פסגות על קרדן אן.וי: "הירידה במחיר לא מוצדקת, נוצר 20% דיסקאונט"

בית ההשקעות עידכן את סקירתו לפעילות החברה, לאחר שרשמה צניחה של 14% מחודש ינואר. "מעלים המלצתנו לתשואת יתר במחיר יעד של 23.7 שקל למניה"
לירן סהר | (3)

מחלקת המחקר של פסגות פרסמה היום עדכון למניית קרדן אן.וי, לאחר שמנייתה ירדה בכ-14% מאז סקירתה האחרונה בחודש ינואר.

"מניית החברה ירדה ללא סיבה מיוחדת ונוצר דיסקאונט כלכלי גבוה של כ-20% במחיר המנייה", אומרים בפסגות. החברה מכרה בחודש האחרון, ללא תמורה את הבנק הכושל באוקראינה, עליו תרשום הפסד הון של 30 מיליון יורו אך מנגד לא תיאלץ להזרים מזומנים. בסין מכרה החברה קרקע בפרויקט בו הייתה מעורבת תמורת 31 מיליון אירו וברווח לקרדן של 5 מיליון אירו. "אנחנו רואים בחיוב את המכירה שכן האסטרטגיה של החברה כרגע בסין הינה להתמקד בתחום המרכזים המסחריים ופחות בתחום המגורים, בו קיים חשש מבועה".

בנוסף, אומרים בפסגות, ציינה החברה בכנס משקיעים כי אין בכוונתה להזרים כספים לחברות הבנות וכל חברה תפעל לגייס מימון בעצמה, מה שמפחית את הסיכון ברמת התאגיד. "כוונה זו יכולה לרמז על ביצוע הנפקות (ציבוריות או פרטיות) בחברות בנות שאולי יציפו ערך".

דוחות מעודכנים של חברות ייעוץ נדלן לגבי פולין, אזור הפעילות המרכזי של GTC (ג'י.טי.סי פולין) שעדיין מהווה כשליש משווי הפורטפוליו של החברה, מדווחים על יציבות בביקושים ובשכירויות בשוק המשרדים וצפי לירידת תשואות נוספת בשוק המרכזים המסחריים לצד שמירה על דמי שכירות יציבים.

בפסגות מציינים את הירידה החדה בתשואות האג"ח של החברה הנובעת מהשיפור במצבה הפיננסי ומהחזרת אמון השוק ביכולתה להשיג מימון.

בשורה התחתונה, בפסגות לא רואים סיבה לירידה החדה במניית החברה. "להערכתנו הירידות מהוות נקודת כניסה נוחה לחברה בה קיימים אומנם סיכונים הנובעים מאזורי הפעילות בהם היא פועלת (שקטנו לאחר היציאה מאוקראינה), אך במקביל הפוטנציאל לטווח הארוך בפעילויות אלו גבוה. לאור זאת אנו מעלים המלצתנו לתשואת יתר במחיר יעד של 23.7 שקל למניה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ספיידרמן 21/02/2011 09:24
    הגב לתגובה זו
    עלייה
  • 2.
    שקרנים 20/02/2011 23:52
    הגב לתגובה זו
    בגלל זה הם מכרו היום בשער 1997
  • 1.
    קרדן 20/02/2011 15:00
    הגב לתגובה זו
    קרדן שווה יותר,עיסקה קטנה חיובית שלה תעלה מניה לפחות ל5.9,כי ירדה בסיכונים ועכשיו שוח להרוויח פתוח לפניה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.