אלקטרה סיימה את 2008 ברווח: ב-Q4 נרשם הפסד עקב ירידה בשווי נכסי אלקטרה נדל"ן
חברת אלקטרה, הנמצאת בשליטת אלקו החזקות של גרשון זלקינד, עברה להפסד ברבעון האחרון של 2008 כתוצאה התאמת השווי ההוגן של הנכסים של אלקטרה נדל"ן. עם זאת, החברה הצליחה לשמור על רווחיות בראייה שנתית.
הכנסות אלקטרה, המנוהלת ע"י איתמר דויטשר, מביצוע עבודות, מתן שירותים מכירות והשכרת נכסים הסתכמו ברבעון הרביעי ב-858.8 מיליון שקל, עלייה בשיעור של כ-13.7%, לעומת הכנסות בסך של 755.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2007.
בשורה התחתונה רשמה אלקטרה הפסד המיוחס לבעלי המניות של החברה בסך של 56.6 מיליון שקל, לעומת רווח של 62.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד נבע ברובו ממחיקה בסך של 131.9 מיליון שקל משווי הנכסים בספרים שנרשמה ברבעון הרביעי של 2008 לעומת רווח של כ-56.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מדובר ממחיקה שנבעה מהתאמות שווי הוגן של נכסים שביצעה אלקטרה נדל"ן כתוצאה מעליה בשיעור התשואות במדינות בהם היא פועלת.
נזכיר, כי אלקטרה נדל"ן צפויה להתפצל השנה מאלקטרה. בנטרול תוצאותיה של חברת אלקטרה נדל"ן, הסתכם הרווח הנקי של אלקטרה ברבעון הרביעי בכ-41 מיליון שקל.
בשנת 2008 כולה, הכנסות אלקטרה הסתכמו ב-3.18 מיליארד שקל, גידול של 14.8%, לעומת הכנסות בסך של 2.77 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נובע מתרומתם לדמי השכירות של נכסים חדשים שרכשה אלקטרה נדל"ן במהלך 2007 בשווקי הפעילות בהם היא פועלת וכן מהכללה לראשונה של פעילות חברת O.T.S וחברת ב.מ.ן החל מ-1 במאי 2007 וב-1 ביולי 2007, בהתאמה.
בשנת 2008 רשמה אלקטרה בסעיף התאמת שווי הוגן, תוצאות מימוש של נכסים מניבים ואחרים, נטו הפסד בסך של 134.8 מליון שקל, לעומת רווח של כ-266.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי של אלקטרה בשנת 2008 הסתכם בכ-115.8 מיליון שקל לעומת כ-187.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כאמור, השינוי ברווח הנקי נבע בעיקר מההפסד שרשמה החברה מהתאמת שווי הוגן של נכסים. מנגד, בשנת 2008 רשמה הקבוצה רווח המיוחס לפעילות שהופסקה בסך של כ-70 מיליון שקל לעומת רווח בסך של 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כן, רשמה אלקטרה הכנסה מהסדר בגין חובות קבוצת חפציבה בסך של כ-21.6 מיליון שקל שנזקף בתקופת הדוח לעומת הפסד בסך 169.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
