היבטי המיסוי וניהול תקין בגין חלוקת מלגות על ידי עמותה לאברכים ולנזקקים
חלוקת מלגות על ידי עמותה נבחנת הן במישור הניהול התקין של העמותה והן במישור המיסויי מצד מקבל המלגה.
שאלה:
__________
עמותה מחלקת מלגות בתחומים הבאים: דתות (מלגה לאברכים) ורווחה (מלגה לאוכלוסייה נזקקת). הסכום ניתן כתמיכה לאוכלוסיות השונות. מהו גובה סכום המלגה שמותר לעמותה לחלק לפי חוק? האם מעל סכום מסוים העמותה מחויבת בתשלום מס? האם הנתמך חייב בתשלום מס מעל גובה מסוים של מלגה והאם ישנה מגבלה כלשהי מטעם הרשויות השונות (רשם העמותות, מס הכנסה, ביטוח לאומי)?
תשובה:
__________
חלוקת מלגות על ידי עמותה נבחנת הן במישור הניהול התקין של העמותה והן במישור המיסויי מצד מקבל המלגה.
ככלל, לא קיימת בחוק הגבלה בנוגע לסכום המלגה שעמותה יכולה לחלק לצורכי לימוד, סעד, רווחה ועוד. מבחינת הניהול התקין של העמותה חלוקת מלגות או תמיכה באשר היא חייבת להיות חלק ממטרותיה המוצהרות של העמותה, להינתן על פי קריטריונים ברורים הקבועים מראש באופן שוויוני, ללא אפליה או ניגוד עניינים תוך קביעת הליך מסודר בקשר להגשת בקשה למלגה, וקיומם של גופים בתוך העמותה לשם בחינת בקשת המלגות, אישורן, ועדת ערר במקרים הרלוונטיים וכן בקרה על תשלום לאדם שלו הן מיועדות. יצוין כי מבחינת כללי ניהול תקין חל איסור על עמותה לשלם במזומן אלא באמצעות צ'קים, וככל שמדובר במלגה לאדם ספציפי ראוי כי הצ'ק יהיה למוטב בלבד.
מבחינת היבטי המס, בעבר נבחן נושא של מלגות בכלל ומלגות לאברכים בפרט בוועדות מקצועיות של רשות המסים (ועדת פסיקה 7). בתיקון 175 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") נקבעו הוראות בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה בקשר למלגות לימודים ומחקר אשר יינתן בגינן פטור. מהשאלה לעיל עולה כי אין עסקינן במלגות לסטודנט או לחוקר בקשר ללימודים או למחקר.
העיקרון העומד מאחורי החלטה אם למסות את מקבל המלגה הוא אם קיימת תמורה או זכות למשלם המלגה מאת המקבל - או אז תהא המלגה חייבת במס אם מכוח סעיף 2(2) לפקודה ואם מכוח סעיף 2(10) לפקודה. מלגה לאברכים הלומדים לשם שמיים אשר לעמותה אין חובה לשלם להם את המלגה, והאברכים אינם מחויבים ללמוד ויכולים לפרוש מהלימודים בעל עת ולא מתקבלת מהם כל תמורה לעמותה - לא תהיה חייבת במס. מלגה פטורה ממס מסוג זה עדיין צריכה להיות סבירה ולא יכולה להיות בבחינת פתח לתשלום סכומים גבוהים. אומדן לסבירות המלגה הוא שהמלגה תהיה עד סכום ההכנסה במדרגת מס ראשונה שאינה מחויבת במס לאחר מתן נקודות זיכוי. יש לדווח לרשות המסים על כספי תמיכה מסוג זה בטופס 1217 במסגרת הדוח השנתי. האמור לעיל חל גם על מלגות לשם קיום שלא מתקבלת בגינם כל תמורה לעמותה מאת המקבל.
לעומת זאת, מלגה לאברכים בעבור שיעורי עזר שהם נותנים, בעבור עבודות מנהל, הוראה, כתיבת מחקר, חיבורים תורניים או שירות אחר במסגרת העמותה או מטעמה למוסדות אחרים - היא הכנסת עבודה החייבת במס לכל דבר ועניין.
ככל שמדובר במלגה החייבת במס בידי מקבלה, חלה חובה על העמותה לנכות מס במקור. ככל שמתקיימים יחסי עובד מעביד יש לדווח ולשלם דמי ביטוח לאומי בהתאם.
יצוין כי מבחינת ניהול תקין, רשם העמותות דורש בנוגע למלגות לאברכים לשם שמיים כי תנוהל מערכת נוכחות של האברכים וחובת לימוד בפועל שלהם, שלא יתקיימו יחסי עובד מעביד וכי סכום המלגה יהיה סביר בדומה לעמדת רשות המסים לעיל. מובן שכל מקרה ייבחן לגופו ועל פי העניין ייתכן שתהיה הצדקה לסכומים גבוהים יותר. רישום כאמור של מקבל התמיכה, מספר הנפשות במשפחה וכדומה נדרש גם בקשר למלגות קיום לאנשים נזקקים.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
