"מפקדי צה"ל שיטיילו עכשיו בחו"ל ייסבלו מהטרדות - אסור שיעידו באו"ם"

פרופ' רובי סיבל: "כשהפלסטינים יצטרפו לביה"ד בהאג ניתן יהיה לתבוע את חמאס". האם על ישראל לשתף פעולה עם גולדסטון 2?
אבי שאולי | (3)

פרופ' רובי סיבל, מומחה למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מסביר לגולשי Bizportal מה צפוי לישראל בעקבות חקירה של האו"ם את מבצע "צוק איתן". בפתח הדברים מבהיר סיבל: "אין גוף בינלאומי שמוסמך להחליט אם מדינה ביצעה פשעי מלחמה".

האו"ם הקים בהאג שבהולנד בית דין בינלאומי לצדק, אך סיבל מסביר שזה לא רלוונטי ללחימה בעזה. בעקבות מבצע "צוק איתן" הקים האו"ם ועדת חקירה שבראשה יעמוד עו"ד ויליאם צ'באס מקנדה, פרופסור לדין בינלאומי.

מה הפעילות של האו"ם בהאג?

"יש בית משפט בינלאומי שדן בסכסוכים בין מדינות, אך זה לא רלוונטי כי המדינות צריכות להסכים לשיפוט. בנוסף, יש בית דין פלילי בהאג (ICC) שדן באנשים בודדים שביצעו פשעי מלחמה, אבל הוא דן רק אם המדינה שלאותו אדם יש אזרחות הצטרפה או שהעבירה בוצעה בשטח של מדינה שהצטרפה".

מה המעמד של ישראל בעניין זה?

"ישראל לא הצטרפה לבית הדין הזה והפלסטינים אמנם בוחנים הצטרפות, אך הם לא עשו זאת. לכן אין לבית הדין הזה סמכות למרות כל הדיבורים. אם הפלסטינים יצטרפו יהיה אפשר לדון בחשד לעבירות, אבל כך גם פעילי חמאס יוכלו להישפט".

אם לא בית משפט, אז ועדת חקירה

"ועדת חקירה מוקמת בדרך כלל בהסכמת המדינה ועם אנשים ניטראלים. כאן האו"ם הקים ועדת חקירה מבלי להתייעץ עם ישראל, עם מנדט שבו קבעו מראש שישראל ביצעה פשעי מלחמה. בהחלטה של הוועדה לזכויות אדם של האו"ם לא הזכירו את החמאס - מנדט חד-צדדי לחלוטין. מינו ועדה עם הרכב שכולל אנשים שעוינים את ישראל. היו"ר כבר התבטא בעבר ואמר שישראל מבצעת פשעי מלחמה".

בשנת 2009 ספגה ישראל דו"ח חריף (דוח גולדסטון) בעקבות מבצע "עופרת יצוקה". אז בחרה ישראל לא לשתף פעולה עם גולדסטון והוא אמר מאוחר יותר שהדוח היה נראה אחרת עם היה מקבל מידע מישראל שנודע לו רק אחר כך.

האם ישראל צריכה לשתף פעולה עם ועדת החקירה החדשה?

"התוצאה ידועה מראש, ההרכב עוין והמנדט עוין. ריצ'רד גולדסטון אמר לאחר שפירסם את הדוח שאם היה לו את המידע בזמן כתיבת הדוח, התוצאות היו אחרות. יו"ר הוועדה הנוכחית התבטא בעוינות נגד ישראל, אך הוא משפטן בינלאומי בעל שם. הידע שלו בתחום הפלילי ולא של דיני מלחמה ולכן הוא לא מתאים. ישראל לא צריכה לאפשר לוועדה לחקור את חיילי צה"ל, אבל כן להעביר מידע. לא נותנים לוועדה עויינת לחקור חיילים כי הם יכולים לעוות את העדות".

קיראו עוד ב"בארץ"

מה השורה התחתונה?

"אין שום תוצאה מעשית לוועדת החקירה. זה יכול להזיק מבחינת יחסי ציבור, כמו שגולדסטון הזיק, אבל אין לזה שום שיניים - זה לא מחייב אף אחד".

האם מפקדים בצה"ל שמטיילים בעולם צריכים לחשוש?

"כן לחשוש כי ינסו להטריד אותם כפי שעשו בעבר. צריך לזכור שבפועל אף חייל או קצין ישראלי לא הועמד לדין בחו"ל. הפלסטינים ממשיכים להגיש תלונות סרק ונדחים, אך זאת הטרדה".

מה לגבי מחבלי החמאס?

"חמאס ביצע פשעי מלחמה, אך אין גוף שדן בארגונים, אלא במדינות. רק אם הרשות הפלסטינית תצטרף לבית הדין ניתן יהיה לשפוט אותם".

האם הפעילות של צה"ל בעזה הייתה מידתית?

"היו טעויות, אבל טעות זה לא פשע מלחמה - להרוג בכוונה אזרחים. אין ספק שישראל לא ביצעה פשעי מלחמה. צה"ל נלחם חודש בשטח בנוי וברור לחלוטין לפי מספר ההרוגים שרצינו להימנע מפגיעה באזרחים ושהצד השני בכוונה ירה ממקומות ששהו בהם אזרחים".

התוצאות של מבצע "צוק איתן"

במהלך המלחמה העבירה ישראל כ-1,900 משאיות עמוסות בסחורות לרצועת עזה.

ישראל תקפה סה"כ נתקפו קרוב ל-5,000 יעדי טרור ברצועת עזה ולמעלה מ-750 מחבלים.

החמאס ירה לעבר ישראל כ-3,500 רקטות, מרבית נפלו בשטח פתוח וכ-600 יורטו על ידי מערכת "כיפת ברזל".

ארגון "רבנים למען זכויות האדם" קורא לחקירה ישראלית עצמאית כדי לברר שעמדנו בעקרונות המוסריים של עצמנו כעם וכמיעוט נרדף במשך מאות שנים, וגם משום שזה יוריד את הלחץ לחקירה בינלאומית שעשויה להיות מוטה נגד ישראל.

פרופ' רובי סיבל

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הרבה יותר ציני ממך 13/08/2014 13:28
    הגב לתגובה זו
    אל תעביר את האשמה מערבים לישראל. לתשובתך: אם אתה עדיין חולם את החלום של טיפשי ישראל ו/או אויבי ישראל, אז שתתעורר, כי כן בית דין הוא אנטישמי וכן מאוהב בערבים (בגלל הנפט והשפעה שלהם). פרופסור למשפטים אומר את האמת הכואבת ולא אתה זה שתקבע מה הרמה שלו.
  • 2.
    תחילתה של תקופה בפריורטק - להדק חגורות (ל"ת)
    מייסון 13/08/2014 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ציניקן 13/08/2014 12:51
    הגב לתגובה זו
    כמבון, שהרי כל בית דין הוא אנטישמי, שונא ישראל, מאוהב בערבים... זו רמה של פרופסור למשפטים ?
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.