"חוק הלוביסטים יבטל את תופעת הסוכנים הסמויים של הטייקונים בכנסת"

ח"כ הכנסת הטריה, עדי קול, ממפלגת יש עתיד הגישה אתמול (א') את חוק הלוביסטים כהצעת החוק הראשונה של מפלגת 'יש עתיד'. "הגיע הזמן לנתק את הקשר בין הון לשלטון"
יעל גרונטמן | (2)

העבודה הפרלמנטרית מתחילה עם הצעת חוק שמכוונת לבטן הרכה של הטייקונים - הלוביסטים הפועלים בשמם בכנסת. ח"כ הכנסת הטריה, עדי קול, ממפלגת יש עתיד הגישה אתמול (א') את חוק הלוביסטים כהצעת החוק הראשונה של מפלגת 'יש עתיד' וטענה "הגיע הזמן לנתק את הקשר בין הון לשלטון".

סערת הלוביסטים שפרצה בתקשורת לפני כשנה הייתה אמורה לשנות את כללי המשחק - אך כלום לא השתנה. חוק הלוביסטים שהוגש כעת כהצעת חוק מגדיר כללים נוקשים וקנס כספי כבד לעוברים על החוק. לדברי ח"כ קול: "החוק יבטל את תופעת הסוכנים הסמויים של הטייקונים בכנסת".

ההצעה קובעת לראשונה כללי רגולציה מחמירים לפעילות הלובינג בישראל: "לא ייתכן כי העצה הראשונה והכי נפוצה שמקבלים חברי כנסת חדשים היא - היזהרו והישמרו מלוביסטים. הגיע הזמן לשינוי כללי המשחק ולהפרדה מוחלטת בין הון לשלטון", אמרה קול. לדבריה, על נבחרי הציבור לדאוג לאינטרס הציבורי, ולנתק עצמם מבעלי הון וגורמי כוח חיצוניים ואינטרסנטיים.

הצעת החוק קובעת כי פעילות הלוביסטים בישראל תהייה שקופה לציבור, תכלול הגשת דוחות תקופתיים ליו"ר הכנסת, תחייב הצהרה מקדמית הכוללת את תחומי העניין בהם יעסקו הלוביסטים ותרחיב את הגדרתם גם לפעילות הלובינג הנעשית מול חברי הממשלה והדרג המנהלי הבכיר ברשות המבצעת.

בנוסף, ההצעה קובעת תקופת צינון של שנה וחצי לח"כים, שרים ופקידים בכירים במגזר הציבורי, ומציבה קנס כספי של עד-50,000 שקל, לעוברים על החוק: "החוק יבטל את תופעת הסוכנים הסמויים של הטייקונים בכנסת ויעמיד את האזרח בראש סדר העדיפויות של נבחרי הציבור", אמרה קול.

על הצעת החוק של ח"כ קול חתמו חברי הכנסת רבים מסיעת "יש עתיד" וביניהם: עופר שלח, יעל גרמן, יעקב פרי, בועז טופורובסקי, פנינה תמנו שטה, רונן הופמן, מאיר כהן, מיקי לוי ועוד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    LOL 11/02/2013 10:44
    הגב לתגובה זו
    אריסון וכו זה פחות ממנת פלאפל. תוסיפו עוד כמה אפסים אחרת החוק לא יהיה שווה כלום
  • 1.
    התחלה יפה !! (ל"ת)
    אבי 11/02/2013 09:51
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי