אופן הפעלת אמצעי גבייה בחוב מכס ומס קנייה
תקציר ע"מ 11736/14 דגני סחר בינלאומי בע"מ נ' רשות המסים
תקציר ע"מ 11736/14
דגני סחר בינלאומי בע"מ נ' רשות המסים
בית המשפט המחוזי מרכז דחה ברובה בקשה לדחות הליכי גבייה בגין חוב מכס ומס קנייה מחברה קשורה לחברה החייבת, וזאת לפי הוראות סעיף 106(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"). נפסק כי המערערת לא עמדה ברף הגבוה להוכיח את סיכוי הערעור שלה וכן כי מאזן הנוחות הנוטה לכיוון רשויות המס.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
------------------------------------------------------
הבקשה היא למתן צו מניעה מהפעלת הליכי גבייה כנגד המבקשת על פי פקודת המסים (גבייה), וכן להימנע מעיקול החזרי מסים מכל סוג שהוא והפעלת אמצעי אכיפה בדרך של מניעת שחרור משלוחי יבוא חדשים. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור שבגינו טענה המשיבה כי פעילות חברת ג. נתנאל סחר והשקעות בע"מ (להלן: "החברה החייבת") הועברה למבקשת באמצעות חברת אל גן סחר, ולפיכך על המבקשת לשלם למשיבה את חוב המס של החברה החייבת בסך של כחצי מיליון ש"ח, מכוחו של סעיף 106(ב1) לחוק מע"מ. הודעת החיוב לחברה החייבת הוצאה בעקבות חשד כי זו הצהירה על שווי נמוך של סחורות מיובאות. להשלמת התמונה יצוין כי סעיף 106(ב1) לחוק מע"מ חל על חוב מכס וחוב מס קנייה מכוחו של סעיף 231א לפקודת המכס (נוסח חדש) ומכוח סעיף 29ד לחוק מס קניה (טובין ושרותים), תשי"ב-1952 (להלן: "חוק מס קנייה"). עוד יצוין כי למבקשת ולחברה החייבת, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם כהגדרתם בסעיף 106 לחוק מע"מ.
מבחינה דיונית טוענת המבקשת כי יש לדון בבקשה זו כדין כל בקשה אחרת למתן צו מניעה זמני, וכל מה שנדרש מהמבקשת להראות הוא כי בידה טענות רציניות וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. מנגד לעמדת המשיבה מדובר בעיכוב ביצוע ומשכך עיכוב הביצוע ייעשה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו, אשר לדעתה לא מתקיימים בדנן, מה שגם לדעת המשיבה סיכויי הערעור נמוכים.
דיון
----
ערעור מס כשמו כן הוא, בין שמדובר בביקורת שיפוטית על החלטה מנהלית בהתאם למבחני המשפט המנהלי ובין שמדובר בערעור רגיל שבו ניתן לבחון גם את "נכונות" ההחלטה ולא רק את סבירותה. צודקת לכאורה המשיבה כי עניין לנו בבקשה לעיכוב ביצוע ולא בבקשה לצו מניעה זמני. מכל מקום, המסגרת הנורמטיבית של הערעור אינה חזות הכול, ויש לבחון באופן פרטני את הסוגיה הקונקרטית. צודקת המבקשת בטענתה כי בהתחשב בפגיעה המשמעותית בקניינה, וחרף מעמדו של בית משפט זה כערכאת ערעור, אין לדון בבקשה דנן כבקשה לעיכוב ביצוע של החלטה, אלא כבקשה למתן צו מניעה זמני. הדבר נכון במיוחד כאשר ההחלטה נוגעת להטלת החוב על מי שאינו החייב המקורי, כדוגמת ההחלטה על פי סעיף 106 לחוק מע"מ. במקרה זה יש לשקול בזהירות יתר את שאלת הפגיעה בקניינו.
