מתווה הפיצויים: בעלי מטעים שפונו יקבלו 7,000 שקל לדונם
האוצר הגיע לסיכום עם החקלאים על מתווה הפיצויים לענף המטעים וההדרים שנפגעו בעקבות המלחמה - בעלי המטעים המתגוררים ביישובים המפונים ומוגדרים כך על פי צה״ל, יהיו זכאים לפיצוי של 5,000 שקל לדונם ו-2,000 שקל נוספים לטובת שיקום עתידי; חלקאים שלא פונו אך נפגעו יהיו זכאים לפיצוי לפי הירידה ברווח התפעולי
סוכם מתווה הפיצויים לענף המטעים וההדרים שנפגעו בעקבות המלחמה. על פי המתווה, בעלי המטעים המתגוררים ביישובים המפונים ומוגדרים כך על פי צה״ל, יהיו זכאים לפיצוי של 5,000 שקל לדונם ו-2,000 שקל נוספים לטובת שיקום עתידי לדונם. סה״כ 7,000 שקל לדונם. זאת ללא התחשבות בשיווק בפועל ועל פי מצבת המטעים של החקלאי. בעלי המטעים המתגוררים בישובים הלא מפונים ונמצאים בטווח של עד 9 ק״מ מהגבול כולל ישובי גולן-צפון, יהיו זכאים לפיצוי לפי הירידה ברווח התפעולי.
מגדלי ההדרים המתגוררים בישובים המפונים בצפון יהיו זכאים לפיצוי של 2,500 שקל לדונם. באשר למגדלי ההדרים בישובים שנמצאים בטווח 0-9 ק״מ מגבול הצפון ואינם מפונים, יהיו זכאים לפיצוי של 1,250 שקל לדונם. מגדלי ההדרים המתגוררים בדרום בישובים שנמצאים בטווח שבין 0-7 ק״מ מהגבול, יהיו זכאים לפיצוי של 1,250 שקל לדונם.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': “מדינת ישראל מחויבת לתמיכה בכל אזרחיה שנפגעו, ובפרט לחקלאים שנפגעו עקב המצב הביטחוני. מודל הפיצויים המרחיב שאושר מבטיח מענה הוגן ומהיר, שיאפשר שיקום כלכלי וצמיחה מחודשת. החקלאות, בוודאי ביישובי הגבול, היא עוגן מרכזי בביטחונה הלאומי של ישראל ובצמיחתה הכלכלית, ואנו נמשיך לפעול בנחישות לחיזוקה, מתוך אחריות לעתיד המדינה ולחוסנה של החברה הישראלית״.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות
האיכרים, דובי אמיתי: ״המתווה מהווה צעד חשוב במענה לאתגרים הכלכליים שעמם מתמודדים חקלאי הצפון והדרום, במיוחד לאור המלחמה והפגיעות שנגרמו לשדות המטעים. המתווה כולל מנגנונים מהירים להגשמת הפיצויים בהקדם האפשרי. ברצוני להודות לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ',
שר החקלאות, אבי דיכטר ולאנשי משרדם, על השותפות והסיוע להצלחתו של מתווה זה. כמו כן, ברצוני להודות לאמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים של רשות המיסים ולכל ההנהגה החקלאית, אשר תרומתם לא תסולא בפז״.
- 1.אנונימי 27/02/2025 11:06הגב לתגובה זושאהוד ברק גורף מיליונים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
