מה השלב הבא? מס על יתרות זכות בבנק ...

נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על גזרות האוצר
נתי לייזר |

משרד האוצר, לקחו את המשבר צעד אחד קדימה יותר מידי. לפעמיים כשמוסיפים לתבשיל יותר מידי תבלינים, התבשיל נהרס ועל זה כבר אמרו חז"ל כל המוסיף גורע....

רשימה הגזרות על הציבור מביאה רבים להרים גבה, שמא מישהו במשרד האוצר השתגע. משרד האוצר מנסה בדרך לא דרך "לכסות" את הגירעון הבא אלינו "לטובה" .

מה ברשימה

קיצוץ מענקי הלידה, הקפאת הגמלאות לנכים, קיצוץ של 50% בתמיכות בקרנות הביטוח הלאומי, שלילת מענק הפטירה ממקבלי קצבאות זקנה ושאירים, הגבלת קצבאות השאירים, חיובים על ימי אשפוז, ביטול המענק המשלים לסל הקליטה, שינוי בכללי הסיוע בשכר דירה, ביטול מחצית נקודת הזיכוי לאישה עובדת ללא ילדים, ביטול הרחבת תוכנית מס הכנסה שלילי, העלאת שכר הלימוד , קיצוץ שכר הטרחה לעורכי דין , ועוד...

ובכלל שמביטים על התקופה האחרונה, מישהו במשרדי הדוברות הן של בנק ישראל והן של משרד האוצר, עובד יום וליל בכדי להמטיר שלל הודעות כלכליות. לפעמים עדיף לא לדבר כל כך הרבה ולגשת לעשייה.

זו לא הדרך, הגלגלים עובדים באופן פשוט מאוד, הקטנת כספי הציבור בכיס תביא להורדת הצריכה שתביא להורדה בהכנסה במיסים, כשאני למדתי כלכלה, אלה היו הם חוקי הבסיס, צריכה, צמיחה ושאר הגלגל.

משהו היה חסר, משהו התפקשש שם... עשרות טורי ביקורת נכתבו אודות תוכנית " בלימה ותנופה", עשרות גינוני בעד ונגד, אך כאשר צפיתי במסיבת העיתונאים שערכו במשרד האוצר, הייתי בטוח שאני צופה במערכון של ארץ נהדרת. בניתוח הוחסר פרט מהותי ביותר: ההתייחסות לפן הכלכלי החשוב של " כוח הקניה " , דבר המעיד כי גם כעת לאחר פרסום הגזרות ניסיון האוצר לשכוח כוח הקניה לא יצלח. "כוח הקניה" הוא החשוב מכל מהכוחות החזקים שמניעים את הכלכלה.

נדמה שבאוצר עברו למצב של הכול או כלום וכל האמצעים כשרים. המטרה: שימוש במשבר על מנת להביא סנקציות נוספות לידי לגיטימציה ותמיכה ציבורית. הבעייתיות: מה יהיה בשלב הבא? מס על יתרות זכות בבנק? תשלום למדינה על כל ילד?

הפיתרון

גרעון הוא לא שד שלא מוכר למדינת ישראל, יראת אנשי האוצר היא זו העומדת לרועץ בהחלטותיהם. האפשרויות העומדות בפני האוצר גיוס הון בעולם בסביבת ריבית נמוכה, בעת הגעה לנקודת "אין מוצא" היא גביית מס גורף על הציבור באופן אחיד למשך שנה ובמידת הצורך אף לתקופה ארוכה יותר, ובנוסף מס על מוצרי הצריכה שאפשריים רק לעשירון העליון .

לסיכום , אפקט ביבי התמוסס, רבים האמינו שביבי הוא האיש הנכון לכס האוצר אך אפקט ביבי התמוגג כלא היה. העליות בשוק אומרות שהבורסה צופה מצב כלכלי של שנה קדימה, התנהגות המניות בזירת המסחר מראה כיום על יציאה מן "המשבר" כבר בשנה הבאה. כעת יגיעו הציניקנים, כשאני ביניהם שיאמרו כי המשבר הכלכלי איננו כה עמוק והתעצמותו נבעה בשל כשל תפקודי במספר סקטורים חופפים.

מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: