סגירה ירוקה בבורסת ת"א: מדד המעו"ף הוסיף 0.5%, גבעות עולם צנחה ב-12%
יום המסחר בבורסה לתל אביב נחתם בעליות שערים של כחצי אחוז, בתמיכת עליות קלות שנרשמות בפתיחת המסחר בבורסות וול סטריט. נראה כי המשקיעים מאמינים כי הנסיגה אתמול הייתה חד-פעמית וכי עונת הדו"חות הכספיות תמשיך לדחוף את שוק המניות צפונה.
עם סגירת המסחר בבורסה, מדד המעו"ף הוסיף 0.45% לרמה של 1,256 נקודות. מדד ת"א 75 טיפס ב-0.49%. מדד מניות הנדל"ן 15 זינק ב-1.3% ומדד מניות היתר 50 הוסיף 0.9%. מחזור המסחר הסתכם היום ב-1.692 מיליארד שקל.
מניות רבות בלטו היום בצד הירוק, בין השאר בתחום הגז והנפט ובסקטור הנדל"ן. שותפות חיפושי הנפט מודיעין יהש הוסיפה 9.8% לערכה, כלכלית ירושלים טיפסה ב-5.9%, אלרוב ישראל עלתה ב-7.7%, הכשרת הישוב טיפסה 9.1%, קולפלנט הוסיפה 6.3% ואלקטרה נדלן עלתה 5.1%. בצד האדום, שותפות גבעות יהש צנחה ב-12% ברקע לפרסום לו"ז הפעילות בשנתיים הקרובות ואולטרה שייפ צנחה ב-8.2%.
"בשוק הנוכחי אין הרבה מציאות אבל גם אין פה בועה", כך אמר יאיר לפידות בראיון ל-Bizportal. "המחירים הם סבירים ובמצב כזה צריך פשוט לשבת על מניות לאורך זמן", הוסיף.
המסחר בעולם
עם סגירת המסחר בתל אביב, בבורסות וול סטריט נרשמו עליות שערים קלות, כאשר מדד S&P 500 הוסיף 0.6%. בבורסות אירופה נרשמו עליות קלות. מדד הפוסטי עלה 0.06% בלונדון, הקאק מטפס 0.34% בפריז והדאקס הוסיף 0.26%.
בינתיים באסיה, הבנק המרכזי של סין הודיע אתמול במפתיע על העלאת הריבית על הפקדונות הבנקאיים ב-0.25%, זאת בפעם הראשונה מאז דצמבר 2007, בצעד שנועד להנמיך את הצמיחה החזקה המלווה באינפלציה גבוהה. העלאת הריבית שלחה את מניות חברות הנדל"ן והסחורות לירידות בולטות. מנגד, מניות הבנקים רושמות תשואת יתר לאור הצפייה כי העלאת הריבית תביא לשיפור המרווחים.
ביפן, מדד הניקיי 225 איבד 1.7% מערכו, בעוד בהונג קונג נסוג מדד האנג סנג ב-0.86%. מנגד, בדרום קוריאה עלה מדד הקוספי ב-0.7%. בסין, המניות הצליחו לרשום בשעות האחרונות למסחר שינוי מגמה ולעבור לרשום עליות שערים.
מניות במרכז
מניות מכתשים אגן נסחרו ברקע להודעה המשותפת של הנהלת אידיבי ונציגות העובדים, כי המשא ומתן למכירת החברה לכימצ'יינה הסינית יוקפא לשבוע, במהלכו תנהל החברה מו"מ אינטנסיבי עם נציגי העובדים על תוכנית התייעלות בחברה.
עוד מכתשים, בבית ההשקעות מיטב מרוצים משיתוף הפעולה בין מכתשים למונסנטו. בעקבות שיתוף הפעולה, האנליסט גלעד אלפר מעריך שעלה הסיכוי שמכירת השליטה לכימצ'יינה הסינית תיעשה במחיר של 21 שקל למניה. בנוסף, אלפר ציין כי במקרה שהעסקה לא תצא לפועל, שיתוף הפעולה יבלום את נפילת המניה.
חברת מבטח שמיר הודיעה אתמול על מכירת חלקה בתנובה. עם זאת, המניה נמצאת בהשעיית מסחר במשך כחמישה חודשים מכיוון שלא פרסמה את הדו"חות הכספיים של תנובה. עם זאת, עדיין קיימות דרכים להיחשף למניה ולעסקה.
חברת די.אן.איי ביומד הודיעה אתמול (ג') על קבלת הזמנה ראשונית מחברת פייזר בסין בהיקף של מאות אלפי דולרים. המפיץ הבלעדי של החברה בסין יספק עשרות מערכות אולטרה סאונד מסוג לבדיקה של צפיפות העצם. מניות החברה זינקו אתמול ב-31.6%.
אחרי שמניותיה הספיקו לזנק בלא פחות מ-77% מתחילת אוקטובר, הודיעה מאוחר אמש (ג') חברת אולטרה שייפ כי דירקטוריון החברה החליט לבצע גיוס הון לחברה בדרך של הנפקת זכויות.
מניית גולף נסחרה ברקע להודעת רשת חנויות הבגדים כי חתמה על הסכם לרכישת פעילות מוצרי האופנה של המותג "Blue Bird" תמורת 12 מיליון שקל.
שותפות חיפושי הנפט גבעות יהש איבדה גובה במסחר לאחר שפרסמה לו"ז ממנו עולה כי הפקה מסחרית בבאר 'מגד 5' מתוכננת רק בחודש נובמבר 2012.
מניות גולדן אקוויטי זינקו היום (ברשימת השימור) בשיעור חד של 20.3% ברקע לחשיפת Bizportal כי פעילות ניכיון הצ'קים של האחים נאווי צפויה להיכנס לשלד לאור הפסדים לצרכי מס של חברת גולדן אקויטי - הנאמדים בכ-195 מיליון שקל.
מניות פרטנר וסקיילקס נסחרות היום ברקע להודעת סקיילקס על מחזור החוב. החברה התחייבה לרכוש ממחזיקי האג"ח הקיימות (סדרה ג') של החברה עד חצי מיליארד שקלים ערך נקוב, בתמורה להנפקה של עד 540 מיליון שקלים אג"ח סדרה ו'.
חברת אודיוקודס פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות. החברה סיכמה רבעון שלישי מוצלח עם עלייה של 19% בהכנסות ל-38.8 מיליון דולר ורווח נקי של 2.9 מיליון דולר.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg)