מה השלב הבא? מס על יתרות זכות בבנק ...

נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על גזרות האוצר
נתי לייזר |

משרד האוצר, לקחו את המשבר צעד אחד קדימה יותר מידי. לפעמיים כשמוסיפים לתבשיל יותר מידי תבלינים, התבשיל נהרס ועל זה כבר אמרו חז"ל כל המוסיף גורע....

רשימה הגזרות על הציבור מביאה רבים להרים גבה, שמא מישהו במשרד האוצר השתגע. משרד האוצר מנסה בדרך לא דרך "לכסות" את הגירעון הבא אלינו "לטובה" .

מה ברשימה

קיצוץ מענקי הלידה, הקפאת הגמלאות לנכים, קיצוץ של 50% בתמיכות בקרנות הביטוח הלאומי, שלילת מענק הפטירה ממקבלי קצבאות זקנה ושאירים, הגבלת קצבאות השאירים, חיובים על ימי אשפוז, ביטול המענק המשלים לסל הקליטה, שינוי בכללי הסיוע בשכר דירה, ביטול מחצית נקודת הזיכוי לאישה עובדת ללא ילדים, ביטול הרחבת תוכנית מס הכנסה שלילי, העלאת שכר הלימוד , קיצוץ שכר הטרחה לעורכי דין , ועוד...

ובכלל שמביטים על התקופה האחרונה, מישהו במשרדי הדוברות הן של בנק ישראל והן של משרד האוצר, עובד יום וליל בכדי להמטיר שלל הודעות כלכליות. לפעמים עדיף לא לדבר כל כך הרבה ולגשת לעשייה.

זו לא הדרך, הגלגלים עובדים באופן פשוט מאוד, הקטנת כספי הציבור בכיס תביא להורדת הצריכה שתביא להורדה בהכנסה במיסים, כשאני למדתי כלכלה, אלה היו הם חוקי הבסיס, צריכה, צמיחה ושאר הגלגל.

משהו היה חסר, משהו התפקשש שם... עשרות טורי ביקורת נכתבו אודות תוכנית " בלימה ותנופה", עשרות גינוני בעד ונגד, אך כאשר צפיתי במסיבת העיתונאים שערכו במשרד האוצר, הייתי בטוח שאני צופה במערכון של ארץ נהדרת. בניתוח הוחסר פרט מהותי ביותר: ההתייחסות לפן הכלכלי החשוב של " כוח הקניה " , דבר המעיד כי גם כעת לאחר פרסום הגזרות ניסיון האוצר לשכוח כוח הקניה לא יצלח. "כוח הקניה" הוא החשוב מכל מהכוחות החזקים שמניעים את הכלכלה.

נדמה שבאוצר עברו למצב של הכול או כלום וכל האמצעים כשרים. המטרה: שימוש במשבר על מנת להביא סנקציות נוספות לידי לגיטימציה ותמיכה ציבורית. הבעייתיות: מה יהיה בשלב הבא? מס על יתרות זכות בבנק? תשלום למדינה על כל ילד?

הפיתרון

גרעון הוא לא שד שלא מוכר למדינת ישראל, יראת אנשי האוצר היא זו העומדת לרועץ בהחלטותיהם. האפשרויות העומדות בפני האוצר גיוס הון בעולם בסביבת ריבית נמוכה, בעת הגעה לנקודת "אין מוצא" היא גביית מס גורף על הציבור באופן אחיד למשך שנה ובמידת הצורך אף לתקופה ארוכה יותר, ובנוסף מס על מוצרי הצריכה שאפשריים רק לעשירון העליון .

לסיכום , אפקט ביבי התמוסס, רבים האמינו שביבי הוא האיש הנכון לכס האוצר אך אפקט ביבי התמוגג כלא היה. העליות בשוק אומרות שהבורסה צופה מצב כלכלי של שנה קדימה, התנהגות המניות בזירת המסחר מראה כיום על יציאה מן "המשבר" כבר בשנה הבאה. כעת יגיעו הציניקנים, כשאני ביניהם שיאמרו כי המשבר הכלכלי איננו כה עמוק והתעצמותו נבעה בשל כשל תפקודי במספר סקטורים חופפים.

מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.