ישיבת מנהלים
צילום: depositphotos

פורום בכירים - להיערך למציאות החדשה!

חושבים ביחד - היערכות לבכירים ביום שאחרי הקורונה

ראיון עם אודי אהרוני – מנכ"ל להב פיתוח מנהלים

המשבר הנוכחי הציב חברות וארגונים בפני אתגרים שלא היו חשופים להם מעולם. ביום שאחרי, יהיו שני סוגי חברות וארגונים : חברות וארגונים שיהיו עסוקים בפתרונות נקודתיים למשבר בלבד, וככל הנראה יאבדו את יתרונם התחרותי בעתיד ובחלקן אף לא ישרדו אותו. חברות וארגונים שינצלו את המשבר כהזדמנות לקפיצת quantum leap  בפעילות העסקית שלהם, הזדמנות של פעם בחיים.

הבעיה העיקרית הינה בפתרונות. אף חברה או ארגון לא חוו מעולם שינויים בסדר גודל כה דרמטי. ולפיכך, נדרשת חשיבה קולקטיבית של מנהלים בכירים על הדרך הטובה ביותר והנכונה ביותר בתנאים הנוכחיים למודלים עסקיים וארגוניים לשם פריצת הדרך. לאור זאת, להב פיתוח מנהלים מקימה פורום חשיבה ייחודי שייתן מענה לכל שרשרת הערך של פעילויות של חברות וארגונים בעידן ה(After Corona)  AC ובעידן היום שאחרי מחר  (After After Corona)  AAC.

 לפרטים והרשמה לפורום היערכות לבכירים שיפתח ב 3.6.20 >>

מה השתנה בעקבות משבר הקורונה?

אם מסתכלים בפרספקטיבה היסטורית, משברים תמיד היו. ויותר מכך משברים תמיד יהיו. אולם המשבר הנוכחי מאופיין בשלושה פרמטרים עיקריים שהופכים אותו שונה מכל משבר אחר שהכרנו במאה הנוכחית. הרוחב שלו - המשבר למעשה פגע בכל עסק, כל ארגון (לעיתים נדירות בצורה חיובית אבל בעיקר בצורה שלילית), ובהיקף שלו- בניגוד למשברים קודמים כמו המשבר הפיננסי שהתמקד רובו בעולם הפיננסי בכלל ובשוק האמריקאי בפרט, המשבר הנוכחי הוא משבר גלובלי – הוא פוגע בכל מדינה, ובכל יצור אנוש על פני כדור הארץ.

מעבר לכך, השוני העיקרי של משבר זה הוא המהירות. אם בעבר משברים התפתחו לאורך זמן, אפשרו היערכות וזמן תגובה – המשבר הנוכחי תפס את העולם בהפתעה ושום מדינה, ארגון או חברה לא היו ערוכים להתמודד עם עוצמתו של המשבר.

 

מה האתגרים הניהוליים שמציב משבר הקורונה?

משבר הקורונה הציב אתגרים ניהוליים הנובעים מדבר אחד – חוסר (לכאורה) במודלים לפתרון. היות והיקף המשבר הוא מעבר לכל מה שחברות יכלו לדמיין, מנהלות ומנהלים לא היו ערוכים עם פתרונות מידיים, פתרונות מגירה, תרחישים שייתנו מענה למשבר הנוכחי. יתרה מכך, גם בימים אלו בהם מדינות, תעשיות וארגונים יוצאים לשגרה החדשה (The New Normal), נשאלת השאלה איך נערכים למתן פתרונות נקודתיים לטיפול בטווח הקצר, ולפתרונות אסטרטגיים ארוכי טווח בעולם שבו אי הוודאות רק גדלה, העתיד אינו בהיר, ואף אחד לא יכול לנבא בשלב זה אם אנחנו אחרי המשבר או לפני משבר נוסף שעלול להגיע בקרוב.

 

האם ואיך משמרים את הנכסים / משאבים של החברה?

התקופה האחרונה הציבה סימן שאלה בחלק ניכר של החברות לגבי הנכסים והמשאבים שלהן. הן אם מדובר בנכסים פיזיים כגון: חנויות, מטוסים, מכונות, בניינים, מלונות, והן אם מדובר בנכסים אנושיים – המשאב האנושי של כל חברה הינו הנכס המהותי ביותר שעומד לרשותה, ברוב המקרים, ובענפים רבים כגון: הייטק, ענפי תעשייה הדורשים מיומנות – זהו הנכס העיקרי של החברה.

