מתווה הפיצויים: בעלי מטעים שפונו יקבלו 7,000 שקל לדונם
האוצר הגיע לסיכום עם החקלאים על מתווה הפיצויים לענף המטעים וההדרים שנפגעו בעקבות המלחמה - בעלי המטעים המתגוררים ביישובים המפונים ומוגדרים כך על פי צה״ל, יהיו זכאים לפיצוי של 5,000 שקל לדונם ו-2,000 שקל נוספים לטובת שיקום עתידי; חלקאים שלא פונו אך נפגעו יהיו זכאים לפיצוי לפי הירידה ברווח התפעולי
סוכם מתווה הפיצויים לענף המטעים וההדרים שנפגעו בעקבות המלחמה. על פי המתווה, בעלי המטעים המתגוררים ביישובים המפונים ומוגדרים כך על פי צה״ל, יהיו זכאים לפיצוי של 5,000 שקל לדונם ו-2,000 שקל נוספים לטובת שיקום עתידי לדונם. סה״כ 7,000 שקל לדונם. זאת ללא התחשבות בשיווק בפועל ועל פי מצבת המטעים של החקלאי. בעלי המטעים המתגוררים בישובים הלא מפונים ונמצאים בטווח של עד 9 ק״מ מהגבול כולל ישובי גולן-צפון, יהיו זכאים לפיצוי לפי הירידה ברווח התפעולי.
מגדלי ההדרים המתגוררים בישובים המפונים בצפון יהיו זכאים לפיצוי של 2,500 שקל לדונם. באשר למגדלי ההדרים בישובים שנמצאים בטווח 0-9 ק״מ מגבול הצפון ואינם מפונים, יהיו זכאים לפיצוי של 1,250 שקל לדונם. מגדלי ההדרים המתגוררים בדרום בישובים שנמצאים בטווח שבין 0-7 ק״מ מהגבול, יהיו זכאים לפיצוי של 1,250 שקל לדונם.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': “מדינת ישראל מחויבת לתמיכה בכל אזרחיה שנפגעו, ובפרט לחקלאים שנפגעו עקב המצב הביטחוני. מודל הפיצויים המרחיב שאושר מבטיח מענה הוגן ומהיר, שיאפשר שיקום כלכלי וצמיחה מחודשת. החקלאות, בוודאי ביישובי הגבול, היא עוגן מרכזי בביטחונה הלאומי של ישראל ובצמיחתה הכלכלית, ואנו נמשיך לפעול בנחישות לחיזוקה, מתוך אחריות לעתיד המדינה ולחוסנה של החברה הישראלית״.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות
האיכרים, דובי אמיתי: ״המתווה מהווה צעד חשוב במענה לאתגרים הכלכליים שעמם מתמודדים חקלאי הצפון והדרום, במיוחד לאור המלחמה והפגיעות שנגרמו לשדות המטעים. המתווה כולל מנגנונים מהירים להגשמת הפיצויים בהקדם האפשרי. ברצוני להודות לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ',
שר החקלאות, אבי דיכטר ולאנשי משרדם, על השותפות והסיוע להצלחתו של מתווה זה. כמו כן, ברצוני להודות לאמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים של רשות המיסים ולכל ההנהגה החקלאית, אשר תרומתם לא תסולא בפז״.
- 1.אנונימי 27/02/2025 11:06הגב לתגובה זושאהוד ברק גורף מיליונים.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
