ישיבת מנהלים
צילום: depositphotos

פורום בכירים - להיערך למציאות החדשה!

חושבים ביחד - היערכות לבכירים ביום שאחרי הקורונה

ראיון עם אודי אהרוני – מנכ"ל להב פיתוח מנהלים

המשבר הנוכחי הציב חברות וארגונים בפני אתגרים שלא היו חשופים להם מעולם. ביום שאחרי, יהיו שני סוגי חברות וארגונים : חברות וארגונים שיהיו עסוקים בפתרונות נקודתיים למשבר בלבד, וככל הנראה יאבדו את יתרונם התחרותי בעתיד ובחלקן אף לא ישרדו אותו. חברות וארגונים שינצלו את המשבר כהזדמנות לקפיצת quantum leap  בפעילות העסקית שלהם, הזדמנות של פעם בחיים.

הבעיה העיקרית הינה בפתרונות. אף חברה או ארגון לא חוו מעולם שינויים בסדר גודל כה דרמטי. ולפיכך, נדרשת חשיבה קולקטיבית של מנהלים בכירים על הדרך הטובה ביותר והנכונה ביותר בתנאים הנוכחיים למודלים עסקיים וארגוניים לשם פריצת הדרך. לאור זאת, להב פיתוח מנהלים מקימה פורום חשיבה ייחודי שייתן מענה לכל שרשרת הערך של פעילויות של חברות וארגונים בעידן ה(After Corona)  AC ובעידן היום שאחרי מחר  (After After Corona)  AAC.

 לפרטים והרשמה לפורום היערכות לבכירים שיפתח ב 3.6.20 >>

מה השתנה בעקבות משבר הקורונה?

אם מסתכלים בפרספקטיבה היסטורית, משברים תמיד היו. ויותר מכך משברים תמיד יהיו. אולם המשבר הנוכחי מאופיין בשלושה פרמטרים עיקריים שהופכים אותו שונה מכל משבר אחר שהכרנו במאה הנוכחית. הרוחב שלו - המשבר למעשה פגע בכל עסק, כל ארגון (לעיתים נדירות בצורה חיובית אבל בעיקר בצורה שלילית), ובהיקף שלו- בניגוד למשברים קודמים כמו המשבר הפיננסי שהתמקד רובו בעולם הפיננסי בכלל ובשוק האמריקאי בפרט, המשבר הנוכחי הוא משבר גלובלי – הוא פוגע בכל מדינה, ובכל יצור אנוש על פני כדור הארץ.

מעבר לכך, השוני העיקרי של משבר זה הוא המהירות. אם בעבר משברים התפתחו לאורך זמן, אפשרו היערכות וזמן תגובה – המשבר הנוכחי תפס את העולם בהפתעה ושום מדינה, ארגון או חברה לא היו ערוכים להתמודד עם עוצמתו של המשבר.

 

מה האתגרים הניהוליים שמציב משבר הקורונה?

משבר הקורונה הציב אתגרים ניהוליים הנובעים מדבר אחד – חוסר (לכאורה) במודלים לפתרון. היות והיקף המשבר הוא מעבר לכל מה שחברות יכלו לדמיין, מנהלות ומנהלים לא היו ערוכים עם פתרונות מידיים, פתרונות מגירה, תרחישים שייתנו מענה למשבר הנוכחי. יתרה מכך, גם בימים אלו בהם מדינות, תעשיות וארגונים יוצאים לשגרה החדשה (The New Normal), נשאלת השאלה איך נערכים למתן פתרונות נקודתיים לטיפול בטווח הקצר, ולפתרונות אסטרטגיים ארוכי טווח בעולם שבו אי הוודאות רק גדלה, העתיד אינו בהיר, ואף אחד לא יכול לנבא בשלב זה אם אנחנו אחרי המשבר או לפני משבר נוסף שעלול להגיע בקרוב.

 

האם ואיך משמרים את הנכסים / משאבים של החברה?

התקופה האחרונה הציבה סימן שאלה בחלק ניכר של החברות לגבי הנכסים והמשאבים שלהן. הן אם מדובר בנכסים פיזיים כגון: חנויות, מטוסים, מכונות, בניינים, מלונות, והן אם מדובר בנכסים אנושיים – המשאב האנושי של כל חברה הינו הנכס המהותי ביותר שעומד לרשותה, ברוב המקרים, ובענפים רבים כגון: הייטק, ענפי תעשייה הדורשים מיומנות – זהו הנכס העיקרי של החברה.