אשר לסיכוי הערעור - אין לקבל את טענת המבקשת כי ראוי לפרש את הדיבר "חוב סופי" באופן שיש לפרשו בסעיף 119 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), וזאת לאור הקרבה בין שני הסעיפים. לשונו של סעיף 106 לחוק מע"מ ברורה, והוא חל על כל חוב שניתן לגבותו לפי פקודת המסים (גבייה). גביית המס לפי אותה פקודה תלויה בדין המהותי, שכן היא מתירה לגבות כל מס שהגיע מועד פירעונו.
אמת, כאשר מדובר בחובות מע"מ ומאחר שהגשת השגה וערעור מעכבת את תשלום המס כאמור בסעיף 91 לחוק מע"מ, התוצאה כי חוב סופי לעניין סעיף 106 הוא אכן חוב שהסתיימו לגביו הליכי ההשגה והערעור, בדומה להגדרת חוב סופי בסעיף 119 לפקודה. עם זאת, משעה שסעיף 106 לחוק מע"מ הוחל גם על חובות מכס ומס קנייה ומשעה שנקבע כי אין בהגשת תביעה כנגד הטלת חובות אלה כדי לעכב את גבייתם, התוצאה היא כפי שהובהר לעיל. אין זאת אלא שהפעלת סעיף 106 לחוק מע"מ, כמו הפעלת פקודת המסים (גבייה), תלויה בדין המהותי הנוגע לסוג החוב הרלוונטי, ולפיכך דינו של מס ערך מוסף אינו כדינם של המכס ומס הקנייה.
בכל הנוגע לשאלה אם אכן הועברה הפעילות, הרי חומר החקירה כמו גם לוחות הזמנים מלמדים כי קיימת המשכיות בין החברה החייבת ובין המבקשת. אשר למאזן הנוחות, בהתחשב בכך כי מדובר בתשלום למדינה הרי ברור שלא קיים חשש שהמבקשת לא תוכל לגבותו בחזרה אם תזכה בערעור. מנגד, לא ניתן להתעלם לחלוטין מטענת המבקשת כי יהיה בהפעלת אמצעי הגבייה כדי לגרום לפגיעה בה. עם זאת לאור היקף פעילותה נראה כי לא מדובר בפגיעה משמעותית. יתר על כן, סעיף 106 לחוק מע"מ עניינו בהעברת נכסים או פעילות מתוך כוונה להתחמק מתשלום המס, ולפיכך ברור כי מתעצם הצורך להגן על האינטרס של הרשות בגביית מס ומצטמצם הצורך להגן על זה של החייב. אם תתקבל הבקשה להורות על הימנעות מהפעלת אמצעי גבייה, היא עשויה לשמש כלי בידי החייב להתחמקות נוספת ממס וזאת על ידי חיסול החברה הקיימת והקמת חברה חדשה שאליה יועברו הנכסים או הפעילות.
לאור העובדה כי המבקשת לא עמדה ברף הגבוה להוכיח את סיכוי הערעור שלה ולאור מאזן הנוחות הנוטה לכיוון רשויות המס, יש להיענות רק לחלק קטן מהבקשה. לפיכך, עד להכרעה בערעור תהיה המשיבה רשאית להפעיל אמצעי גבייה כנגד המבקשת למעט עיכוב הוצאת טובין, וזאת אך ורק עד לגובה מחצית סכום החוב. המחצית האחרת של החוב תובטח באמצעות רישום שעבוד על דירת המגורים של בעלי השליטה בחברות כפי שהציעה המבקשת במהלך הדיון, שאם לא כן המשיבה תהא רשאית להפעיל אמצעי גבייה גם בגין מחצית זו של החוב.
תוצאה
--------
עמדת המשיבה התקבלה. הוצאות ייקבעו עם סיום ההליך.
בבית המשפט המחוזי מרכז
לפני כב' השופט ד"ר ש' בורנשטין
ניתן ב-13.10.2014
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
