הללו אינם מפתיעים מומחים בתחום. לפי נתוני הלמ״ס ודוחות מרכז טאוב, חלק ניכר מהעובדים הערבים מועסקים בענפים עם שכר נמוך וללא הפקדות סדירות לפנסיה. במגזר הערבי יש גם שיעור גבוה של עובדים עצמאיים במשרות חלקיות או לא רשמיות, מה שמעמיק את הפערים עוד יותר.



בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.