כלכלני הפועלים על שטראוס: המניה מתומחרת כראוי, המלצת "תשואת שוק"
כלכלני בנק הפועלים עדכנו היום את סקירתם על מניות חברת המזון שטראוס. האנליסט משה סני מציין כי שטראוס צירפה לפעילותה לאחרונה את חברת "תנה תעשיות", בעלת המותג תמי 4. לפי דיווחי שטראוס, הציגה תנה צמיחה נאה במהלך הרעונים האחרונים ורווחיותה עמדה בשיעור גבוה משמעותית מזו של קבוצת שטראוס.
לפיכך, "אנו מעריכים כי תנה תתרום לרווחיות שטראוס כבר בטווח הזמן הקצר. בטווח הזמן הבינוני- ארוך טמון פוטנציאל משמעותי לניצול יתרונות סינרגטיים עם חלק מפעילויות שטראוס. מוצרי "תמי 4" מופצים לכ- 200 אלף בתי אב בישראל, תשתית המאפשרת לה, להערכתנו, לבסס מערכת יחסים ממושכת עם בתי אב אלה ושימוש בפלטפורמה זו להפצת מוצרים נוספים או משלימים".
פעילות החברה בישראל הציגה במהלך הרבעונים האחרונים קושי בקצב צמיחת הכנסותיה, בעיקר בשל ההאטה בקצב הצמיחה של ענף המזון בישראל. עם זאת, נרשם שיפור מרשים ברווחיות הפעילות. סני מעריך כי רווחיות זו תישמר ברמתה הנאה הנוכחית, לאור צעדי הייעול שננקטו בשנים האחרונות ובשל צפי להמשך ריבוי מבצעים, הנחות ופעילויות קידום מכירות.
במהלך החודשים האחרונים נרשמה התייקרות של חלק מחו"ג המשמשים את החברה. המשמעותית שבהם, להערכת סני, היא התייקרות פולי הקפה הירוק במונחי מטבע מקומי (בהתאם למטבעות הפעילות בשווקים השונים). "התייקרויות אלה צפויות להקשות על רווחיות שטראוס".
במהלך הרבעונים האחרונים הציגה פעילות הקפה צמיחה נאה במונחי מטבע מקומי, אולם שינויי שערי חליפין שחקו את הכנסותיה השקליות. רווחיות פעילות הקפה צפויה לקבל עידוד ממגמת התחזקות המטבעות המקומיים מול הדולר בטווח הקצר. יחד עם זאת, סיכוני החשיפה המטבעית למדינות המתפתחות מהווים מקור לאי וודאות מסויימת בנוגע לפעילות זו. בשורה התחתונה, אומר סני, "המשך הגידול במשקל הכנסות הקפה מסך הכנסות שטראוס צפוי אף הוא להכביד על רווחיות הקבוצה, לאור הרווחיות הנמוכה יחסית המאפיינת פעילות זו כיום".
המפעל החדש של סברה בארה"ב צפוי להתחיל את פעילותו בתחילת שנת 2010. להערכת כלכלני הפועלים, מהלך זה מהווה צעד נוסף בפיתוח סברה, שלה פוטנציאל רב. סברה תמשיך להציג שיעורי צמיחה גבוהים ברבעונים הקרובים.
בשורה התחתונה אומר סני כי בחינת חברות בינלאומיות מובילות מתחום פעילותה של שטראוס גרופ מעלה, כי שטראוס נסחרת על פי מכפילי רווח עתידי ו-PEG גבוהים יחסית. עם זאת, "אנו מעריכים כי הדומיננטיות של שטראוס בישראל ובחלק משמעותי משוקי היעד שלה יחד עם פוטנציאל הגידול ברווח לאור הקמת חברת המים מצדיקים מכפיל זה. נציין גם, כי בפני החברה והענף בו היא פעילה עומדים עדיין אתגרים לא פשוטים. לפיכך, הערכתנו היא, כי מניית שטראוס מתומחרת כראוי".
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים.
ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.
מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?
אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית.
עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית.
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- מפחידים אותנו שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל – זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומי שלא גידר עד עכשיו?
להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא
מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.
