כלב
צילום: Photo by Nicholas Brownlow on Unsplash

שאלות ותשובות על אימוץ ורכישת כלב – עלויות, זמן והשקעה כלכלית

דניאל ארד | (3)
נושאים בכתבה כלב

מה עדיף – לקנות כלב או לאמץ?

אימוץ כלב הוא אפשרות זולה ואחראית יותר, כאשר כלב מאומץ בדרך כלל מעמותות או מהסגרים עירוניים. בעלות נמוכה יחסית (100-800 ש"ח) מקבלים כלב מחוסן, מעוקר/מסורס ובריא ככל האפשר. לעומת זאת, רכישת כלב גזעי יכולה לעלות בין 3,000 ל-15,000 ש"ח (ובמקרים מסוימים אף יותר), כתלות בגזע ובמגדל. יש לקחת בחשבון שהרבה כלבים גזעיים נמסרים לאימוץ בשל בעיות רפואיות או התנהגותיות.

כמה עולה לאמץ כלב?

אימוץ כלב מעמותה יעלה בדרך כלל בין 100 ל-800 ש"ח, תלוי בעמותה ובשירותים הניתנים עם האימוץ
(חיסונים, שבב, סירוס/עיקור וכו'). כלבים מסוימים (בעיקר מבוגרים או בעלי צרכים מיוחדים) נמסרים ללא תשלום או עם סבסוד משמעותי כדי לעודד אימוץ.

כמה
עולה לקנות כלב גזעי?

מחיר כלב גזעי תלוי בגזע ובמוניטין של המגדל. כלב מגזעים פופולריים כמו גולדן רטריבר, פומרניאן או האסקי סיבירי יעלה בין 6,000 ל-12,000 ש"ח, בעוד שגזעים
נדירים יותר יכולים להגיע גם ל-15,000 ש"ח. כלבים עם אילן יוחסין ותעודות רשמיות יקרים יותר.

מהן ההוצאות השוטפות בגידול כלב?

קיראו עוד ב"בארץ"

גידול כלב כרוך בהוצאות חודשיות שכוללות מזון (200-500 ש"ח), טיפולי וטרינר (חיסונים, בדיקות, טיפולים מונעים – 1,000-2,000 ש"ח בשנה), טיפוח (תספורות לכלבים ארוכי שיער – 100-300 ש"ח לחודשיים), אביזרים

(רצועות, מיטה, משחקים – 500-1,000 ש"ח בשנה), דוגיסיטר או פנסיון (אם יש צורך, 50-100 ש"ח ליום).

כמה עולה אוכל לכלב בחודש?

עלות המזון תלויה בגודל הכלב ובסוג האוכל:

  • מזון יבש איכותי – 200-400 ש"ח לחודש.

כמה עולים חיסונים שנתיים לכלב?

חבילת החיסונים הראשונה לכלבלב (פרוו, כלבלבת, חיסון משושה) תעלה 600-1,000 ש"ח. לאחר מכן, חיסון כלבת, משושה וחיסונים נוספים יעלו בין 400 ל-800 ש"ח בשנה.

מה העלות של טיפולים וטרינריים נוספים?

כמה עולה דוגיסיטר או פנ

כמה עולה אילוף לכלב?

מה ההבדל בין גזעים שונים מבחינת עלויות תחזוקה?

כמה זמן צריך להשקיע בגידול כלב ביום?


האם כלב יכול להישאר לבד בבית?

כלבים יכולים להישאר לבד, אך זה תלוי בגזע ובגיל:

איך אפשר לחסוך בהוצאות גידול כלב?

  • לקנות מזון בכמויות גדולות.

מהן ההוצאות הלא
צפויות שכלב מביא איתו?

האם יש ביטוח רפואי לכלבים
והאם הוא כדאי?

כן, קיימים ביטוחים רפואיים לכלבים שעולים בין 80-250 ש"ח לחודש. ביטוח זה יכול לחסוך אלפי שקלים במקרה של תאונות או מחלות קשות.

איך לבחור בין אוכל יבש, רטוב או תזונה טבעית לכלב?

האם כדאי לעקר או לסרס את הכלב ומה העלות?

סירוס או עיקור
מומלץ להפחתת תוקפנות, מניעת הריונות לא רצויים ומניעת מחלות מסוימות. העלות נעה בין 400 ל-2,000 ש"ח, תלוי בגזע ובמשקל הכלב.

האם כל כלב מתאים למשפחה עם ילדים?

לא כל גזע מתאים. כלבים כמו לברדור, גולדן רטריבר, וביגל ידועים כסבלניים ומתאימים לילדים, בעוד שכלבים קטנים ועצבניים עלולים להיות פחות מתאימים



/>

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זול יותר יהיה לסרס את בעל הכלב ולהחזיר את הכלב לעמותה (ל"ת)
    אנונימי 16/02/2025 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 16/02/2025 11:44
    הגב לתגובה זו
    תשקיעו בבני אדם ולא בחיות. סתם ביזבוז זמן.
  • אנונימי 17/02/2025 03:50
    הגב לתגובה זו
    לידיעתך כלבים טובים יותר מבני אדם.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.