המרחב האווירי נסגר, הרכבות צומצמו, הלימודים בוטלו – וצה"ל מזהיר: ייתכן שניאלץ לשהות ימים בממ"ד.

בעקבות התקיפה באיראן: נתב"ג סגור לחלוטין, הרכבת סגרה עשרות תחנות, ועובדים חיוניים מגויסים בצו. צה"ל: "המרחבים המוגנים יקבלו תפקיד מרכזי בימים הקרובים".

בעקבות התקיפה באיראן הלילה, מדינת ישראל נכנסה באופן רשמי למצב חירום מקיף בעורף. מדובר באירוע מתגלגל, שעלול להימשך ימים ואף יותר, עם הנחיות מחמירות של פיקוד העורף, סגירה של נתב"ג, צמצום חריף של פעילות התחבורה הציבורית, ביטול הלימודים בכל הארץ, השבתת מצעד הגאווה בתל אביב וביטול עצרות החטופים, וגם – גיוס עובדים למפעלים חיוניים באישור ממשלתי.

נתב"ג הושבת, טיסות מוסטות, אל על מאפשרת ביטולים

שדה התעופה בן-גוריון סגור לחלוטין. טיסות נכנסות הוסטו ליעדים כמו רומא, קהיר ופאפוס. טיסות יוצאות רבות לא המריאו כלל. ישראייר, אל על, קלאס ג'ט ואחרות פינו מטוסים מהארץ. בחברות הזרות כמו דלתא, לופטהנזה, וויזאייר ואייר פראנס-KLM הפסיקו שוב את פעילותן בישראל, שבועות בודדים אחרי ששבו לפעול בעקבות ירי הטיל החות'י.

אל על הודיעה על גמישות מדיניות ללקוחות עם כרטיסים עד סוף יוני, והפסיקה מכירה של טיסות חדשות לשבוע הקרוב – בניסיון להיערך להחזרת ישראלים תקועים בחו"ל. לפי ההערכות, גם בסוף השבוע הקרוב לא יחודשו הטיסות.

• האם הפסקת האש בין איראן לישראל מתערערת?
• הנאסד"ק ירד ב-0.7%, סירקל זינקה 21%; סולאראדג' המשיכה להתאושש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רכבת ישראל הודיעה על צמצום חריף בפעילות: תדירות של רכבת אחת לשעה בלבד בקווים החיוניים, ובמקביל – סגירה של עשרות תחנות בפריפריה ובמרכז. התחבורה הציבורית מופעלת כעת באופן מינימלי, בעיקר לטובת מוסדות רפואיים, בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

גם אגד, דן וקווים פועלות במתכונת מצומצמת, עם מיקוד באזורים רגישים ושירות למרכזים חיוניים. עדיין אין צפי לחזרה מלאה לשגרה בתחבורה.

כל מערכת החינוך הושבתה – כולל החינוך החרדי, שם חלק מהמנהיגים הורתו על סגירת תלמודי התורה. עם זאת, מבני ברק נמסר שחלק מהמוסדות פועלים כרגיל, למרות ההנחיות. במקביל, משרד החינוך הודיע שהוא נערך לאפשרות של למידה מרחוק – אך טרם הודיע מתי תצא לדרך.

• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
• יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%

38 טיולים שנתיים מתקיימים כעת, והמשרד פועל לפיזורם לפי קרבה למרחבים מוגנים. נראה שגם בשבוע הבא לא תחודש הלמידה בבתי הספר והגנים.

מצעד הגאווה של תל אביב, שאמור היה להתקיים היום ולהביא מאות אלפים, בוטל רשמית. גם עצרות מטה המשפחות למען החטופים, שתוכננו למחר, לא יתקיימו. אלו אירועים רבי משתתפים, וההנחיות החדשות אוסרות כל התקהלות, גם באוויר הפתוח.

צו מיוחד לגיוס עובדים למפעלים חיוניים

שר העבודה יואב בן צור חתם על צו מיוחד, שמאפשר לגייס עובדים ולחייבם להמשיך לעבוד גם בעת הסגר הכללי. מדובר בעובדים בתחומי הבריאות, האנרגיה, התחבורה, רווחה, אספקת מים ומזון, נמלים, קופות חולים, מוסדות סיעודיים ועוד. אם ייווצר מחסור – המשרדים האחראיים יוכלו להפעיל את רשות כוח האדם בשעת חירום.

מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, אמר הבוקר כי מדובר במערכה עם איום רחב, ויש להיערך לשהייה ממושכת במרחבים מוגנים. לדבריו, יש לצמצם את התנועה, להימנע מהתקהלויות ולבצע רק פעולות הכרחיות. המדינה עוברת למתכונת של פעילות חיונית בלבד, ללא פעילות חינוכית, ללא עבודה שאינה מוגדרת חיונית, וללא קיום אירועים ציבוריים.

נכון לשעה זו, ההנחיות בתוקף עד יום שבת בשעה 20:00, אך בפועל – ייתכן שיוארכו.

רשתות המזון נפתחו במתכונת מלאה, והתורים בקופות כבר נראו כמו ערב חג. נראה שהציבור מעדיף להיות מוכן מראש, גם אם בפועל אין בעיה אמיתית באספקה. במקביל, בוולט מדווחים על שיבושים בשליחויות באזורים מסוימים – אבל בסך הכול, המערכת ממשיכה לפעול.

דווקא בבנקים המצב אחר לגמרי: לא נרשמה הסתערות על כספומטים, הסניפים נפתחו כרגיל, וגם השירותים הדיגיטליים פועלים בלי הפרעה. מבנק ישראל נמסר שהם ערוכים להכל – כולל תרחישים מורכבים – אבל בינתיים הציבור רגוע. הנה כל מה שצריך לדעת כרגע: מה כן עובד, מה לא, ואיך כדאי להתנהל בתקופה הקרובה.

שאלות ותשובות על תפקוד המשק – מזון, בנקים ומשלוחים

האם יש סיבה אמיתית לתורים הארוכים ברשתות המזון?

לא ממש. הציבור פשוט עושה מה שישראלים יודעים לעשות טוב – להיות מוכן לכל תרחיש. מדובר בצרכנות של חירום, שנובעת יותר מהרגשה מאשר מצורך. בפועל, אין מחסור, אין בעיה במלאים, והספקים ממשיכים לעבוד כמעט כרגיל. מחסני החירום עודכנו כבר אחרי אוקטובר 2023, והם כוללים רזרבות למקרים של הסלמה משמעותית הרבה יותר.

מה בדיוק אומרת תוכנית "סניפי הברזל" של משרד הכלכלה, ומתי היא מופעלת?

זו תוכנית שמופעלת רק אם תהיה פגיעה חמורה בפריסה של רשתות השיווק – למשל אם טילים יפגעו במחסנים לוגיסטיים או בסניפים. במקרה כזה, המדינה מרכזת את האספקה לסניפים מוגנים, מציידת אותם בגנרטורים ומשריינת כוח אדם. כרגע, אין כל כוונה להפעיל את התוכנית הזו – מה שאומר שאין הערכה למחסור בטווח הקצר.

למה וולט וחברות משלוחים אחרות לא עובדות כרגיל בכל הארץ?

הסיבה פשוטה: הנהגים לא יכולים להסתובב במרחב לא מוגן אם יש התרעות. כל אזור נבדק לפי הנחיות פיקוד העורף, ואם אין בו נגישות בטוחה – השירות שם לא פעיל. יש גם מקרים שבהם מסעדות עצמן לא פותחות, כך שגם אם וולט הייתה רוצה – אין ממי להביא את ההזמנה.

האם יש טעם להמתין למשלוח מהסופר, או עדיף פשוט לצאת לקניות?

אם אתם יכולים לצאת לסניף קרוב שמוגן – זה עדיף. משלוחים עלולים להתעכב, במיוחד באזורי עימות. אם אין לכם אפשרות לצאת – כדאי להזמין בהקדם, אבל לקחת בחשבון שהמשלוח עלול להגיע רק אחרי כמה שעות, ואולי אפילו מחר.

מה קורה במערכת הבנקאית – יש מגבלות או סימני לחץ?

כרגע לא. כל הבנקים פועלים כרגיל, הכספומטים מלאים, והאזרחים לא הסתערו עליהם. גם השירותים הדיגיטליים באפליקציות ובטלפון פועלים בלי בעיה. בנק ישראל כבר הבהיר שהוא ערוך לכל תרחיש, כולל תמיכה בשוק ובמערכת הבנקאית, אבל אין אפילו סימן קטן של לחץ.

האם הכסף שלנו בטוח בבנקים בתקופה כזו?

לחלוטין. ישראל עברה אירועים ביטחוניים חמורים בעבר, והמערכת הפיננסית נשארה יציבה. הבנקים בישראל מפוקחים בצורה הדוקה, ובנק ישראל מחזיק כלים להזרמת נזילות ולתמיכה במקרה הצורך. במילים פשוטות: גם אם יהיו זעזועים – הכסף שלכם לא נמצא בסיכון.

