העובדות ----------- פסק הדין נדרש לסוגיה של התנהלות מעסיק וגבולותיה באשר להבעת עמדה נוכח מהלכי התארגנות ראשונית במקום העבודה. בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב התנהלו הליכים בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "ההסתדרות") לבין חברת פלאפון תקשורת בע"מ (להלן: "פלאפון"), שעניינם התארגנות ראשונית של עובדי פלאפון במסגרת ההסתדרות. ההסתדרות פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לצווים שונים כנגד פעולות שבהן נקטה פלאפון, הפוגעות לטענתם בחופש ההתארגנות של עובדיה. בעקבות כך ניתנה החלטת בית הדין האזורי לעבודה שבגדרה ניתן סעד ארעי אשר לפיו עד למתן החלטה אחרת יימנעו שני הצדדים מפעולות כלשהן בקשר להתארגנות. בהמשך ניתנה החלטת בית הדין האזורי ונקבע שנפל פגם בהתנהלות פלאפון. עם זאת נקבע, כי אין פסול בכך שהמעסיק יפנה לעובדיו בדרכים שונות, מבלי להשפיע עליהם באופן מאיים או פסול, ויביע עמדתו בנוגע לחברות בארגון עובדים. עוד צוין, שאף בהתנהלות ההסתדרות נפל פגם, משזו נעשתה בהיחבא ובלא תקשורת עם הנהלת החברה. על ההחלטות האמורות הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על ידי ההסתדרות. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, תוך התייחסות לזכויות היסוד הניצבות על כף המאזניים - חופש הביטוי של המעסיק וזכותו לקניין מחד וזכות ההתארגנות של העובד מאידך, קבע כי בנסיבות של התארגנות ראשונית עד לכינונו של ארגון יציג, זכותו של המעסיק לביטוי אינה שוות משקל לזכות העובדים לחופש ההתארגנות בארגון עובדים, וזכות העובדים להתארגנות בארגון עובדים גוברת על זכות המעסיק לחופש הביטוי. עם זאת, ובמסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק ובמהלך הפעלתו השוטפת של מקום העבודה, רשאי המעסיק לנהוג כפי שנהג במסגרת ההתארגנות הראשונית ובלבד שבהתנהלותו זו של המעסיק אין זיקה להתארגנות ואין השפעה על ההתארגנות והשלכותיה, במעשה או במחדל, במישרין או בעקיפין. שונים פני הדברים בשלב שלאחר כינונו של ארגון יציג במקום העבודה. אז חל שינוי מהותי ביחסי הכוחות בין המעסיק לבין העובדים המיוצגים על ידי ארגון העובדים. מאותו מועד ואילך, המאבק הארגוני וההדברות במהלכו ובעקבותיו, מתקיימים בין המעסיק לבין ארגון העובדים היציג. במשוואת כוחות זו, יחסי העבודה הקיבוציים מעצימים את מעמדו של העובד וזכויותיו, ויש בהם כדי לתרום לקידום ענייניו של המעסיק בכל הנוגע ליציבות מקום העבודה והתנהלותו. ההסתדרות טענה כי פסק הדין עולה בקנה אחד עם העקרונות ועם הכללים שנקבעו בפסיקת בית הדין ולפיהם מעסיק אינו רשאי להשפיע על עובדיו במימוש זכותם להתארגנות. פלאפון טוענת כי פסק הדין מאמץ גישה בלתי מידתית, תוך ביטול מוחלט של זכות המעסיק לחופש ביטוי ולקניין. פסק הדין ------------- בית המשפט לא ראה מקום להיעתר לעתירה. משפט העבודה המגן וחוקי העבודה מבקשים להקנות לעובד רשת הגנה רחבה על ידי החלת חובות ואיסורים קוגנטיים, שביסודם ההכרה בפער הכוחות המובנה בין המעסיק לעובד. משטר יחסי עבודה קיבוציים משנה את מארג הכוחות ומבקש לחלק את הכוח מחדש, תוך שילוב ארגון העובדים. בשלב ההתארגנות הראשונית העובדים עדיין אינם מאוגדים, הם אינם קבוצה שכוחה מוקנה לה מעצם חבירתם של פרטים רבים לכלל, והם חשופים להפעלת כוחו של המעסיק. בשלב זה עדיין כל עובד לעצמו ויכולתו לעמוד על זכויותיו מוגבלת יחסית, בחינת כל אחת מן האצבעות בטרם התאגדו לכף יד. הטעמים המובילים עובדים להתארגן הם אלה שמטבע הדברים מובילים את המעסיק שלא לראות בעין אוהדת התארגנויות עובדים. לאחר כינון יחסי עבודה קיבוציים חשוף המעסיק לצעדים ארגוניים חוקיים, ומארג הכוחות הקיים מתערער שלא לטובתו. נוכח התארגנות ראשונית וחלוקת הכוח מחדש, אין בידי המעסיק לעשות את כל שהיה נתון בידיו קודם לכן. היקף שליטתו של המעסיק במקום העבודה, יחסי המרות בין המעסיק לעובד ותלותו של העובד במעסיק, משתנים. כפי שהסביר בית הדין הארצי לעבודה נוצר פוטנציאל להשפעה לא ראויה של המעסיק לקראת התארגנות מקצועית וזו עשויה להיות גלויה או סמויה יותר או פחות, בוטה או עדינה יותר או פחות, שהרי לאחר כינונה של התארגנות עובדים, אינטרסיו של המעסיק אינם ניצבים לבדם למול מימוש חופש ההתארגנות של העובד. בית הדין הארצי לעבודה יצר בפסק הדין חזקה פסיקתית, הקובעת כי הבעת עמדה על ידי המעסיק או מטעמו בנוגע להתארגנות או להשלכותיה, מהוה הפעלת לחץ והשפעה בלתי הוגנים על העובדים. אולם, אין בחזקה זו כדי לשלול את חופש הביטוי והקניין של המעסיק בהתנהלותו השוטפת במקום העבודה. במסגרת ניהול מקום העבודה, רשאי המעסיק להמשיך בפעילותו בהתאם לצרכי העבודה, כפי שנהג קודם לכן. כך למשל, בידי המעסיק לקיים מפגשים או שיחות עם העובדים, ובלבד שבהתנהלותו אין זיקה להתארגנות ואין השפעה עליה. יתר על כן, בית הדין הבחין כאמור בין תקופת ההתארגנות הראשונית, לתקופה שבה התארגנות העובדים ניצבת על רגליה, ומאזן הכוחות משתנה. לחזקה הפסיקתית, המעוגנת בניסיון החיים ובשכל הישר, יש מקום, אך אין היא כמובן עניין אבסולוטי של חזות הכול, וניתנת היא לליבון לעידון ולכוונון תוך פיתוח פסיקתי.