מה השלב הבא? מס על יתרות זכות בבנק ...
משרד האוצר, לקחו את המשבר צעד אחד קדימה יותר מידי. לפעמיים כשמוסיפים לתבשיל יותר מידי תבלינים, התבשיל נהרס ועל זה כבר אמרו חז"ל כל המוסיף גורע....
רשימה הגזרות על הציבור מביאה רבים להרים גבה, שמא מישהו במשרד האוצר השתגע. משרד האוצר מנסה בדרך לא דרך "לכסות" את הגירעון הבא אלינו "לטובה" .
מה ברשימה
קיצוץ מענקי הלידה, הקפאת הגמלאות לנכים, קיצוץ של 50% בתמיכות בקרנות הביטוח הלאומי, שלילת מענק הפטירה ממקבלי קצבאות זקנה ושאירים, הגבלת קצבאות השאירים, חיובים על ימי אשפוז, ביטול המענק המשלים לסל הקליטה, שינוי בכללי הסיוע בשכר דירה, ביטול מחצית נקודת הזיכוי לאישה עובדת ללא ילדים, ביטול הרחבת תוכנית מס הכנסה שלילי, העלאת שכר הלימוד , קיצוץ שכר הטרחה לעורכי דין , ועוד...
ובכלל שמביטים על התקופה האחרונה, מישהו במשרדי הדוברות הן של בנק ישראל והן של משרד האוצר, עובד יום וליל בכדי להמטיר שלל הודעות כלכליות. לפעמים עדיף לא לדבר כל כך הרבה ולגשת לעשייה.
זו לא הדרך, הגלגלים עובדים באופן פשוט מאוד, הקטנת כספי הציבור בכיס תביא להורדת הצריכה שתביא להורדה בהכנסה במיסים, כשאני למדתי כלכלה, אלה היו הם חוקי הבסיס, צריכה, צמיחה ושאר הגלגל.
משהו היה חסר, משהו התפקשש שם... עשרות טורי ביקורת נכתבו אודות תוכנית " בלימה ותנופה", עשרות גינוני בעד ונגד, אך כאשר צפיתי במסיבת העיתונאים שערכו במשרד האוצר, הייתי בטוח שאני צופה במערכון של ארץ נהדרת. בניתוח הוחסר פרט מהותי ביותר: ההתייחסות לפן הכלכלי החשוב של " כוח הקניה " , דבר המעיד כי גם כעת לאחר פרסום הגזרות ניסיון האוצר לשכוח כוח הקניה לא יצלח. "כוח הקניה" הוא החשוב מכל מהכוחות החזקים שמניעים את הכלכלה.
נדמה שבאוצר עברו למצב של הכול או כלום וכל האמצעים כשרים. המטרה: שימוש במשבר על מנת להביא סנקציות נוספות לידי לגיטימציה ותמיכה ציבורית. הבעייתיות: מה יהיה בשלב הבא? מס על יתרות זכות בבנק? תשלום למדינה על כל ילד?
הפיתרון
גרעון הוא לא שד שלא מוכר למדינת ישראל, יראת אנשי האוצר היא זו העומדת לרועץ בהחלטותיהם. האפשרויות העומדות בפני האוצר גיוס הון בעולם בסביבת ריבית נמוכה, בעת הגעה לנקודת "אין מוצא" היא גביית מס גורף על הציבור באופן אחיד למשך שנה ובמידת הצורך אף לתקופה ארוכה יותר, ובנוסף מס על מוצרי הצריכה שאפשריים רק לעשירון העליון .
לסיכום , אפקט ביבי התמוסס, רבים האמינו שביבי הוא האיש הנכון לכס האוצר אך אפקט ביבי התמוגג כלא היה. העליות בשוק אומרות שהבורסה צופה מצב כלכלי של שנה קדימה, התנהגות המניות בזירת המסחר מראה כיום על יציאה מן "המשבר" כבר בשנה הבאה. כעת יגיעו הציניקנים, כשאני ביניהם שיאמרו כי המשבר הכלכלי איננו כה עמוק והתעצמותו נבעה בשל כשל תפקודי במספר סקטורים חופפים.
מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
