מתווה הפיצויים: בעלי מטעים שפונו יקבלו 7,000 שקל לדונם

האוצר הגיע לסיכום עם החקלאים על מתווה הפיצויים לענף המטעים וההדרים שנפגעו בעקבות המלחמה - בעלי המטעים המתגוררים ביישובים המפונים ומוגדרים כך על פי צה״ל, יהיו זכאים לפיצוי של 5,000 שקל לדונם ו-2,000 שקל נוספים לטובת שיקום עתידי; חלקאים שלא פונו אך נפגעו יהיו זכאים לפיצוי לפי הירידה ברווח התפעולי

איתן גרסטנפלד | (1)

סוכם מתווה הפיצויים לענף המטעים וההדרים שנפגעו בעקבות המלחמה. על פי המתווה, בעלי המטעים המתגוררים ביישובים המפונים ומוגדרים כך על פי צה״ל, יהיו זכאים לפיצוי של 5,000 שקל לדונם ו-2,000 שקל נוספים לטובת שיקום עתידי לדונם. סה״כ 7,000 שקל לדונם. זאת ללא התחשבות בשיווק בפועל ועל פי מצבת המטעים של החקלאי. בעלי המטעים המתגוררים בישובים הלא מפונים ונמצאים בטווח של עד 9 ק״מ מהגבול כולל ישובי גולן-צפון, יהיו זכאים לפיצוי לפי הירידה ברווח התפעולי. 


 מגדלי ההדרים המתגוררים בישובים המפונים בצפון יהיו זכאים לפיצוי של 2,500 שקל לדונם. באשר למגדלי ההדרים בישובים שנמצאים בטווח 0-9 ק״מ מגבול הצפון ואינם מפונים, יהיו זכאים לפיצוי של 1,250 שקל לדונם. מגדלי ההדרים המתגוררים בדרום בישובים שנמצאים בטווח שבין 0-7 ק״מ מהגבול, יהיו זכאים לפיצוי של 1,250 שקל לדונם.


שר האוצר בצלאל סמוטריץ': “מדינת ישראל מחויבת לתמיכה בכל אזרחיה שנפגעו, ובפרט לחקלאים שנפגעו עקב המצב הביטחוני. מודל הפיצויים המרחיב שאושר מבטיח מענה הוגן ומהיר, שיאפשר שיקום כלכלי וצמיחה מחודשת. החקלאות, בוודאי ביישובי הגבול, היא עוגן מרכזי בביטחונה הלאומי של ישראל ובצמיחתה הכלכלית, ואנו נמשיך לפעול בנחישות לחיזוקה, מתוך אחריות לעתיד המדינה ולחוסנה של החברה הישראלית״.


יו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי: ״המתווה מהווה צעד חשוב במענה לאתגרים הכלכליים שעמם מתמודדים חקלאי הצפון והדרום, במיוחד לאור המלחמה והפגיעות שנגרמו לשדות המטעים. המתווה כולל מנגנונים מהירים להגשמת הפיצויים בהקדם האפשרי. ברצוני להודות לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שר החקלאות, אבי דיכטר ולאנשי משרדם, על השותפות והסיוע להצלחתו של מתווה זה. כמו כן, ברצוני להודות לאמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים של רשות המיסים ולכל ההנהגה החקלאית, אשר תרומתם לא תסולא בפז״.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 27/02/2025 11:06
    הגב לתגובה זו
    שאהוד ברק גורף מיליונים.
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.