קיראו עוד ב"בארץ"

חברות רבות מתחבטות בשאלה מה לעשות עם הנכסים הנוכחיים שלהן. לצורך קבלת החלטה, ההסתכלות האסטרטגית לא השתנתה. ולפיכך, כל חברה או ארגון צריכים להסתכל מהסוף להתחלה, מהעתיד להווה. משבר הקורונה לא שינה תהליכי חשיבה. עדיין נדרש תכנון אסטרטגי, עדיין נדרשים תהליכי ניתוח תרחישים. אולם השינוי העיקרי הינו בקצב – אם בעבר חברה יכלה לבחון ולתכנן לאורך מספר רב של חודשים, ליישם לאורך תקופה ארוכה של חודשים או שנים, ובמידה והשינוי או התכנון לא צלחו  - לצאת מכך בתהליך מסודר, הפריבילגיה הזו נגמרה. אנו נמצאים בפרדיגמות חדשות. פרדיגמות בהן מהירות התגובה חשובה לאין ערוך מהדיוק שלה, אורך החיים של תכניות אסטרטגיות התקצר בצורה משמעותית, ותכנון בתנאי אי-וודאות מוחלטת הופך לדרך חיים. לפיכך, חברות חייבות לבחון את כלל הנכסים שלהן בחינה מעמיקה, ולאפיין אילו נכסים יכולים לשרת אותן בטווח הקצר, הבינוני והארוך, ולקבל החלטות, לעיתים כואבות, על היפרדות מנכסים שאינם עומדים בקריטריונים העתידיים. מצד שני, גם נכסים שעלותן בטווח הקצר גדולה מתועלתן כמו כ"א מיומן אולם אסטרטגיים לשגשוג עתידי חייבים להישמר.

 

איך מתמודדים עם השלכות המשבר ונערכים למציאות החדשה?

המציאות החדשה מחייבת שימוש בפרדיגמות שונות בכל תחומי שרשרת הערך של החברה מצד אחד, ובהסתכלות על השווקים, הלקוחות הקיימים, הלקוחות החדשים, שווקים חדשים – מצד שני. לאור זאת, חברות נדרשות לבחון מצד אחד את המודלים הקיימים ומצד שני לפתח מודלים חדשים שייתנו מענה לעולם ה AC ולעולם ה ACC. המודלים קיימים -  באקדמיה המעשית פותחו בשנים האחרונות מודלים המאפשרים לחברות להתמודד עם מצבי שינוי קיצוני. השוני העיקרי בתקופה זו הינו העוצמה, ולכן פורום המנהלים הבכירים של להב פיתוח מנהלים מקבץ מומחי תוכן מתחומים שונים שמסוגלים ביחד עם המשתתפים לתת מענה כולל להתנהלות חברות וארגונים ביום שאחרי –  AC  וביום שאחרי האחרי AAC לאורך כל שרשרת הערך .

למרות שהפתרונות קיימים, שום ארגון ושום חברה, לא בארץ ולא בעולם, התמודד עם מספר כה רב של שינויים בעלי עצמה כה גדולה בטווח קצר.

 

הבעיה המרכזית להתמודדות עם המשבר הנוכחי, למנהלות ומנהלים, מנכ"ליות ומנכ"לים, הינה חוסר היכולת להתייעץ. אין עם מי. אף יועץ, אף גוף ייעוצי, לא התמודד מעולם עם שינוי כה מהיר בעוצמה כה גדולה. לפיכך, הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם המשבר הוא בחשיבה קבוצתית (Think Tank) וברישות (Networking) עם מנהלים אחרים מתעשיות שונות, מארגונים שונים ומחברות שונות, שחוו התמודדות עם אותו משבר בשילוב מומחי הידע של להב פיתוח מנהלים לאורך כל שרשרת הערך של הארגון: אסטרטגיה, שיווק, תפעול, פיננסים, המשאב האנושי.

 

השיתופיות בשילוב הידע והניסיון הקולקטיבי שנצבר אצל המשתתפים הפוטנציאליים שייקחו חלק בפורום – מנהלות ומנהלים בכירים בחברות וארגונים, יאפשרו יישום של כל המודלים והכלים שפותחו בצורה מעשית שתאפשר להיערך באופן מיטבי לתקופה הקרובה, לפתח מודלים עסקיים חדשים באופן מידי, להיערך לעתיד בטווח הרחוק ולהיות מוכנים בצורה טובה יותר לכל משבר או שינוי שייקרו בעתיד.

 

לפרטים והרשמה לפורום היערכות לבכירים שיפתח ב 3.6.20 >>

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 18/05/2020 19:39
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • עסקים=עבודה=כסף לאוכל=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    לוגיקה 19/05/2020 23:50
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.