מתווה הפיצויים: בעלי מטעים שפונו יקבלו 7,000 שקל לדונם
האוצר הגיע לסיכום עם החקלאים על מתווה הפיצויים לענף המטעים וההדרים שנפגעו בעקבות המלחמה - בעלי המטעים המתגוררים ביישובים המפונים ומוגדרים כך על פי צה״ל, יהיו זכאים לפיצוי של 5,000 שקל לדונם ו-2,000 שקל נוספים לטובת שיקום עתידי; חלקאים שלא פונו אך נפגעו יהיו זכאים לפיצוי לפי הירידה ברווח התפעולי
סוכם מתווה הפיצויים לענף המטעים וההדרים שנפגעו בעקבות המלחמה. על פי המתווה, בעלי המטעים המתגוררים ביישובים המפונים ומוגדרים כך על פי צה״ל, יהיו זכאים לפיצוי של 5,000 שקל לדונם ו-2,000 שקל נוספים לטובת שיקום עתידי לדונם. סה״כ 7,000 שקל לדונם. זאת ללא התחשבות בשיווק בפועל ועל פי מצבת המטעים של החקלאי. בעלי המטעים המתגוררים בישובים הלא מפונים ונמצאים בטווח של עד 9 ק״מ מהגבול כולל ישובי גולן-צפון, יהיו זכאים לפיצוי לפי הירידה ברווח התפעולי.
מגדלי ההדרים המתגוררים בישובים המפונים בצפון יהיו זכאים לפיצוי של 2,500 שקל לדונם. באשר למגדלי ההדרים בישובים שנמצאים בטווח 0-9 ק״מ מגבול הצפון ואינם מפונים, יהיו זכאים לפיצוי של 1,250 שקל לדונם. מגדלי ההדרים המתגוררים בדרום בישובים שנמצאים בטווח שבין 0-7 ק״מ מהגבול, יהיו זכאים לפיצוי של 1,250 שקל לדונם.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': “מדינת ישראל מחויבת לתמיכה בכל אזרחיה שנפגעו, ובפרט לחקלאים שנפגעו עקב המצב הביטחוני. מודל הפיצויים המרחיב שאושר מבטיח מענה הוגן ומהיר, שיאפשר שיקום כלכלי וצמיחה מחודשת. החקלאות, בוודאי ביישובי הגבול, היא עוגן מרכזי בביטחונה הלאומי של ישראל ובצמיחתה הכלכלית, ואנו נמשיך לפעול בנחישות לחיזוקה, מתוך אחריות לעתיד המדינה ולחוסנה של החברה הישראלית״.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות
האיכרים, דובי אמיתי: ״המתווה מהווה צעד חשוב במענה לאתגרים הכלכליים שעמם מתמודדים חקלאי הצפון והדרום, במיוחד לאור המלחמה והפגיעות שנגרמו לשדות המטעים. המתווה כולל מנגנונים מהירים להגשמת הפיצויים בהקדם האפשרי. ברצוני להודות לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ',
שר החקלאות, אבי דיכטר ולאנשי משרדם, על השותפות והסיוע להצלחתו של מתווה זה. כמו כן, ברצוני להודות לאמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים של רשות המיסים ולכל ההנהגה החקלאית, אשר תרומתם לא תסולא בפז״.
- 1.אנונימי 27/02/2025 11:06הגב לתגובה זושאהוד ברק גורף מיליונים.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. קרדיט: יונתן בלוםעפר קליין: ייתכן שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג
על פי עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל: "פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. אם השיפור יימשך, אנו רואים אפשרות שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג"
עפר קליין ספר הבז' של הבנק המרכזי, המסכם את הפעילות הכלכלית במחוזות השונים של הבנק, מצביע על יציבות יחסית בפעילות הכלכלית בחודשיים האחרונים. שוק העבודה נותר יציב, עם ירידה בביקוש למשרות, לצד המשך עליות מחירים, חלקן בשל עליית המכסים, אם כי חלק מהחברות לא גלגלו את העלייה בתשומות לצרכנים.
פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. למרות זאת, חברות הדירוג נוקטות גישה זהירה ורחוקות עדיין מלשנות את דירוג האשראי הרשמי. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בשווקים הפיננסיים. אחד המדדים המרכזיים לכך הוא ה-CDS על אג"ח ממשלת ישראל, כלי פיננסי המשמש כמעין ביטוח שרוכשים משקיעים מפני מצב שבו המדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה אשר נמצא כיום קרוב מאוד לרמתו ערב המלחמה. הירידה בפרמיית הסיכון באה לידי ביטוי גם במדדים נוספים, כגון הפער בין תשואות אג"ח ממשלת ישראל לארה"ב, התחזקות השקל ועוד. משמעות הדבר היא שבפועל, המשקיעים שיפרו את "דירוג האשראי" של ישראל, גם אם הדירוג הרשמי של סוכנויות הדירוג נותר ללא שינוי.
אם היה חשש שההשבתה תוביל את הבנק המרכזי לנקוט בגישת המתנה, הרי שבנאומו האחרון הנגיד הפריך את האפשרות הזו. הוא ציין כי למרות המחסור בנתונים רשמיים, הנתונים האלטרנטיביים ממשיכים להצביע על עלייה בסיכון להיחלשות בשוק העבודה איתות לכך שהריבית צפויה לרדת בהחלטה הקרובה בעוד כשבועיים. בנוסף, הנגיד ציין כי הבנק עשוי להפסיק את תהליך צמצום המאזן בחודשים הקרובים, תהליך שהחל עוד ב-2022, לאור הערכתם כי נרשם הידוק בתנאים הפיננסיים בשווקים, לצד הערכות שהמאזן הגיע לרמה מספקת.
- בהראל צופים הפחתת ריבית בספטמבר: "השקל מתחזק, האינפלציה נרגעת"
- "שיעור האבטלה ירד לשפל באוגוסט, אבל הוא לא משקף את התמונה המלאה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצמיחה בסין האטה ברבעון השלישי כאשר חוזקה ביצוא מפצה על החולשה בנדל"ן ובצריכה הפרטית
סין מגוונת את היצוא שלה הרחק מארה"ב, אך איומי מכסים ממשיכים להעיב לקראת סבב השיחות הקרוב.
הצמיחה בסין האטה ברבעון השלישי ל-4.8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, וממשיכה להציג תמונה מעורבת. מצד אחד, היצוא והייצור התעשייתי הפתיעו לחיוב עם עליות של 8.3% ן-6.5% בהתאמה ב־12 החודשים האחרונים עד ספטמבר. מנגד, ההשקעות נותרו חלשות (מינוס 0.5%) בעיקר בשל החולשה בסקטור הנדל"ן, והצריכה הפרטית עדיין מאכזבת כאשר המכירות הקמעונאיות עלו ב-3% בלבד ב-12 החודשים האחרונים עד לספטמבר, הקצב האיטי ביותר השנה. לכך מצטרפת המשך ירידת המחירים, כך שהפחתת ריבית נוספת היא רק עניין של זמן. למרות זאת, הקצב הנוכחי עדיין מספיק כדי לעמוד ביעד הצמיחה השנתי של כ־5%, אך ללא שינוי בצריכה הפרטית וצמצום התלות ביצוא, צפויה האטה נוספת בשנה הבאה.
