אלקטרה סיימה את 2008 ברווח: ב-Q4 נרשם הפסד עקב ירידה בשווי נכסי אלקטרה נדל"ן
חברת אלקטרה, הנמצאת בשליטת אלקו החזקות של גרשון זלקינד, עברה להפסד ברבעון האחרון של 2008 כתוצאה התאמת השווי ההוגן של הנכסים של אלקטרה נדל"ן. עם זאת, החברה הצליחה לשמור על רווחיות בראייה שנתית.
הכנסות אלקטרה, המנוהלת ע"י איתמר דויטשר, מביצוע עבודות, מתן שירותים מכירות והשכרת נכסים הסתכמו ברבעון הרביעי ב-858.8 מיליון שקל, עלייה בשיעור של כ-13.7%, לעומת הכנסות בסך של 755.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2007.
בשורה התחתונה רשמה אלקטרה הפסד המיוחס לבעלי המניות של החברה בסך של 56.6 מיליון שקל, לעומת רווח של 62.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד נבע ברובו ממחיקה בסך של 131.9 מיליון שקל משווי הנכסים בספרים שנרשמה ברבעון הרביעי של 2008 לעומת רווח של כ-56.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מדובר ממחיקה שנבעה מהתאמות שווי הוגן של נכסים שביצעה אלקטרה נדל"ן כתוצאה מעליה בשיעור התשואות במדינות בהם היא פועלת.
נזכיר, כי אלקטרה נדל"ן צפויה להתפצל השנה מאלקטרה. בנטרול תוצאותיה של חברת אלקטרה נדל"ן, הסתכם הרווח הנקי של אלקטרה ברבעון הרביעי בכ-41 מיליון שקל.
בשנת 2008 כולה, הכנסות אלקטרה הסתכמו ב-3.18 מיליארד שקל, גידול של 14.8%, לעומת הכנסות בסך של 2.77 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נובע מתרומתם לדמי השכירות של נכסים חדשים שרכשה אלקטרה נדל"ן במהלך 2007 בשווקי הפעילות בהם היא פועלת וכן מהכללה לראשונה של פעילות חברת O.T.S וחברת ב.מ.ן החל מ-1 במאי 2007 וב-1 ביולי 2007, בהתאמה.
בשנת 2008 רשמה אלקטרה בסעיף התאמת שווי הוגן, תוצאות מימוש של נכסים מניבים ואחרים, נטו הפסד בסך של 134.8 מליון שקל, לעומת רווח של כ-266.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי של אלקטרה בשנת 2008 הסתכם בכ-115.8 מיליון שקל לעומת כ-187.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כאמור, השינוי ברווח הנקי נבע בעיקר מההפסד שרשמה החברה מהתאמת שווי הוגן של נכסים. מנגד, בשנת 2008 רשמה הקבוצה רווח המיוחס לפעילות שהופסקה בסך של כ-70 מיליון שקל לעומת רווח בסך של 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כן, רשמה אלקטרה הכנסה מהסדר בגין חובות קבוצת חפציבה בסך של כ-21.6 מיליון שקל שנזקף בתקופת הדוח לעומת הפסד בסך 169.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
