מה השלב הבא? מס על יתרות זכות בבנק ...
משרד האוצר, לקחו את המשבר צעד אחד קדימה יותר מידי. לפעמיים כשמוסיפים לתבשיל יותר מידי תבלינים, התבשיל נהרס ועל זה כבר אמרו חז"ל כל המוסיף גורע....
רשימה הגזרות על הציבור מביאה רבים להרים גבה, שמא מישהו במשרד האוצר השתגע. משרד האוצר מנסה בדרך לא דרך "לכסות" את הגירעון הבא אלינו "לטובה" .
מה ברשימה
קיצוץ מענקי הלידה, הקפאת הגמלאות לנכים, קיצוץ של 50% בתמיכות בקרנות הביטוח הלאומי, שלילת מענק הפטירה ממקבלי קצבאות זקנה ושאירים, הגבלת קצבאות השאירים, חיובים על ימי אשפוז, ביטול המענק המשלים לסל הקליטה, שינוי בכללי הסיוע בשכר דירה, ביטול מחצית נקודת הזיכוי לאישה עובדת ללא ילדים, ביטול הרחבת תוכנית מס הכנסה שלילי, העלאת שכר הלימוד , קיצוץ שכר הטרחה לעורכי דין , ועוד...
ובכלל שמביטים על התקופה האחרונה, מישהו במשרדי הדוברות הן של בנק ישראל והן של משרד האוצר, עובד יום וליל בכדי להמטיר שלל הודעות כלכליות. לפעמים עדיף לא לדבר כל כך הרבה ולגשת לעשייה.
זו לא הדרך, הגלגלים עובדים באופן פשוט מאוד, הקטנת כספי הציבור בכיס תביא להורדת הצריכה שתביא להורדה בהכנסה במיסים, כשאני למדתי כלכלה, אלה היו הם חוקי הבסיס, צריכה, צמיחה ושאר הגלגל.
משהו היה חסר, משהו התפקשש שם... עשרות טורי ביקורת נכתבו אודות תוכנית " בלימה ותנופה", עשרות גינוני בעד ונגד, אך כאשר צפיתי במסיבת העיתונאים שערכו במשרד האוצר, הייתי בטוח שאני צופה במערכון של ארץ נהדרת. בניתוח הוחסר פרט מהותי ביותר: ההתייחסות לפן הכלכלי החשוב של " כוח הקניה " , דבר המעיד כי גם כעת לאחר פרסום הגזרות ניסיון האוצר לשכוח כוח הקניה לא יצלח. "כוח הקניה" הוא החשוב מכל מהכוחות החזקים שמניעים את הכלכלה.
נדמה שבאוצר עברו למצב של הכול או כלום וכל האמצעים כשרים. המטרה: שימוש במשבר על מנת להביא סנקציות נוספות לידי לגיטימציה ותמיכה ציבורית. הבעייתיות: מה יהיה בשלב הבא? מס על יתרות זכות בבנק? תשלום למדינה על כל ילד?
הפיתרון
גרעון הוא לא שד שלא מוכר למדינת ישראל, יראת אנשי האוצר היא זו העומדת לרועץ בהחלטותיהם. האפשרויות העומדות בפני האוצר גיוס הון בעולם בסביבת ריבית נמוכה, בעת הגעה לנקודת "אין מוצא" היא גביית מס גורף על הציבור באופן אחיד למשך שנה ובמידת הצורך אף לתקופה ארוכה יותר, ובנוסף מס על מוצרי הצריכה שאפשריים רק לעשירון העליון .
לסיכום , אפקט ביבי התמוסס, רבים האמינו שביבי הוא האיש הנכון לכס האוצר אך אפקט ביבי התמוגג כלא היה. העליות בשוק אומרות שהבורסה צופה מצב כלכלי של שנה קדימה, התנהגות המניות בזירת המסחר מראה כיום על יציאה מן "המשבר" כבר בשנה הבאה. כעת יגיעו הציניקנים, כשאני ביניהם שיאמרו כי המשבר הכלכלי איננו כה עמוק והתעצמותו נבעה בשל כשל תפקודי במספר סקטורים חופפים.
מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