האם אפשר למשוך סכומים גדולים מהכספומט אם אני רוצה להחזיק מזומן בבית?

אפשר – אבל כדאי לבדוק את מגבלת המשיכה היומית בכרטיס שלכם, שלרוב עומדת על 2,000–5,000 שקל. אם אתם רוצים סכום גדול יותר, תצטרכו לגשת לסניף, ובהתאם למדיניות הבנק ייתכן שתצטרכו לתאם מראש.

האם יש הבדל בין סניפים באזורים שונים מבחינת פתיחה או סגירה?

כן. סניפים שפועלים במקומות שבהם אין הנחיה מיוחדת – פתוחים. אם מדובר באזור תחת איום או תחת מגבלות תנועה – ייתכן שהסניף סגור. כדאי לבדוק באתר הבנק או להתקשר למוקד השירות לפני שמגיעים.

האם ביטוחי הנסיעות לחו"ל ממשיכים לחול, למרות שחזרתי מאוחר בגלל ביטול הטיסה?

כן. בעקבות סגירת נתב"ג, רוב חברות הביטוח האריכו אוטומטית את הביטוח בכ-48 עד 72 שעות. המשמעות היא שגם אם חזרתם מאוחר – אתם עדיין מבוטחים. תמיד כדאי לבדוק את הפוליסה או להתקשר לשירות הלקוחות כדי לוודא.

מה כדאי לקנות אם כבר החלטתי לצאת לקניות חירום?

עדיף לקנות חכם: מים מינרליים, מוצרים שלא דורשים קירור, שימורים, פסטות, אורז, קרקרים, טונה, מזון לתינוקות אם יש צורך, וסוללות. אין צורך לקנות כמויות ענק – המדינה לא במצב של סגר מלא או קריסת תשתיות.

האם צפויות עליות מחירים בעקבות הביקוש הגבוה?

כרגע לא. משרד הכלכלה עוקב מקרוב, וכולל מנגנונים למניעת עליות חריגות. רוב הרשתות לא מעוניינות לעורר זעם ציבורי, במיוחד בשעת חירום. עם זאת, אם המצב יתמשך שבועות – כן עלולות להופיע עליות במחירי יבוא, דלק והובלה.

האם אפשר לצפות לשיבושים באספקת מים, חשמל או דלק?

כרגע – ממש לא. התשתיות פועלות, והגיבוי קיים. עם זאת, במקרה של פגיעה ישירה – ייתכנו שיבושים נקודתיים. זו לא סיבה להילחץ – פשוט כדאי לשמור על צריכה סבירה ולהתעדכן בהנחיות.

שאלות ותשובות על מצב החירום בעקבות התקיפה באיראן

מה הסיבה לסגירת המרחב האווירי של ישראל?

החשש הוא מירי טילים או תקיפה אווירית איראנית בעקבות הפעולה של צה"ל. במצב כזה, מטוסים באוויר עלולים להימצא בסכנה ממשית – ולכן כל טיסה נכנסת או יוצאת בוטלה, עד להודעה חדשה.

האם יש טיסות חילוץ לישראלים שנמצאים בחו"ל?

בשלב הזה לא. חברות ישראליות נערכות לאפשרות כזו, אבל כרגע אין טיסות שמגיעות לישראל. ההנחה היא שהטיסות יחודשו רק לאחר שתהיה הבהרה ביטחונית משמעותית.

האם מותר ללכת לעבודה רגילה?

רק אם מדובר במקום עבודה שמוגדר "חיוני". כל השאר – מתבקש שלא לצאת מהבית כלל. כל משרד שאינו חיוני אמור להפסיק פעילות, והעובדים נשארים בבית.

מה ההנחיות לשהייה במרחב מוגן?

יש להיכנס למרחב מוגן תוך פרק זמן קצר מהתרעה – בצה"ל מדברים על 10 דקות התרעה במקרה של תקיפה. הפעם, ההנחיה היא להעדיף ממ"ד או מקלט – ולא חדר מדרגות בלבד. במקרה שאין ממ"ד – החדר הפנימי ביותר בבית הוא האפשרות.

איך יודעים מתי לצאת מהמרחב המוגן?

יש להישמע להנחיות פיקוד העורף. אם לא נמסרה הודעה על סיום מצב חירום – יש להישאר במרחב המוגן. ההנחה בצבא היא שהתקפות עלולות לבוא בגלים – ולכן ייתכן שיהיה צורך להישאר ממושכות.

