הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
טרקטור דחפור בנייה נדל"ן בינוי
צילום: מורן ישעיהו

ההשקעה בבנייה למגורים ירדה ב-5.8% במחצית השנה שעברה

זאת לאחר עלייה של 2.4% במחצית הראשונה של 2017; ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-5.2% בחישוב שנתי; התמ"ג עלה ב-3.7%
מורן ישעיהו | (1)
נושאים בכתבה הלמ"ס נכסים צריכה פרטית

במחצית השנייה של שנת 2017 ההשקעה בבנייה למגורים ירדה ב-5.8% בחישוב שנתי, לאחר לעלייה של 2.4% במחצית הראשונה של 2017. כך עולה מאומדן ראשוני של הלמ"ס. 

נתונים אלו מתיישבים עם נתוני התחלות הבנייה שפורסמו על ידי הלמ"ס בדצמבר האחרון המצביעים על כך שברבעון השלישי של 2017 נרשמה ירידה של 6.3% במספר הדירות שהחלה בנייתן, זאת בהשוואה לאותה תקופה אשתקד. נראה שהקבלנים חוששים מקשיים במכירת הדירות ולכן בונים פחות. רק אתמול אמר שר האוצר כחלון כי ישנן 50 אלף דירות פנויות שהקבלנים לא מציעים למכירה.

עוד עולה כי בין אוקטובר 2016 - ספטמבר 2017 חלה ירידה של כ-7.1% בממוצע בבניית דירות לרבע שנה (רמה ממוצעת של כ-12,430 דירות לרבע שנה). זאת לאחר שבשלושת הרבעים הקודמים, ינואר–ספטמבר 2016, נרשמה עלייה של כ-4.4% בממוצע לרבע (רמה ממוצעת של כ-13,480 דירות לרבע שנה).

צמיחה של 3.7% בשנה

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה ב-3.7% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.5% במחצית הראשונה ועלייה של 4.6% במחצית השנייה של שנת 2016. ניתוח לפי רבעונים מראה שהתמ"ג עלה ברבעון הרביעי של 2017 ב-3.6% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.9% ברבעון השלישי ועלייה של 3.1% ברבעון השני.

ההוצאה לצריכה פרטית עלתה במחצית השנייה של 2017 ב-5.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.2%  במחצית הראשונה, כאשר ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב-3.2% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה מתונה של 0.3% במחצית הראשונה.

בתוך כך, רכישות כלי רכב עלו ב-4.5% לנפש בחישוב שנתי במחצית השנייה, לאחר ירידה של 35.3% בחישוב שנתי במחצית הראשונה. רכישות ציוד למשקי הבית (מקררים, מכונות כביסה, מזגנים וכ"ד) עלו ב- 8.4% לנפש, לאחר עלייה של 4.5% במחצית הראשונה של 2017. ההוצאות לריהוט, תכשיטים ושעונים ירדו ב-1.1% לנפש לאחר עלייה של 6.5% במחצית הקודמת. עוד עולה כי ההוצאה לצריכה פרטית לנפש על דלק מים וחשמל עלתה ב-3.3%.

ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה במחצית השנייה של 2017 ב 1.4% לאחר עליות של 2.6% במחצית הראשונה ושל 4.5% במחצית המקבילה אשתקד. ההוצאה לצריכה אזרחית עלתה ב- 6.0% וההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה במחצית השנייה של 2017 ב-16.4%.

קיראו עוד ב"בארץ"

ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) עלתה במחצית השנייה של שנת 2017 ב-2.1% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 0.7% במחצית הראשונה של 2017 ועלייה של 7.6% במחצית המקבילה אשתקד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דן 19/02/2018 14:40
    הגב לתגובה זו
    ביחידות דיור בקרוב , עליהבמחיר הדיור או מיתון בהצלחה כחלון
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.08%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

להמשך הכתבה לחץ כאן
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חשב כללי תקציב הביטחון

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.

להמשך הכתבה לחץ כאן