כלל ביוטכנולוגיה מדווחת: רווח נקי של 19 מיליון שקל ברבעון השלישי
חברת כלל ביוטכנו ממשיכה להציג תוצאות עסקיות חזקות. החברה, חברת השקעות הפועלת בתחום מדעי החיים, מדווחת היום על התוצאות הכספיות לרבעון השלישי של שנת 2009.
בשורה התחתונה רשמה החברה ברבעון רווח נקי בסך 19 מיליון שקל, זאת בהשוואה להפסד נקי של 10 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-82 מיליון שקל.
נזכיר כי בחודש ספטמבר 2009 השלימה כלל ביוטכנולוגיה גיוס הון בהיקף של 40 מיליון שקל מגופים בקבוצת מגדל ביטוח. לאחר העסקה האמורה מגיעה יתרת הנכסים הנזילים שבידי החברה, נכון לסוף הרבעון, ליותר מ-200 מיליון שקל.
במהלך הרבעון דיווחה כלל ביוטכנולוגיה על מספר התפתחויות משמעותיות בחברות המוחזקות שלה. מדיוונד (56%) סיימה בהצלחה Phase III במוצר המוביל שלה, להטרייה של כוויות. התוצאות קבעו כי הושגה יעילות בעלת מובהקות סטטיסטית גבוהה ביעדי הניסוי העיקריים ולפיכך החלה מדיוונד בהערכות להגשת בקשה לרישום התרופה באירופה.
חברת די פארם (47%) השלימה הנפקה פרטית וציבורית במסגרתה גויסו כ-85 מיליון שקל. בעקבות השלמת הגיוס רשמה כלל ביוטכנולוגיה רווח בסך 31 מיליון שקל. די פארם צפויה להתחיל ניסוי קליני Phase III בדצמבר 2009. לפני מספר ימים די פארם הודיעה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Wanbang Biopharmaceuticals הסינית במסגרתו תממן WB ניסוי Phase III בסין בתמורה לזכויות הפצה במדינה. כמו כן, תשלם WB תמלוגים משמעותיים מן המכירות ו-25.5 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך.
אחזקה מרכזית נוספת, קיורטק (42%), הרחיבה את כמות הניסויים הקליניים אותם היא מנהלת. במהלך הרבעון החלה קיורטק בטיפול בחולים ראשונים במסגרת ניסויי Phase II בשלוש אינדיקציות נוספות (סרטן המעי הגס, חולי צהבת C, וסרטן כבד). כלל ביוטכנולוגיה רכשה תמלוגים המגיעים למור יישום מחברת קיורטק. תוספת זו להחזקות החברה בקיורטק, תאפשר לכלל ביוטכנולוגיה להנות מהכנסות נוספות גם במקרה של רכישת קיורטק במלואה על-ידי טבע.
חברת אנדרומדה (90%) סיימה בחודש אוגוסט 2009 את גיוס החולים לניסוי Phase III באירופה (457 חולים). בנוסף, הגישה החברה בחודש יולי 2009 בקשה ל-FDA לביצוע ניסוי Phase III נוסף מאמת. בישראל החל ניסוי המשך בחולים שסיימו שנתיים טיפול בתרופה.
חברה נוספת בה מחזיקה כלל, פוליהיל (35%) , נמצאת במגעים עם חברות פארמה ובכללן גם מספר חברות המתמחות בתחום ריפוי פצע לצורך בחינת שיתופי פעולה מסוגים שונים. זאת בעקבות קבלת דוח ביניים של הניסוי המרכזי אותו עורכת פוליהיל המצביע על יעילות מובהקת סטטיסטית של המוצר בכל היעדים שנקבעו לניסוי ועל היעדר תופעות לוואי. פוליהיל עתידה לסיים את הניסוי בשבועות הקרובים.
ראובן קרופיק, מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה, ציין כי "תוצאות הפעילות ברבעון מצביעות על הישגים מצויינים בכל מישורי העשייה: מחקר ופיתוח, קליניקה, פיתוח עסקי ותוצאות עסקיות. גולת הכותרת של הפעילות היתה הגעתה של מדיוונד לשלב הנדיר בישראל של סיום Phase III מוצלח. כלל ביוטכנולוגיה רשמה התקדמות נאה נוספת בדרכה לבניית ערך וקידום מטרותיה העסקיות".
נציין כי לכלל אחזקות גם בחברות ביוקנסל (23%), אפוסנס (4%), ביוקיין (33%) טרומבוטק (40%), ובריינטקט (24%).
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