קיראו עוד ב"בארץ"

חברות רבות מתחבטות בשאלה מה לעשות עם הנכסים הנוכחיים שלהן. לצורך קבלת החלטה, ההסתכלות האסטרטגית לא השתנתה. ולפיכך, כל חברה או ארגון צריכים להסתכל מהסוף להתחלה, מהעתיד להווה. משבר הקורונה לא שינה תהליכי חשיבה. עדיין נדרש תכנון אסטרטגי, עדיין נדרשים תהליכי ניתוח תרחישים. אולם השינוי העיקרי הינו בקצב – אם בעבר חברה יכלה לבחון ולתכנן לאורך מספר רב של חודשים, ליישם לאורך תקופה ארוכה של חודשים או שנים, ובמידה והשינוי או התכנון לא צלחו  - לצאת מכך בתהליך מסודר, הפריבילגיה הזו נגמרה. אנו נמצאים בפרדיגמות חדשות. פרדיגמות בהן מהירות התגובה חשובה לאין ערוך מהדיוק שלה, אורך החיים של תכניות אסטרטגיות התקצר בצורה משמעותית, ותכנון בתנאי אי-וודאות מוחלטת הופך לדרך חיים. לפיכך, חברות חייבות לבחון את כלל הנכסים שלהן בחינה מעמיקה, ולאפיין אילו נכסים יכולים לשרת אותן בטווח הקצר, הבינוני והארוך, ולקבל החלטות, לעיתים כואבות, על היפרדות מנכסים שאינם עומדים בקריטריונים העתידיים. מצד שני, גם נכסים שעלותן בטווח הקצר גדולה מתועלתן כמו כ"א מיומן אולם אסטרטגיים לשגשוג עתידי חייבים להישמר.

 

איך מתמודדים עם השלכות המשבר ונערכים למציאות החדשה?

המציאות החדשה מחייבת שימוש בפרדיגמות שונות בכל תחומי שרשרת הערך של החברה מצד אחד, ובהסתכלות על השווקים, הלקוחות הקיימים, הלקוחות החדשים, שווקים חדשים – מצד שני. לאור זאת, חברות נדרשות לבחון מצד אחד את המודלים הקיימים ומצד שני לפתח מודלים חדשים שייתנו מענה לעולם ה AC ולעולם ה ACC. המודלים קיימים -  באקדמיה המעשית פותחו בשנים האחרונות מודלים המאפשרים לחברות להתמודד עם מצבי שינוי קיצוני. השוני העיקרי בתקופה זו הינו העוצמה, ולכן פורום המנהלים הבכירים של להב פיתוח מנהלים מקבץ מומחי תוכן מתחומים שונים שמסוגלים ביחד עם המשתתפים לתת מענה כולל להתנהלות חברות וארגונים ביום שאחרי –  AC  וביום שאחרי האחרי AAC לאורך כל שרשרת הערך .

למרות שהפתרונות קיימים, שום ארגון ושום חברה, לא בארץ ולא בעולם, התמודד עם מספר כה רב של שינויים בעלי עצמה כה גדולה בטווח קצר.

 

הבעיה המרכזית להתמודדות עם המשבר הנוכחי, למנהלות ומנהלים, מנכ"ליות ומנכ"לים, הינה חוסר היכולת להתייעץ. אין עם מי. אף יועץ, אף גוף ייעוצי, לא התמודד מעולם עם שינוי כה מהיר בעוצמה כה גדולה. לפיכך, הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם המשבר הוא בחשיבה קבוצתית (Think Tank) וברישות (Networking) עם מנהלים אחרים מתעשיות שונות, מארגונים שונים ומחברות שונות, שחוו התמודדות עם אותו משבר בשילוב מומחי הידע של להב פיתוח מנהלים לאורך כל שרשרת הערך של הארגון: אסטרטגיה, שיווק, תפעול, פיננסים, המשאב האנושי.

 

השיתופיות בשילוב הידע והניסיון הקולקטיבי שנצבר אצל המשתתפים הפוטנציאליים שייקחו חלק בפורום – מנהלות ומנהלים בכירים בחברות וארגונים, יאפשרו יישום של כל המודלים והכלים שפותחו בצורה מעשית שתאפשר להיערך באופן מיטבי לתקופה הקרובה, לפתח מודלים עסקיים חדשים באופן מידי, להיערך לעתיד בטווח הרחוק ולהיות מוכנים בצורה טובה יותר לכל משבר או שינוי שייקרו בעתיד.

 

לפרטים והרשמה לפורום היערכות לבכירים שיפתח ב 3.6.20 >>

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 18/05/2020 19:39
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • עסקים=עבודה=כסף לאוכל=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    לוגיקה 19/05/2020 23:50
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.