אלקטרה סיימה את 2008 ברווח: ב-Q4 נרשם הפסד עקב ירידה בשווי נכסי אלקטרה נדל"ן
חברת אלקטרה, הנמצאת בשליטת אלקו החזקות של גרשון זלקינד, עברה להפסד ברבעון האחרון של 2008 כתוצאה התאמת השווי ההוגן של הנכסים של אלקטרה נדל"ן. עם זאת, החברה הצליחה לשמור על רווחיות בראייה שנתית.
הכנסות אלקטרה, המנוהלת ע"י איתמר דויטשר, מביצוע עבודות, מתן שירותים מכירות והשכרת נכסים הסתכמו ברבעון הרביעי ב-858.8 מיליון שקל, עלייה בשיעור של כ-13.7%, לעומת הכנסות בסך של 755.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2007.
בשורה התחתונה רשמה אלקטרה הפסד המיוחס לבעלי המניות של החברה בסך של 56.6 מיליון שקל, לעומת רווח של 62.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד נבע ברובו ממחיקה בסך של 131.9 מיליון שקל משווי הנכסים בספרים שנרשמה ברבעון הרביעי של 2008 לעומת רווח של כ-56.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מדובר ממחיקה שנבעה מהתאמות שווי הוגן של נכסים שביצעה אלקטרה נדל"ן כתוצאה מעליה בשיעור התשואות במדינות בהם היא פועלת.
נזכיר, כי אלקטרה נדל"ן צפויה להתפצל השנה מאלקטרה. בנטרול תוצאותיה של חברת אלקטרה נדל"ן, הסתכם הרווח הנקי של אלקטרה ברבעון הרביעי בכ-41 מיליון שקל.
בשנת 2008 כולה, הכנסות אלקטרה הסתכמו ב-3.18 מיליארד שקל, גידול של 14.8%, לעומת הכנסות בסך של 2.77 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נובע מתרומתם לדמי השכירות של נכסים חדשים שרכשה אלקטרה נדל"ן במהלך 2007 בשווקי הפעילות בהם היא פועלת וכן מהכללה לראשונה של פעילות חברת O.T.S וחברת ב.מ.ן החל מ-1 במאי 2007 וב-1 ביולי 2007, בהתאמה.
בשנת 2008 רשמה אלקטרה בסעיף התאמת שווי הוגן, תוצאות מימוש של נכסים מניבים ואחרים, נטו הפסד בסך של 134.8 מליון שקל, לעומת רווח של כ-266.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי של אלקטרה בשנת 2008 הסתכם בכ-115.8 מיליון שקל לעומת כ-187.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כאמור, השינוי ברווח הנקי נבע בעיקר מההפסד שרשמה החברה מהתאמת שווי הוגן של נכסים. מנגד, בשנת 2008 רשמה הקבוצה רווח המיוחס לפעילות שהופסקה בסך של כ-70 מיליון שקל לעומת רווח בסך של 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כן, רשמה אלקטרה הכנסה מהסדר בגין חובות קבוצת חפציבה בסך של כ-21.6 מיליון שקל שנזקף בתקופת הדוח לעומת הפסד בסך 169.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
