נמל חיפה
צילום: אתר נמל חיפה

למה יש פקק של ספינות משא בכניסה לנמלי ישראל?

למרות ירידה בכמות הסחורות ביחס לרבעון הקודם ועוד יותר בייבוא שצנח, הספינות עומדות וממתינות בתור. וגם: כמה זמן ייקח לסקטור העולמי להתאושש ומה מעלה את מחירי השינוע הימי בעולם?
ארז ליבנה | (5)

הפגיעה בשרשרת האספקה העולמית גרמה ללא מעט בעיות בסקטור הספנות, שאחראי על למעלה מ-90% מהסחר העולמי; בין אם במכולות מלאות טובין ובין אם אלה ספינות לשינוע סחורות כמו מלט, פלדה, זרעים למיניהם, נפט ועוד. השיט אמנם איטי, אבל אין שני לקיבולת של הספינות, שעד לפני הקורונה, עבדו על דיוק של זמן מול עלות. X סחורה שנפרקת ומועמסת במספר נמלים ב-Y זמן. דיווחנו כאן שגם בנמלים הגדולים בעולם, כמו נמל לוס אנג'לס, בכל רגע נתון עומדות כ-20 ספינות וממתינות לפרוק, כשמרבית המחסנים בטווח 100 הקילומטרים מחוץ לעיר מלאים.

 

גם בישראל יש פקק. כל מי שמגיע לכרמל וצופה לעבר מפרץ חיפה רואה את המחזה המוזר. מחוץ למימי הנמל השני בחשיבותו – נכון לכרגע, אבל נגיע לזה – עומדות וממתינות למעלה מ-10 ספינות משא ומחכות לפרוק את מרכולתן. גם מחוץ לנמל אשדוד, הנמל הגדול בישראל, המצב זהה. ספינות עומדות וממתינות. למה זה קורה? יש כאלה שיגידו עומס שנובע מתקופת הקורונה או פקק התנועה שנוצר בתעלת סואץ לפני חודשיים או מחסור בכוח אדם?

 

נתחיל מהעומסים הקשורים לקורונה. אז האם יש עומס? כשמסתכלים על דוחות של רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) במשרד התחבורה, מגלים שברבעון הראשון של 2021 נפרקו ונטענו בשני הנמלים הגדולים 766 טונות TEU. זאת לעומת 798 טונות TEU ברבעון הרביעי של 2020 ו-777 טונות TEU ברבעון שלפניו. כלומר, אין עומס חריג, למרות שבכל 2020 הייתה עלייה של 4.5% בכמות הטונות שנפרקו ביחס ל-2019, ב-2018 נפרקו 1% יותר מ-2019.

 

רוצה לומר שאין משהו חריג במספרים, במיוחד לאור העובדה שייבאנו פחות מתכת, שמרביתו גם ככה נפרק במספנות ולא בנמלים. נמל אשדוד פרק רק 81 טונות של מתכות ברבעון הקודם לעומת 140 טונות ברבעון שלפני. נמל חיפה פרק 171 טונות לעומת 201 טונות ברבעון שקדם לו. עומס אין.

 

יותר מזה, כמשהו שמעיד על הייצוא הישראלי מראה שנמל אשדוד טען כמעט 17% פחות טונות TEU מטען מהרבעון שלפני. כלומר ייצאנו פחות סחורות לעולם, כשהשקל החזק פגע לא מעט בסקטור הזה.

 

לפי גורמים המאורים בפרטים הסיבה האמיתית לפקק הספינות מחוץ לנמלי ישראל הם הניסיונות של הנמלים הקיימים לשפר עמדות אחרונות לקראת הפעלת שני הנמלים החדשים, הן הסיני בחיפה והן הנמל החדש באשדוד לקראת סוף השנה הנוכחית, מה שיהפוך את שני הנמלים הללו.

 

"אני מסתכל מהמשרד על המפרץ, כרגע יש 5 ספינות שפורקות. אין לחץ שהוא משמעותי", אמר גורם היושב באחד הנמלים שהעדיף להישאר בעילום שם. "כל יום שהספינות האלה עומדות זה עולה הרבה כסף, בסוף הפקק הזה יגולגל למישהו והמישהו הזה זה אנחנו", אמר.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

יש מחסור חמור בספינות ובעלי הספינות מרוויחים מהמצב

כעיקרון, לבעלי חברות ספנות יש 3 דרכים להרוויח כסף מהספינות שלהם. הראשונה היא סוג של ליסינג תפעולי, שבסופו מעבירים את הספינה ללקוח ולטיפולו הבלעדי בתמורה לתשלום קבוע. השני, זו רנטה לפי יום. כלומר מחיר אחיד כל עוד הספינה נמצאת בשימוש תחת חוזה. השלישי הוא לפי מייל ימי, כלומר השכרת ספינות לפי משך המשא, כשכל ההוצאות נופלות על בעל הספינה.

 

בשנה האחרונה השוק עבר ברובו לחוזה לפי מייל, הבעיה היא שיש פער בין הביקוש להיצע, במיוחד עכשיו, כשארה"ב וסין מתאוששות ביחד ומעלות את מחירי הסחורות בשל כך, אבל גם את התחרות על כל שטח פנוי בספינה.

 

זה הוביל לכך שמחירי שינוע המתכות לישראל עלה ב-100% בשנה האחרונה. מחירי שינוע הזרעים עלה ב-50% וכל מייל ימי עולה יותר. הסיבה פשוטה. מאז 2008, אז היה בום עולמי של ייצור ספינות, כמות הייצור פחתה משמעותית, כשהמצב הוביל לגריטה מוגברת של ספינות, שלא היה כלכלי להחזיקן צפות, אלא למכור את החלקים והפלדה ולהרוויח.

 

אבל אז באה הקורונה ושני התהליכים האלה התנגשו חזיתית. מצד אחד סגירה של סין, ארה"ב, אירופה, הודו ומרבית העולם, מצד שני מחסור חמור בספינות ועלייה בביקוש לשינוע ימי, שהחזיק את הכלכלה העולמית צפה בזמן המשבר, הביאו לעלייה של עד 300% במחירי השינוע למייל ימי.

 

ראינו את זה בדוחות של ענקית השילוח מולר מארסק. "שיעורי ההובלה הונעו ברבעון הראשון על ידי צווארי בקבוק, היעדר קיבולת ומחסור בציוד בשרשרת האספקה ​​העולמית", אמר מנכ"ל מארסק, סורן סקו, אמר בתחילת החודש.

 

גם צים הישראלית היכתה השבוע את התחזיות כשהיא דיווחה על הכנסות שיא של 590 מיליון דולר. סביר להניח שעם התמשכות המשבר, היא תמשיך להציג נתונים יפים.

 

"לבנות ספינת משא לוקח שנה וחצי בממוצע", אמר לביזפורטל מנכ"ל מספנות ישראל, צביקה שכטרמן. "יחד עם ירידה בכמות בניית הספינות ועלייה בגריטה, אני מעריך שזה טווח הזמן שייקח לסקטור בעולם להתאושש ועד אז נמשיך לראות לחץ על מחירי השינוע הימי", סיכם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Zarzar 22/05/2021 23:46
    הגב לתגובה זו
    אפשר לראות שמספר האוניות שמחכות לפריקה עומד על כארבעים בכל אחד מהנמלים. אוניות מסרבות לפקוד את נמלי הארץ ובהתאם עקב צמצום מקום על האוניות עולה המחיר לפי 7!!!. סופר את הימים לפתיחת נמלים חדשים. יבואן
  • 4.
    מוטי 22/05/2021 21:05
    הגב לתגובה זו
    אתמול ספרתי בחוף הים בקריות 32 ספינות שעגנו במיימי המפרץ.
  • 3.
    ביבי מנע מנמל איתן להתחרות בנמל אשדוד לפני שנים ועכשיו (ל"ת)
    ירון 21/05/2021 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא מבין 21/05/2021 16:37
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק הנמלים משפרים עמדות מול הנמלים החדשים בכך שהם עוצרים את האוניות?
  • 1.
    אילן 21/05/2021 15:46
    הגב לתגובה זו
    שביתה "איטלקית" . אחרת מדוע תפוקת הפריקה ירדה ?
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

חותים בים
צילום: טוויטר

החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן

כבלי תקשורת תת־ימיים שנפגעו סמוך לג'דה, סעודיה, הובילו לשיבושים חמורים בגישה לאינטרנט בהודו, פקיסטן ומדינות המפרץ; החשד הוא חבלה מכוונת מצד החות'ים, אם כי הם מכחישים; בנוסף, מיקרוסופט דיווחה על שיבושים בפלטפורמת Azure, אך עדכנה כי המצב התייצב; ממשלת תימן הגולה מאשימה את החות'ים בנסיונות פיתוח נשק כימי
רן קידר |
נושאים בכתבה חות'ים

פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה. 

החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.

החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.

שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.

כבלים קריטיים, תיקון מורכב

הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.