עובד שנקבע לגביו שנטש את מקום העבודה לא חויב בפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת משום שהמעסיקה לא פנתה אליו בדרישה לשוב לעבודתו ולא התריעה בפניו כי עליו לתת הודעה מוקדמת של חודש מראש
העובדות
-----------
אלכס ספיבק (להלן: "העובד") עבד כמנהל סניף בחברת מידף שירותי קייטרינג ואירוח בע"מ (להלן: "המעסיקה") כ- 6 שנים. המעסיקה הנה חברה המפעילה מספר חנויות לממכר משקאות, חטיפים, מזון מהיר, חולצות ומזכרות. העובד חדל מלהתייצב לעבודה ולאחר 3 חודשים המציא אישור על ביקור אצל רופא משפחה.
בין הצדדים התגלעה מחלוקת ביחס לנסיבות סיום עבודתו של העובד.
העובד טען, כי הפסיק להתייצב לעבודתו בשל מצב נפשי קשה, שפרץ עקב לחצים בעבודה ושינויים ארגוניים. לטענתו הוא הודיע, כי אין הוא יכול להתייצב לעבודה לסמנכ"ל המעסיקה וקיבל את הסכמתו.
העובד לא הציג כל אישור רפואי עדכני מכל אותה תקופה אולם, צרף אישור על ביקור אצל רופא משפחה שניתן בדיעבד ובו נרשם, כי לדעת הרופא, העובד לא יכול היה לעבוד.
לטענת העובד, לאחר שלושה חודשים רצה לשוב ולחזור לעבודתו אולם המעסיקה התנתה זאת בכך, כי תנאי העסקתו ישונו ויורעו. העובד לא הסכים לכך ולמעשה, יש לראותו כמי שפוטר מעבודתו ולאור האמור, כמי שזכאי לתשלום פיצויי פיטורין, חלף הודעה מוקדמת ופיצויי בגין פיטורין שלא כדין.
המעסיקה טענה, כי העובד החליט על דעת עצמו שלא להתייצב לעבודתו, ללא קבלת אישור ממנה או הצגת אישור רפואי. וכי בנסיבות אלו יש לראות את התובע כמי שהתפטר מעבודתו בנסיבות בהן אין הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורין.
פסק הדין
------------
אי זכאות לפיצויי פיטורים - בהתאם להלכה הקובעת , "כשמדובר בפיטורים, מוטל נטל ההוכחה על הטוען לקיומם" (דב"ע נו/3-201 שמש ירושלים בע"מ נ' מאיר ניסימיאן, לא פורסם, ניתן ביום 25/6/97);
התמונה שעלתה מהראיות שהובאו הנה, שהעובד חדל להתייצב לעבודתו ולא העביר לנתבעת אישור מחלה מאותו היום. העובד לא הביא לעדות את מנהל המעסיקה לשם הוכחת טענת ההודעה שלכאורה מסר.
העדר מסמך בו המעסיקה מבקשת מהעובד לחזור לעבודתו אין בו כדי לקבוע כי העובד פוטר על ידי המעסיקה.
בנסיבות אלו נקבע כי עצם העובדה שהעובד שהה בביתו תקופה כה ארוכה, כ - 3 חודשים, ללא כל אסמכתא שהעביר לנתבעת מעידה על כך שהעובד למעשה נטש את עבודתו. על כן נדחתה תביעתו לתשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
אי זכאות לדמי מחלה - כמו כן, נקבע שגם את האישור הרפואי שצרף העובד לכתב הטענות אין לראות כאישור מחלה כדין. נוסח האישור מעלה כי מדובר ב"אישור רפואי" שניתן לתובע על ידי מומחה ברפואה פנימית ולא רופא פסיכיאטר. נכתב בו כי העובד מתלונן כי הוא נמצא במשבר נפשי מזה שלושה חודשים וכן, במכתב אשר נכתב על ידי המומחה הרפואי אשר ניפק את ה"אישור הרפואי" לב"כ המעסיקה נאמר באופן מפורש, כי אין מדובר באישור מחלה אלא באישור רפואי בלבד וכי העובד הופנה לבירור פסיכיאטרי.
העובד לא התייצב לעבודתו משך שלושה חודשים, אין מדובר בתקופה של ימים ספורים ועל כן, אין זה מתקבל על הדעת, כי יש לאשר לתובע תקופה זו כתקופת עבודה וכתקופת מחלה בהעדר כל מסמך או אישור רפואי אותנטי. על כן נקבע כי אין העובד זכאי לתשלום דמי מחלה.
אי מתן הודעה מוקדמת נדחתה טענת המעסיקה לגבי זכאותה לקיזוז ההודעה המוקדמת לה הייתה זכאית מאת העובד. למרות שנקבע, כי העובד התפטר מעבודתו ולמעשה נטש את מקום עבודתו, בית הדין סבר, כי בנסיבות העניין, היה על המעסיקה לפנות אל העובד ולדרוש ממנו לשוב לעבודתו ולהתריע בפניו, כי עליו ליתן לה הודעה מוקדמת כדין של חודש מראש.
פדיון חופשה - לאחר ששקל את טענות הצדדים בנושא, קבע בית הדין כי יש לחשב את ימי החופשה ודמי החופשה המגיעים לתובע לפי אחוז המשרה השנתי של העובד. בית הדין כפל את אחוז המשרה השנתי עבור כל אחת מהשנים (3 שנים +שנה שוטפת) במכסת ימי החופש ברוטו על פי חוק לאותה שנה. שווי יום חופש נקבע לפי שווי יום עבודה בן 8 שעות, ותעריף השעה ששולם לתובע בעת סיום עבודתו.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
