השקעה מוצלחת: עזריאלי מורווח כבר כ-500 מיליון שקל על השקעות בלאומי
איש העסקים הותיק, דוד עזריאלי, יכול בהחלט לטפוח לעצמו על השכם ולהסתכל במראה בסיפוק רב. חודשים ספורים לאחר שיאו של משבר היסטורי, כאשר השוק עדיין מלקק את פצעיו מקריסתם של ענקי בנקאות המונשמים על ידי תוכניות ממשלתיות אגרסיביות וכשהפסדי עתק ומחיקות בהיקף של טריליוני דולרים מרחפים כעננה מאיימת על הבנקים ברחבי העולם, ניצב עזריאלי לבדו בהתמודדות על המכרז לרכישת מניות בנק לאומי.
עזריאלי שנחשב בשוק כאיש עסקים שקול ושמרן היה המתמודד היחידי שנשאר במכרז לרכישת המניות בו העמידו קרנות סרברוס גבריאל למכירה 5% ממניות לאומי. כרישים גדולים, שבפרוטפוליו ההשקעות שלהם נמנות לא פעם עסקאות עתירות סיכון, משכו את רגליהם מאותו מכרז בטענה שהמחיר גבוה מדי והזמן לא מתאים.
קרנות סרברוס גבריאל, רכשו 10% ממניות בנק לאומי מהמדינה במכרז שנערך בסוף 2005, וזאת תמורת 17.5 שקל למנייה. הקרנות ביקשו להיפטר מאחזקתם בבנק בעקבות קשיי נזילות שנבעו מהמשבר במגזרי הרכב והמשכנתאות בארה"ב ומהונאת הענק של מיידוף שהסבו הפסדים משמעותיים.
תמורת סכום של 736 מיליון שקלים קיבל עזריאלי 4.83% ממניות הבנק. רכישת המניות בוצעה בשער של 10.5 שקלים למנייה שהיה שער הסגירה של מניית לאומי ערב העסקה ושיקף שווי שוק של 15.5 מיליארד שקל. חשוב לזכור כי רק חודשיים קודם נאמד שווי הבנק בקצת למעלה מ-8.5 מיליארד שקלים ובמהלך זמן זה השלימה המנייה תהליך התאוששות של 55%.
היום נסחרת לאומי סביב שער של 18 שקלים למנייה ובשווי שוק של 26.5 מיליארד שקל. נתחו של עזריאלי בבנק שווה היום 1.3 מיליארד שקל כאשר סך הכל על השקעתו שילשל עזריאלי לכיסו סכום נכבד של למעלה מ-532 מיליון - תשואה יפה של כ-72%. מספר שבועות לאחר רכישת הנתח של בנק לאומי השלים עזריאלי גם את רכישת 20% ממניות לאומי קארד מידי הבנק תמורת 360 מיליון שקל.
"השקעה ארוכת טווח"
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
