מתווה הפיצויים: בעלי מטעים שפונו יקבלו 7,000 שקל לדונם
האוצר הגיע לסיכום עם החקלאים על מתווה הפיצויים לענף המטעים וההדרים שנפגעו בעקבות המלחמה - בעלי המטעים המתגוררים ביישובים המפונים ומוגדרים כך על פי צה״ל, יהיו זכאים לפיצוי של 5,000 שקל לדונם ו-2,000 שקל נוספים לטובת שיקום עתידי; חלקאים שלא פונו אך נפגעו יהיו זכאים לפיצוי לפי הירידה ברווח התפעולי
סוכם מתווה הפיצויים לענף המטעים וההדרים שנפגעו בעקבות המלחמה. על פי המתווה, בעלי המטעים המתגוררים ביישובים המפונים ומוגדרים כך על פי צה״ל, יהיו זכאים לפיצוי של 5,000 שקל לדונם ו-2,000 שקל נוספים לטובת שיקום עתידי לדונם. סה״כ 7,000 שקל לדונם. זאת ללא התחשבות בשיווק בפועל ועל פי מצבת המטעים של החקלאי. בעלי המטעים המתגוררים בישובים הלא מפונים ונמצאים בטווח של עד 9 ק״מ מהגבול כולל ישובי גולן-צפון, יהיו זכאים לפיצוי לפי הירידה ברווח התפעולי.
מגדלי ההדרים המתגוררים בישובים המפונים בצפון יהיו זכאים לפיצוי של 2,500 שקל לדונם. באשר למגדלי ההדרים בישובים שנמצאים בטווח 0-9 ק״מ מגבול הצפון ואינם מפונים, יהיו זכאים לפיצוי של 1,250 שקל לדונם. מגדלי ההדרים המתגוררים בדרום בישובים שנמצאים בטווח שבין 0-7 ק״מ מהגבול, יהיו זכאים לפיצוי של 1,250 שקל לדונם.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': “מדינת ישראל מחויבת לתמיכה בכל אזרחיה שנפגעו, ובפרט לחקלאים שנפגעו עקב המצב הביטחוני. מודל הפיצויים המרחיב שאושר מבטיח מענה הוגן ומהיר, שיאפשר שיקום כלכלי וצמיחה מחודשת. החקלאות, בוודאי ביישובי הגבול, היא עוגן מרכזי בביטחונה הלאומי של ישראל ובצמיחתה הכלכלית, ואנו נמשיך לפעול בנחישות לחיזוקה, מתוך אחריות לעתיד המדינה ולחוסנה של החברה הישראלית״.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות
האיכרים, דובי אמיתי: ״המתווה מהווה צעד חשוב במענה לאתגרים הכלכליים שעמם מתמודדים חקלאי הצפון והדרום, במיוחד לאור המלחמה והפגיעות שנגרמו לשדות המטעים. המתווה כולל מנגנונים מהירים להגשמת הפיצויים בהקדם האפשרי. ברצוני להודות לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ',
שר החקלאות, אבי דיכטר ולאנשי משרדם, על השותפות והסיוע להצלחתו של מתווה זה. כמו כן, ברצוני להודות לאמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים של רשות המיסים ולכל ההנהגה החקלאית, אשר תרומתם לא תסולא בפז״.
- 1.אנונימי 27/02/2025 11:06הגב לתגובה זושאהוד ברק גורף מיליונים.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
