סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

מקצועות הלימוד שנותנים את הסיכוי הטוב ביותר לטפס בעשירוני השכר - צפו בטבלה

מחקר חדש. הסיכויים של ילדים להורים ממעמד כלכלי נמוך להשתייך בבגרותם למעמד הגבוה - הנה התוצאות
יוסי פינק | (10)
נושאים בכתבה לימודים שכר

אחת ממטרות מערכת ההשכלה הגבוהה היא לאפשר מוביליות מעלה לצעירים שהוריהם ממעמד נמוך. ואכן באופן כללי הסיכויים של ילדים להורים ממעמד כלכלי נמוך (חמישון תחתון מבחינת שכר, כלומר ה-20% התחתונים מבחינת שכר) להשתייך בבגרותם לחמישון העליון עומדים על כ-23% עבור בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה (ללא התייחסות לתחום הלימוד), לעומת רק כ-6% עבור פרטים שסיימו 12 שנות לימוד בלבד. אבל מחקר שפרסם היום משרד הכלכלן הראשי בבנק ישראל מוצא שיש שונות גדולה מאוד בין מקצועות הלימוד בכל הקשור ליכולת המוביליות וכמו כן למוסד שבו לומדים הצעירים.

המחקר של האוצר בא לתת מענה לשאלה - באילו מוסדות, ובאילו תחומי לימוד, קיימת מוביליות כלכלית גבוהה יחסית כלפי מעלה? לפי האוצר, מענה לשאלה זו עשוי לסייע בגיבוש מדיניות אפקטיבית לשיפור מידת שוויון ההזדמנויות בחברה.

באוצר בדקו את הנתונים לגבי השכר מעבודה (ללא הכנסות מהון) לכלל ילידי 1985-1975 בשנים 2014-2011, וכן לגבי השכר המצרפי של ההורים של אותם ילדים כשאלה היו בני 20 ו-24. בנוסף, נבדקה השתלבותם בלימודים אקדמאים בישראל, סוג מוסד הלימודים ותחום הלימודים האקדמיים. באמצעות הנתונים הנ"ל נוצר סט מדדים המאפשר להצביע על קשרים בין מערכת ההשכלה הגבוהה ומוביליות בין דורית בשכר.

אז שלא במפתיע, הממצא המרכזי של מחקר זה הוא שמבין בוגרי התחומים המאופיינים בלימודי מתמטיקה רבים יחסית וברמה גבוהה (הנדסה, מדעי המחשב, סטטיסטיקה, מתמטיקה ופיזיקה) רבים הם אלה שעשו את כל הדרך מהחמישון התחתון בילדות לעליון בהגיעם לבגרות. ממצא נוסף ומעניין מאוד הוא שההבדלים בסיכוי למוביליות כלפי מעלה בין מוסדות הלימוד השונים אינם משמעותיים כמו בין תחומי הלימוד. 

אילו מקצועות לימוד מאפשרים את המוביליות הגבוהה ביותר מהחמישון התחתון בילדות לחמישון העליון בבגרות? הנה הטבלה (ולאחריה ההסברים): 

ניקח לדוגמה את מדעי המחשב שנמצאים במקום הראשון. אמנם הנגישות של הצעירים מהחמישון התחתון למקצוע לימוד זה היא יחסית ועומדת על 7% בלבד (לעומת חלקם באוכולוסיה שעומד כמובן על 20%) אבל הסיכוי של אלו שהצליחו להשתלב בתחום לימוד זה לטפס לחמישון העליון באוכלוסיה מבחינת שכר עומד על 67% ("שיעור ההצלחה"). מנגד, שיעור הנגישות ללימודי חינוך למשל הוא גבוה ועומד על 13%, אבל הסיכוי של אלו מהחמישון התחתון בצעירותם הלומדים חינוך לטפס לחמישון העליון עומד על 12% בלבד.

טבלה נוספת במחקר מציגה את הסיכויים של אלו מהחמישון התחתון בצעירותם לעלות עד לרמות הגבוהות ביותר של השתכרות (5% העליונים באוכלוסיה) לפי סוג מקצוע לימוד. כך למשל במדעי המחשב הנגישות נשארת ללא שינוי והסיכוי יורד ל-33%. מנגד, עבור אלו מהחמישון התחתון להגיע ל-5% העליונים באוכלוסיה מבחינת רמות שכר עומד על 1%. הנה הטבלה שמתייחסים לסיכויים הללו מבין 13 מקצועות בהם נרשמו תצפיות:

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רפואה לטווח ארוך! 24/07/2017 17:10
    הגב לתגובה זו
    שכר ממוצע לוקח בחשבון את אלו שעובדים, רוב המהנדסים בגילאי 50+ כבר לא עובדים ושיעור מבהיל מהם מחפש הרבה זמן מעל גיל 40
  • 4.
    דניאל 17/07/2017 13:45
    הגב לתגובה זו
    המחדל של מערכת החינוך עליו עם ישראל משלם ביוקר הוא ביטול החינוך הטכנולוגי . הלאו-טק ספג מכת מחץ . אלפי נערים ונערות שלא מתאימים למקצועות ההיי-טק יכלו למצוא מקום נפלא לעתידם .
  • קפה ולימון 17/07/2017 15:36
    הגב לתגובה זו
    מכונאות רכב, ריתוך, חשמל רכב, אוטוטרוניקה, תפירה, אינסטלציה, מסגרות כל אלה אמורים להיות במכללה. כל אדם שיוכל להירשם. היום מכונאי הוא זה שבד"כ עשה קורס בצבא, אבל כל אלה לא אמורים להיות קשורים לצבא.
  • 3.
    הכי טוב לשרת בנמלים,ח"ח, בנק ישראל או דומה.הם האלופים! (ל"ת)
    Greg 17/07/2017 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דוד 17/07/2017 13:25
    הגב לתגובה זו
    אינסטלטור , אוטם גגות בזפת , ועוד שורה של בעלי מקצוע, ללא אקדמייה ובלבולי שכל . 3000 שח ליום !!!
  • ולהם גם קל להעלים הכנסות... (ל"ת)
    אני 18/07/2017 12:49
    הגב לתגובה זו
  • "יום עסל יום בסל" (ל"ת)
    "הדוס" 17/07/2017 14:24
    הגב לתגובה זו
  • אחמד כנ"ל 18/07/2017 14:00
    אחמד כנ"ל
  • 1.
    שלח 17/07/2017 12:17
    הגב לתגובה זו
    אם אבא שלך עשיר ואפס .אתה יכול להתקבל לכול.
  • אמא 17/07/2017 14:37
    הגב לתגובה זו
    ואם אמא שלך עשירה ואפסית . אתה גם יכל להתקבל לכל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.