האם מערכת החינוך תעבור ללמידה מרחוק?

משרד החינוך אומר שהוא "ערוך", אבל טרם נקבע מועד רשמי. אם המצב יימשך – סביר להניח שתצא לדרך למידה מקוונת, לפחות לתלמידי התיכונים וחטיבות הביניים.

מהי המשמעות של גיוס עובדים בצו?

אם מפעל חיוני מדווח שאין לו עובדים – משרד ממשלתי יוכל לדרוש גיוס של כוח אדם, כלומר לחייב עובדים להגיע לעבודה, גם אם לא רצו בכך. זה תקף רק למפעלים שמוגדרים כחיוניים למשק.

מה קורה עם אירועים פרטיים – חתונות, בר מצוות וכו'?

אסור לקיים אירועים עם התקהלות – גם לא באולמות, גם לא בבית פרטי. ההנחיות ברורות: אין לקיים כל התקהלות, ולפיכך כל אירוע משפחתי או ציבורי – נדחה.

האם מותר לצאת לטיול בטבע?

לא. הנחיות פיקוד העורף ברורות – יש להישאר קרוב למרחבים מוגנים. יציאה לאזור שאין בו מקלט או ממ"ד מסוכן ועלולה לעלות בחיים במקרה של התקפה.

האם ניתן לנסוע בין ערים או ליישובים אחרים?

ההנחיה היא לצמצם תנועה. כל נסיעה שאינה הכרחית – עדיף להימנע ממנה. המדינה פועלת במתכונת חירום ולא שגרה – ולכן יש להישמע להוראות גם אם אין סגר רשמי.

האם יש חשש לשיבושים באספקת חשמל, מים או מזון?

כרגע לא. העובדים בתחומים האלו ממשיכים לפעול – ורוב התשתיות בישראל ממוגנות. עם זאת, במקרה של הסלמה ממושכת – ייתכנו שיבושים נקודתיים, וזו הסיבה לגיוס עובדים חיוניים.

מה עם החטופים והעצרות שתוכננו למענם?

העצרות בוטלו – גם בתל אביב וגם בערים נוספות. מטה המשפחות הודיע על כך בעקבות המצב הביטחוני. בינתיים לא נקבע מועד חדש.

האם ההנחיות צפויות להישאר גם אחרי שבת בערב?

מאוד ייתכן. ההחלטה תתקבל לפי ההתפתחויות בשטח – אבל נראה שצה"ל ופיקוד העורף נערכים לאירוע מתמשך.

מה המצב בעורף מבחינת מוכנות ומיגון?

צה"ל מצהיר שהוא ערוך. עם זאת, לא בכל מקום בארץ יש ממ"ד – ויש פערים בין המרכז לפריפריה. בפועל, הרשויות המקומיות התבקשו לפתוח מקלטים ציבוריים ולהנגישם לאזרחים.

האם תחנות הדלק וחנויות המזון פתוחות?

כן, בינתיים כן – אבל יש הנחיות לתפעל רק מערך חיוני. לכן ייתכן שחלק מהסניפים לא יהיו פתוחים, ובמיוחד באזורים עם איום גבוה.

מה קורה עם עובדי עירייה, דואר ומשרדי ממשלה?

עובדים רק במתכונת חיונית. מרבית השירותים לציבור לא זמינים – למעט רווחה, בריאות ודחוף. השירותים הדיגיטליים פועלים כרגיל.

מה עם משלוחים מהסופר או שליחויות פרטיות?

חלק מהחברות עדיין פועלות, אך בקצב מופחת. המשלוחים יתעכבו, ובאזורים מסוימים – לא יתקיימו כלל.

האם מדובר באירוע כמו מבצע שומר החומות?

לא. מדובר באירוע רחב בהרבה, עם אפשרות להסלמה אזורית. גם ההנחיות חמורות יותר, וגם ההיערכות הביטחונית עמוקה בהרבה.

מה הסיכון בפגיעה בתשתיות לאומיות?

הוא קיים – במיוחד אם איראן תבחר לתקוף תשתיות. לכן נערכים לגיבוי מערכות חשמל, מים, ואינטרנט. הציבור מתבקש לעקוב אחר הנחיות ולהיערך לתרחישים שונים.

האם תיתכן הפסקת אינטרנט או תקשורת?

נכון לעכשיו – לא. אבל תמיד ישנה אפשרות לשיבושים אם תוקפים יכוונו נגד תשתיות תקשורת. זו הסיבה להיערך גם ללא חיבור קבוע – לדוגמה להוריד מראש הנחיות או מפות