20 שנה לעלייה מבריה"מ: ערוץ 9 ישדר סדרת תעודה מקורית לציון האירוע

מנכ"ל ערוץ 9 ביים סדרה שעקבה אחרי עשרות משפחות יוצאות ברית המועצות, בעקבות העלייה הגדולה של תחילת שנות ה-90. בין המרואיינים: גורבצ'וב
שמרית ספקרו | (1)

ערוץ 9 ישדר החודש סדרה תיעודית חדשה 'אחרי 20 שנה' בבימויו של מנכ"ל הערוץ לאוניד בלחמן. הסדרה בת 8 הפרקים, תציין תאריך היסטורי משמעותי - 20 שנה לעלייה הגדולה מברית המועצות.

'אחרי 20 שנה' היא בת 8 פרקים בני 60 דקות כל אחד, ושידורה יתחיל ב-24 לחודש ב-20:00. בהפקת הסדרה היה מעורב גם אבי ארמוזה.

הסדרה עוסקת בגורלן של עשרות משפחות ובניתוח תהליכי קבלת ההחלטות בקרב אנשי הציבור בישראל וארה"ב להעלאת יהודי ברית המועצות לארץ. חלקה הראשון של הסדרה מתאר את התקופה שקדמה לעלייה ואת ההשפעות והגורמים למהלך. בחלק השני תעקוב אחר אותן משפחות בתהליך הקליטה וההתאקלמות בארץ, החל מהעלייה ועד היום, 20 שנה אחרי.

בלחמן עקב אחרי עשרות משפחות יוצאות ברית המועצות, ובנוסף יציג קטעי ארכיון עם תמונות ומסמכים אותנטיים מהתקופה, החושפים את תהליך התפרקות הענק הקומוניסטי ונפילת מסך הברזל. בסדרה מרואיינים נשיא ברית המועצות לשעבר מיכאל גורבצ'וב , נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו והשגריר הראשון של ישראל בברית המועצות אריאל לוין.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כותרת מרתקת: 20 שנה ב-20 שניות (ל"ת)
    21/12/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.