"אמיל גרינצווייג לא נקי, אמיל גרינצווייג היה צריך לשבת מאחורי סורג ובריח". הדובר יונה אברושמי, רוצח שהשתחרר לאחרונה מ-27 שנות מאסר על רצח אותו אמיל גרינצווייג בהפגנת "שלום עכשיו" (שארגנתי אני), ופציעת 8 מהמפגינים. רוצח, שבשל התנהגותו האלימה גם בכלא סרבו 3 ערכאות משפטיות לקצר את מאסרו בשליש. ואותו הרוצח יורק את הארס בחדשות ערוץ 2 - ללא תגובה.

הנשוא - אמיל גרינצווייג ז"ל, חברי, סטודנט לתואר שני בפילוסופיה, שהשתחרר מלחימה כצנחן במלחמת לבנון הראשונה והצטרף להפגנה חוקית, ברישיון משטרה, בקריאה ליישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית על טבח סברה ושתילה באותה מלחמה.

הכתב - גיא פלג, מחדשות ערוץ 2 (שיילד את הכוכב החדש) חלק איתנו אמש "התלבטויות של המערכת כולה אם לשדר את הראיון", התלבטויות שאחריהן: "החלטנו שראוי לשדר". והמקור - "מעריב", יפרסם ראיון ארוך ביום שישי, אך עורכיו הזדרזו לפרסם קדימון ביום ג': "בזכותי השמאל הישראלי נעלם".

עיתונאות הגונה בסיסית מחייבת לבקש תגובה. כך למדתי כעיתונאי (כתב-עורך ב"מבט" בעבר, והיום עורך "על צד שמאל" מגזין האינטרנט של המרכז-שמאל) וכמורה (לאחרונה בירוחם). הכרחי היה לבקש תגובה מבתו של אמיל, שהתייתמה בגיל ארבע, ומאחיו. ועל "בזכותי השמאל הישראלי נעלם" הכרחי היה לבקש תגובה מאיתנו, חבריו הרבים של אמיל, הנושאים את זכרו וממשיכים בגאווה את מורשתו.

וחשיבה הורית וחינוכית בסיסית - סליחה על הערה "מורית" - מחייבת לחשוב על תגובתו של כל ילד בישראל, שילמד על מורשת הרוצח כ"כוכב נולד", ועל הנרצח כ"לא נקי".

האם בקידוש הרייטניג עם הענקת הבמות התקשורתיות לרוצח, חשבתם, כתבים ועורכים יקרים, גם על חינוך? או אולי תמשיכו בקמפיין, ותציעו להעניק לרוצח פרס ישראל על מפעל חיים?

ואל תשכחו - מחכה לראיון גם יגאל עמיר.

* הכותב הוא מורה בירוחם ומורה-דרך, תושב רביבים, ממייסדי "שלום עכשיו", ומארגן ההפגנה שבה נרצח חברו אמיל גרינצווייג ז"ל.