אלקטרה סיימה את 2008 ברווח: ב-Q4 נרשם הפסד עקב ירידה בשווי נכסי אלקטרה נדל"ן

הרווח הנקי בשנת 2008 צמח בכ-23% לכ-136.6 מיליון שקל. הכנסות אלקטרה הסתכמו ברבעון הרביעי ב-858.8 מיליון שקל
אריאל אטיאס |

חברת אלקטרה, הנמצאת בשליטת אלקו החזקות של גרשון זלקינד, עברה להפסד ברבעון האחרון של 2008 כתוצאה התאמת השווי ההוגן של הנכסים של אלקטרה נדל"ן. עם זאת, החברה הצליחה לשמור על רווחיות בראייה שנתית.

הכנסות אלקטרה, המנוהלת ע"י איתמר דויטשר, מביצוע עבודות, מתן שירותים מכירות והשכרת נכסים הסתכמו ברבעון הרביעי ב-858.8 מיליון שקל, עלייה בשיעור של כ-13.7%, לעומת הכנסות בסך של 755.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2007.

בשורה התחתונה רשמה אלקטרה הפסד המיוחס לבעלי המניות של החברה בסך של 56.6 מיליון שקל, לעומת רווח של 62.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד נבע ברובו ממחיקה בסך של 131.9 מיליון שקל משווי הנכסים בספרים שנרשמה ברבעון הרביעי של 2008 לעומת רווח של כ-56.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מדובר ממחיקה שנבעה מהתאמות שווי הוגן של נכסים שביצעה אלקטרה נדל"ן כתוצאה מעליה בשיעור התשואות במדינות בהם היא פועלת.

נזכיר, כי אלקטרה נדל"ן צפויה להתפצל השנה מאלקטרה. בנטרול תוצאותיה של חברת אלקטרה נדל"ן, הסתכם הרווח הנקי של אלקטרה ברבעון הרביעי בכ-41 מיליון שקל.

בשנת 2008 כולה, הכנסות אלקטרה הסתכמו ב-3.18 מיליארד שקל, גידול של 14.8%, לעומת הכנסות בסך של 2.77 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נובע מתרומתם לדמי השכירות של נכסים חדשים שרכשה אלקטרה נדל"ן במהלך 2007 בשווקי הפעילות בהם היא פועלת וכן מהכללה לראשונה של פעילות חברת O.T.S וחברת ב.מ.ן החל מ-1 במאי 2007 וב-1 ביולי 2007, בהתאמה.

בשנת 2008 רשמה אלקטרה בסעיף התאמת שווי הוגן, תוצאות מימוש של נכסים מניבים ואחרים, נטו הפסד בסך של 134.8 מליון שקל, לעומת רווח של כ-266.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי של אלקטרה בשנת 2008 הסתכם בכ-115.8 מיליון שקל לעומת כ-187.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כאמור, השינוי ברווח הנקי נבע בעיקר מההפסד שרשמה החברה מהתאמת שווי הוגן של נכסים. מנגד, בשנת 2008 רשמה הקבוצה רווח המיוחס לפעילות שהופסקה בסך של כ-70 מיליון שקל לעומת רווח בסך של 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כן, רשמה אלקטרה הכנסה מהסדר בגין חובות קבוצת חפציבה בסך של כ-21.6 מיליון שקל שנזקף בתקופת הדוח לעומת הפסד בסך 169.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.