ההשקעה בבנייה למגורים ירדה ב-5.8% במחצית השנה שעברה
במחצית השנייה של שנת 2017 ההשקעה בבנייה למגורים ירדה ב-5.8% בחישוב שנתי, לאחר לעלייה של 2.4% במחצית הראשונה של 2017. כך עולה מאומדן ראשוני של הלמ"ס.
נתונים אלו מתיישבים עם נתוני התחלות הבנייה שפורסמו על ידי הלמ"ס בדצמבר האחרון המצביעים על כך שברבעון השלישי של 2017 נרשמה ירידה של 6.3% במספר הדירות שהחלה בנייתן, זאת בהשוואה לאותה תקופה אשתקד. נראה שהקבלנים חוששים מקשיים במכירת הדירות ולכן בונים פחות. רק אתמול אמר שר האוצר כחלון כי ישנן 50 אלף דירות פנויות שהקבלנים לא מציעים למכירה.
עוד עולה כי בין אוקטובר 2016 - ספטמבר 2017 חלה ירידה של כ-7.1% בממוצע בבניית דירות לרבע שנה (רמה ממוצעת של כ-12,430 דירות לרבע שנה). זאת לאחר שבשלושת הרבעים הקודמים, ינואר–ספטמבר 2016, נרשמה עלייה של כ-4.4% בממוצע לרבע (רמה ממוצעת של כ-13,480 דירות לרבע שנה).
צמיחה של 3.7% בשנה
התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה ב-3.7% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.5% במחצית הראשונה ועלייה של 4.6% במחצית השנייה של שנת 2016. ניתוח לפי רבעונים מראה שהתמ"ג עלה ברבעון הרביעי של 2017 ב-3.6% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.9% ברבעון השלישי ועלייה של 3.1% ברבעון השני.
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההוצאה לצריכה פרטית עלתה במחצית השנייה של 2017 ב-5.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.2% במחצית הראשונה, כאשר ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב-3.2% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה מתונה של 0.3% במחצית הראשונה.
בתוך כך, רכישות כלי רכב עלו ב-4.5% לנפש בחישוב שנתי במחצית השנייה, לאחר ירידה של 35.3% בחישוב שנתי במחצית הראשונה. רכישות ציוד למשקי הבית (מקררים, מכונות כביסה, מזגנים וכ"ד) עלו ב- 8.4% לנפש, לאחר עלייה של 4.5% במחצית הראשונה של 2017. ההוצאות לריהוט, תכשיטים ושעונים ירדו ב-1.1% לנפש לאחר עלייה של 6.5% במחצית הקודמת. עוד עולה כי ההוצאה לצריכה פרטית לנפש על דלק מים וחשמל עלתה ב-3.3%.
ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה במחצית השנייה של 2017 ב 1.4% לאחר עליות של 2.6% במחצית הראשונה ושל 4.5% במחצית המקבילה אשתקד. ההוצאה לצריכה אזרחית עלתה ב- 6.0% וההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה במחצית השנייה של 2017 ב-16.4%.
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) עלתה במחצית השנייה של שנת 2017 ב-2.1% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 0.7% במחצית הראשונה של 2017 ועלייה של 7.6% במחצית המקבילה אשתקד.
- 1.דן 19/02/2018 14:40הגב לתגובה זוביחידות דיור בקרוב , עליהבמחיר הדיור או מיתון בהצלחה כחלון
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
ההצעה של הצוות הביו-משרדי פרסמה דוח להערות הציבור - מס של 9% על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית אך מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים, נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחיב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 16.2 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מנתח את מקור הרווחיות החריגה: עליית ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-4.5% גולגלה במלואה ומיידית לריבית על האשראי, אך רק חלקית ובאיטיות לפיקדונות הציבור. התמסורת לריבית על פיקדונות עו"ש עמדה על 0.1% בלבד, ועל פיקדון יומי על 0.32%. התוצאה: פער ריביות שהגיע לשיא של 3.63% בדצמבר 2022.
הבעיה המבנית: ריכוזיות וחוסר תחרות
