קבלת ערעור מע"מ בשל קיומו של השתק שיפוטי

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר ע"מ 56242/12 יוקס בע"מ נ' מנהל מע"מ טבריה

בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את טענת המערערת, שלפיה רשויות מע"מ מנועות מלטעון טענה עובדתית אחת במסגרת ההליך הפלילי וטענה עובדתית אחרת במסגרת ההליך האזרחי. לאור האמור התקבל הערעור.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

------------------------------------------------------

נגד המערערת, מנהלה וכן נאשמים נוספים הוגש כתב אישור פלילי, שבגדרו נטען כי במספר מועדים שונים מכרו המערערת ומנהלה ללקוח בשם מונדר בדיר מוצרי דלק בכמות של לפחות שישה מיליון ליטרים. לפי עמדת המדינה בהליך הפלילי, להבדיל מהמערערת ומנהלה, מונדר השמיט את מכירת הדלק בדיווחיו התקופתיים לרשויות מע"מ, ואילו המערערת דיווחה על מכירותיה, אך לעניין חלק ממכירותיה למונדר היא הנפיקה חשבוניות מס על שם "לקוח" אחר, כך שאף על פי שדיווחה על הכנסותיה במלואן היא סייעה למונדר להשמיט הכנסות מדיווחיו. על כן בסופו של דבר הואשמו המערערת ומנהלה רק בכך שסייעו למונדר להתחמק מתשלום מס, ולא בכך שהשמיטו מס בעצמם.

לשיטת המערערת, המשיב אינו רשאי לטעון במסגרת ההליך האזרחי כי הושמטו עסקאות מדיווחי המערערת, שעה שבמסגרת ההליך הפלילי הבהירה המדינה כי לא הושמטו עסקאות מדיווחי המערערת.

דיון

-----

מקום שבו המדינה הבהירה בעצמה בצורה הברורה ביותר כי המערערת ומנהלה לא השמיטו בתקופה הרלוונטית את ההכנסה מדיווחיהם התקופתיים, ממילא מתבקשת המסקנה כי הוציאו חשבוניות מס אך לא על שם מונדר אלא על שם לקוחות אחרים. בנסיבות אלו נראה שאין זה צודק לאפשר למדינה לטעון כעת במסגרת ההליך האזרחי כי המערערת ומנהלה השמיטו עסקאות מדיווחיהם לרשויות מע"מ. מדובר למעשה בטענות עובדתיות סותרות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת, על כך המשתמע מכך מבחינת דיני ההשתק השיפוטי. אשר על כן, אין מנוס לקבוע כי המדינה מושתקת מלטעון בהליך דנן שהושמטו עסקאות מדיווחי המערערת, שעה שבמסגרת ההליך הפלילי הבהירה המדינה בתשובה לטענת נאשם אחר כי לא הושמטו עסקאות כאמור.

תוצאה

--------

הערעור התקבל. לא נעשה צו להוצאות, בין היתר לאור איחור המערערת בהעלאת טענת ההשתק השיפוטי.

בבית המשפט המחוזי בנצרת

לפני כב' השופט ע' עיילבוני

ניתן ב-6.3.2014

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".